מהנדסים: אל תסמכו על אנשי השיווק בהבנת צרכיו של הלקוח

. זו המסקנה מפאנל שהתקיים במסגרת כנס DevelopEx, בהובלתו של פרופ' צחי בירק מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון

מהנדסים: אל תסמכו על אנשי השיווק בהבנת צרכיו של הלקוח. זו המסקנה מפאנל שהתקיים במסגרת כנס DevelopEx, בהובלתו של פרופ' צחי בירק חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, עומד בראש המעבדה למערכות מקביליות Parallel system lab עוסק בתחומים שונים של הנדסת מחשבים ומעורב בדרכים שונות בחברות סטארטאפ, חלקן של סטודנטים שלו לשעבר.

"הפאנל עסק בנושאים חשובים שמפתחים נוטים לשכוח או להזניח או לא לשים לב אליהם." אומר פרופ' בירק. מלבדו השתתפו בפאנל יוסי בארט, בעבר בכיר באלביט ובנותיה וכיום מנכ"ל סילנטיום שעוסקת ביטול אקטיבי של רעש שפולטים מכשירים; אלכס זילברגקלנג, ה-CTO העולמי של GE לתחום האולטרהסאונד הרפואי; ומוטי מרגלית ממציא ויזם סדרתי שהקים מספר חברות הזנק.

"התובנות העיקריות שעלו בפאנל הם שלעיתים לא מקדישים מספיק זמן להגדרה חדה ומדוייקת של מטרת התכנון ומדדי הביצועים הרלוונטיים והתוצאה היא תכנון הנדסי גרוע של מוצר. בלא מעט מקרים, הבעיות נובעות מכך שמהנדסים סומכים על אנשים אחרים שיבינו מהלקוח או מלקוחות פוטנציאליים מהן הדרישות האמיתיות של הלקו. ואולם במציאות זה לא באמת קורה כי אותם אנשים שעובדים מול הלקוח לא מודעים לנושאים הנדסיים והמהנדס בטעות  זומך עליהם. לדוגמהרעש אקוסטי שגורם מכשיר בעת פעולתו. לכאורה זה לא מדד הנדסי כי לא בזה עוסק המכשיר אבל זה עלול להיות הדבר שיגרום ללקוח לא לקנותו אותו. זה דווקא כן נושא הנדסי אבל הוא נפל בין הכסאות."

תופעה נוספת הפוגעת באיכות המוצרים היא הנטיה של כל מהנדס בחברות קטנות, בגלל הלחץ ומיעוט האנשים נטייה להתעסק גם בדברים שאינם בתחום שלהם, אבל הם עושים את זה לאו דווקא בצורה מקצועית וזה בא גם על חשבון התעסקות לא מספקת במה שכן אמור להיות הנתח שלהם, וכמובן סיבות כמו לחץ, ועמידה בזמנים."

מימין לשמאל: פרופ' צחי בירק, מוטי מרגלית,  יוסי בארט, אלכס זילברגקלנג. צילום: קובי קנטור

בעיה נוספת נגרמת בשל צרות אופק של אנשים שאינם מספיק מצויים בתחומים אחרים ולכן הזדמנויות שיכולות לבוא משילוב תחומים מתפספסות.

בעיה נוספת היא שהמהנדס הישראלי לא יודע להתבטא בצורה חדה, מדוייקת ובהירה. הדבר מתבטא הרמות – החל ברמה של מסמך דרישות, מסמך טכני שקשור לתכנון, ומסמך שיווקי בהמשך. התקשורת הלקויה פותחת פתח לצרות, וכל תרומה לשיפור כושר הביטוי תואיל."

בתשובה לשאלה מה הדבר שניתן לעשות במהלך ההכשרה של המהנדסים באוניברסיטה לעזור לפתור או להקטין את שכיחות הבעיות, עלו שני רעיונות: הראשון לתת לסטודנט את החוויה של עשיית דברים מא' ועד ת', כולל עם ה"טאץ'" התעשייתי בליווי מנטור מהתעשייה אם צריך כדי להבין איך מתנהל פרויקט בשטח, כולל עמידה בלוח זמנים.

"צריך למצוא כל דרך לפתח את הראיה והחשיבה המערכתית בקרב המהנדסים בשלב ההכשרה, כדי שיידעו לשקול שיקולים בין דברים דומים ושונים – /מצד אחד אם תעשה ככה זה יעבוד יותר מהר אבל יהיה פחות טוב מבחינת יעילות אנרגטית.' לפעמים זה בין דברים דומים – 'אם תעשה כך זה יהיה יותר מהר במובן אחד ויותר לאט על הדבר ההוא.' הסביר פרופ' בירק.

המסקנות. אסור שהמהנדס יסמוך יותר מדי על האנשים שבודקים עם הלקוח מה הוא צריך, הוא חייב להיות מעורב ולשבת אף הוא מול הלקוחות, לא לשבת מנותק.

המסר של המשתתפים אלי הוא שיש להזהיר את הסטודנטים ולהבהיר את החשיבות של כושר הביטוי. כשאני בודק בחינה לא מספיק שאיכשהו הצלחתי להבין למה הסטודנט התכוון, אם הוא כותב דברים שניתן להבין בכמה דרכים אני קונס אותו בציון."