דיווח ממפגש שערכה המשלחת הבריטית ובו הוצגו פתרונות של חברות סטארט-אפ בתחום האינטרנט של הדברים שממשלת בריטניה הקצתה 73 מיליון ליש"ט לפיתוחם לפי דבריו של ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון בטקס הפתיחה של סביט 2014
| ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בפתיחת תערוכת סביט 2014. צילום יחצ – דויטשה מסה |
ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון הכריז על השקעה של 73 מיליון ליש"ט בפיתוחים הקשורים לאינטרנט של הדברים, ויאפשרו לעצמים בשימוש יום יומי לתקשר זה עם זה ועם סביבתם. הוא נתן דוגמאות על מונים חכמים ואף מקררים שיזמינו חלב כאשר המלאי שבהם יאזל, או קוצב לב שידווח לרופא בזמן אמת על תקלות וליקויים.
בטקס הפתיחה של תערוכת2014 CeBIT בהנובר שבגרמניה אמר קמרון"אנו חיים בעולם שנמצא בהילוך מהיר קדימה ואסור שבריטניה תישאר מאחור בלא רשת פס רחב אולטרה מהירה".
"אוניברסיטת דרזדן מגרמניה, ואוניברסיטאות קינגס קולג' וסאריי מבריטניה, מפתחות בימים אלה את התשתית לדור הסלולרי החמישי. בטכנולוגיה החדשה ניתן יהיה להוריד סרט באורך מלא ובמשקל 800 מגה-בייט בפחות משניה, לעומת 40 דקות כיום", סיפר ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון.
"מטרתי להפוך את בריטניה למדינה הדיגיטלית ביותר בקרב מדינות ה-G8 (מועדון הכולל את שבע המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם וכן את רוסיה, א.ב.), וזו משימתי להראות לעולם שאנו נגיע לכך."
קמרון הזכיר את ARM ואימג'ינישן, כדוגמאות להצלחה הבריטית בתחום השבבים הרלוונטיים גם לאינטרנט של הדברים, אך אמר כי יש הרבה חברות סטארט-אפ עם רעיונות טובים. בריטניה היא גם המדינה השותפה בארגון תערוכת סביט השנה ובשל כך התקיים אתמול (ב') מיני כנס שהביא את החידושים הבריטיים לתחום האינטרנט של הדברים.
מדוע כל כך קשה להוסיף למוצרים שאנחנו משתמשים בהם מדי יום חיישנים שיאפשרו להם לתקשר עם סביבתם? התשובה, לפי ד"ר אנתוני ריקס, אוונגליסט תחום ההתקנים המקושרים בחברת קיימברידג' ווירלס ויועץ בכיר בחברת TTP, יש מקומות בהם עצם התקשורת מהווה אתגר עצום.
"האינטרנט של הדברים הוא תחום בעל פוטנציאל עצום. מדובר בתפיסה שבאה לחבר את כל המיקרו בקרים שכבר יש בשפע בבית ובעבודה, ולהוסיף אליהם חיישנים חדשים ובעיקר יכולת תקורת ביניהם לבין עצמם ועם הסביבה. כאשר כל מכשיר צריכה יהיה מסוגל לתקשר הוא יוכל לבצע את התפקיד לו נועד בצורה עשירה יותר, ותאפשר לנו לעשות את העבודה בדרך הרבה יותר חכמה.
"כולנו יודעים מהו האינטרנט של המחשבים , והיום גם טלפונים חכמים וטבלטים אבל בעתיד יהיו מערכות בידור מקושרות, כמו גם אקססוריז, מיכשור רפואי, וכל מי שירצה יוכל להטיס מזל"ט ולשלוט בו בעזרת הטלפון שלו עם ממשק דמוי משחק.
"הרבה אנשים לא יכולים להתנתק מהמכשיר הסלולארי, ומרגישים זאת בטיסה. אנשים שוכחים את הקישוריות, וחושבים שתמיד אפשר יהיה להזמין דברים באינטנרט, ורק כשהקישור חסר להם כמו למשל במטוס הם מרגישים חסרי אונים. בקיימברידג' ווירלס פותחה מערכת שמאפשרת להעביר אינטרנט על גלי השידור של הטלוויזיה, וכך הם יכולים להגיע לכפרים מרוחקים שלחברות התקשורת לא משתלם להניח אליהם סיב אופטי, פתרון דומה יכול לעזור באיזורי גבול שבהם אסור לחברות הסלולאר המקומיות לשדר אות חזק מדי כדי לא להפריע לרשת של המדינה השכנה."
ד"ר כריסטופר מיטשל מנכ"ל AUDIO ANALYTICS, תיאר את המוצר שמפתחת החברה – חיישן המקשיב לקולות בבית או במשרד: "מסיבות כלכליות לא יהיה כדאי לחבר כל גלאי עשן לרשת האינטרנט של הדברים, לכן פיתחנו מערכת שמקשיבה לקולות ואם היא שומעת אזעקה היא מעבירה את ההתראה לגורמים הנכונים, כנ"ל אומנה מערכת כזו גם להקשיב לקולות שבירת זכוכית מכיוון החלון ואז היא יכולה לדעת שפורץ מנסה להכנס הביתה ולהזמין את המשטרה.
הווארד ייטס, מנכ"ל חברה בשם טנטו דיווח על שימוש בפרוטוקול נאור-שמיר להצפנה של מסמכים כדי לזהות טרנזקציות ומכשירים ברשת ה-IOT ולאשר רק טרנזקציות מורשות הנושאות חתימה כפולה.
מרק מנטוק, מנכ"ל חברת Peachink תיאר מערכת להעלאת ברקודים דו ממדיים על מכשירים סלולרים וקריאתם בכניסה לאירועי ספורט ובידור, פתרון זה יכול לאפשר זיהוי מכשירים המחוברים לרשת האינטנרט של הדברים ובלבד שיהיה להם מסך.
ריק צ'נדלר מנכ"ל Airworking תיאר מערכת חיישנים שמאפשרת לזהות תנועה של אנשים ולסייע בניווט בתלוך בניינים.
ולבסוף, נציג של חברה בשלה יותר מקודמותיה, מנכ"ל קסקדה ברונו ג'ונסון דיבר על שבבי זיגבי שפיתחה החברה ואשר מוטמעים כרכיב הרדיו בתוך החפצים המקושרים. "האתגר הגדול ביותר העומד בפני האינטנרט של הדברים הוא הגעה לקונצנזוס על פתרון תקשורת בשבבים זולים וחסכוניים באנרגיה הבעיה העיקרית היא צריכת החשמל הגדולה של פרוטוקול WIFI."
| {loadposition content-related} |
