למ"ס: נמשכת מגמת הצמיחה של מרכזי המו"פ והסטארטאפים

כך עולה מדו"ח שפרסמה בנושא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו"ח עוסק בשנים 2015-2016 שעבורם כבר יש נתונים סופיים.

נמשכת מגמת הצמיחה של מרכזי המו"פ של חברות בינ"ל בישראל, ובמקביל גם של סטרטאפים ישראלים כך עולה מדו"ח שפרסמה בנושא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו"ח עוסק בשנים 2015-2016 שעבורם כבר יש נתונים סופיים.

צמיחת מרכזי המו"פ של חברות ישראליות ובין לאומיות

מרכזי המו"פ מהווים מנוע צמיחה הן לחברות המנהלות אותם והן לסטארט-אפים. נתון מעודד שפרסמה בסוף השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה שבין השנים 2015 ל-2016 נרשם גידול של 8.7% במספר מרכזי הפיתוח שנפתחו בארץ – הן של חברות זרות והן של חברות בבעלות ישראלית.

הסיבה לכך היא הרמה הגבוהה של החדשנות והיצירתיות המאפיינת את ההון האנושי בישראל, שמהווה אבן שואבת לחברות רב לאומיות ולמשקיעים זרים. כמו כן, פעילות מרכזי המו"פ מהווה נתיב משמעותי לשילוב ידע והתמחות מחו"ל במשק הישראלי, והם מספקים נתח בולט מפעילות המו"פ, היזמות והטכנולוגיה בענף ההיי-טק.

בלמ"ס אמנם מתייחסים אמנם ל-2016, אולם הם מצביעים על מגמת עלייה מתמשכת, ועל משקלם וחשיבותם של מרכזי הפיתוח בישראל. על פי הלשכה, הנתונים מאפשרים לספק אומדנים על פעילות המו"פ של חברות הפועלות בארץ – הן כשלוחות של חברות רב לאומיות והן סטארט-אפים וחברות ישראליות.

הנתונים מראים כי סך כל הוצאות המו"פ של מרכזי הפיתוח עמד ב-2016 על 24.1 מיליארד שקלים – עלייה של 8.7% לעומת 2015. מדובר בנתון המהווה 46.2% מסך ההוצאות למו"פ במשק הישראלי באותה השנה. כמו כן, יותר מ-50% מההשקעות במו"פ הן בתוכנה והיתר – בתרופות, בציוד מדעי-רפואי ועוד.

סך הוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ בשנת 2016 עמד על 24.1 מיליארדי ש"ח במחירים שוטפים, עלייה של כ-8.7% לעומת 2015 (לוח 3). בדומה לשנת 2015, ב-2016, סך ההוצאה למו"פ במרכזי המו"פ בישראל היוותה כ-46.2% מסך ההוצאה למו"פ עסקי.[1]

מרכזי המו"פ הם המנוע הצמיחה של פעילות המו"פ בישראל. בין השנים 2016-2005 נרשם גידול שנתי ממוצע של 2.4% בחברות בבעלות ישראלית, ושל 2.3% בחברות בבעלות זרה (ללא מרכזי מו"פ), ואילו במרכזי המו"פ נרשם גידול שנתי ממוצע של 8.7%( לוח 2).

בשנת 2016 היו 32.5 אלף משרות שכיר העוסקות במו"פ במרכזי המו"פ, עלייה של 5.8% לעומת שנת 2015, שבה היו 30.7 אלף משרות שכיר. כ-38.7% מסך המשרות במו"פ מרוכזים במרכזי המו"פ. מרכזי מו"פ מעסיקים כוח אדם אקדמי ומקצועי לצורך הפיתוחים בחברה, באחוז גבוה יותר (86.5%) משאר החברות במגזר העסקי, שבהן שיעור האקדמאים ניצב על 81.0%.

גם הסטרטאפים משתתפים בחגיגה

• סך ההוצאה למו"פ של חברות הזנק בשנת 2016 עמדה על 7,141 מיליוני ש"ח, שהם 13.6% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי. זוהי עלייה של 6.5% לעומת שנת 2015.
• חברות הזנק מהוות נתיב משמעותי לשילוב ידע והתמחות מחו"ל במשק הישראלי, ו-51.0% מסך רכישת שירותי המו"פ מחברות שאינן קשורות בחו"ל מבוצעים על ידן.
• חלק הארי מהמו"פ של חברות הזנק היה בתחום התוכנה – 50.2%, ולאחר מכן בהפרש ניכר היו תחום התרופות – 16.8% ותחום הציוד הרפואי והמדעי – 16.4%.
• סך המשרות בחברות הזנק בשנת 2016 עמד על 20.2 אלף, מתוכן 14.3 אלף משרות במו"פ.
• בשנת 2016 השכר החציוני בחברות הזנק עמד על 253 אלף ש"ח, גבוה יותר מזה שנצפה בשאר החברות שעסקו במו"פ ושאינן חברות הזנק (245 אלף ש"ח).
• בשנת 2016 46.6% מסך ההוצאה למו"פ ממומן על ידי מקורות פרטיים (קרנות הון סיכון, אנג'לים וכד').
• בשנת 2016 8.0% מסך ההוצאה למו"פ מומן על ידי הממשלה, אחוז גבוה בהרבה משיעורו של מימון זה בסך פעילות המו"פ של המגזר העסקי (2.2%).