חברות התוכנה הנכנסות לתוכנית הסיוע המשותפת למדען הראשי ולאינטל תוכלנה להנות מסיוע טכנולוגי וחשיפה לשוק

כך אומרים סקוט האריסון – מנהל תוכניות השותפים באינטל העולמית וכריסטוס גאורגיופולוס – מנהל כללי, חטיבת קשרי מפתחים באינטל העולמית שהגיעו לארץ למפגש עם חברות סטארט-אפ המתעניינות בתוכנית ועם נציגי המדען הראשי * לדבריהם העזרה שהם מעניקים לחברות גדולה בהרבה מה-25 אלף דולר, שזה סכום שנקבו בו כדי להתאים למענקים של המדען הראשי
.

מאז נחתם  במאי 2009 ההסכם בין אינטל ללשכת המדען הראשי על הצטרפות ישראל לתוכנית "שותפי התוכנה של אינטל" נערך בארץ פיילוט בהשתתפות ארבע חברות סטארט-אפ, והשבוע נערך בהרצליה כנס משותף בו הוצגה התוכנית.

בכנס השתתפו גם ומחשבים סקוט האריסון – מנהל תוכניות השותפים באינטל העולמית וכריסטוס גאורגיופולוס – מנהל כללי, חטיבת קשרי מפתחים באינטל העולמית. בראיון עם עורך Chiportal הסביר האריסון כי הפיילוט היה מוצלח וכעת מרחיבה אינטל את היריעה ומזמינה חברות נוספות. מאינטל נמסר כי בשבועות האחרונים מאז הופצה ההזמנה לכנס הביעו מנליהם שבע חברות סטארט-אפ נוספות את רצונם להצטרף לתוכנית.

מסביר גאורגיופולוס, חברות הסטארטאפ וחברות מבוססות המבקשות לפתח תוכנה חדשה או למקבל תוכנה ותיקה, מקבלות בתמורה סיוע טכנולוגי מאינטל באמצעות רשת של מומחי מו"פ הפרושה בכל העולם, ואשר אנשי אינטל מנטרים על איכות התשובות הניתנות בה בידי עמיתים מחברות תוכנה בכל רחבי העולם ואם צריך גם מתערבים בעצמם באופן פעיל; סוג נוסף של סיוע לחברות הללו הוא בשעות ייעוץ, וכן בחשיפה לשוק דרך ערוצי הפצת המידע של אינטל, שיכול בסופו של דבר להוות מנוף כלכלי גדול הרבה יותר מאשר התשלום הישיר עבור החברה.
בנוסף, מסייעת אינטל באמצעות מתן הנחות דרך יצרני החומרה כגון HP, יבמ ואחרים (לבחירת חברת הסטארט-אפ), וכן במוצרי תוכנה של אינטל כגון קומפיילרים.
באינטל מעריכים את התועלת שמקבלות החברות כגבוהה ביותר, גם אם לא כולה מכומתת בכסף. לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת לעומת זאת מוסיפה עד 25 אלף דולרים, שנועדו בעיקר לתגבר את כוח האדם במחלקת המו"פ של החברות הפונות כדי לסייע להם להגיע עם המוצרים שלהם לשוק מוקדם יותר.

בתשובה לשאלתי אמר גאורגיופולוס כי אינטל לא מתנה את הסיוע בכך שהחברה הנעזרת בו תפתח את מוצריה לסביבת אינטל אבל לדברי גאורגופלוס,  "ברור שמבחינה ט כנולוגית נוכל סייע למי שמשתמש בטכנולוגיות שלנו, אבל אני מודע לכך שאם אנחנו עוזרים למישהו למקבל הדבר יקדם גם חברות מתחרות לנו שמבקשות לחנך את השוק לעבור לתכנות מקבילי. ברור שאיננו מעוניינים במצ בשבו אנחנו מציעים מעבדים של 16 ליבות אבל אין מי שיכול  להפיק מהם תועלת עסקית ובדרך זו גם לקדם את שיווקם.
התחומים החמים היום בהם מבקשות יצרניות התוכנה להתקדם הוא פיתוח תוכנה למעבדים מרובי ליבות, וירטואליזציה, גרפיקה ומערכות תוכנה למכשירים סלואריים. כדי לקבל את מענק הראשי הם צריכים לתת לנו תוכנית כיצד הם מבצעים מיקבול של התוכנה שלהם. אנחנו מצפים שהיא תהיה מבוססת על מערכות של אינטל. נוכל לספק להם תמיכה טכנית במוצרי אינטל.

איזה נסיון יש לכם במדינות אחרות?
גיאורגופולוס: "התוכנית החלה לפעול בשנת 2006 עם 2,000 שותפי תוכנה והיום יש לנו כבר כ22 אלף חברות. צברנו יכולת לתמוך כמעט בכל בעיה שעשויה לצוץ. הקמנו קהילה הכוללת 700 אלף מפתחים עמסייעים זה לזה ולפעמים מציעים פתרונות טובים יותר מאלו שאנשי אינטל עצמם מציעים.  פיתחנו תהליך של מכירות, שיווק. אנחנו יודעים שמרבית החברות הן חברות קטנות וצעירות ואנחנו נותנים להם נכסים עסקיים כגון שיווק, ערוץ מכירות שיכול לעזור להם להביא את המוצר לשוק. זה דבר שהחברות מאוד אוהבות."
האריסון מוסיף כי ניתן להצטרף לשותפות התוכנה של אינטל ולזכות לתמיכה של אינטל גם בלי לבקש את סיוע המדען הראשי.
לדבריו, באינטל מכירים את התוכנית לשותפות עם חברות סטארט אפ של יבמ הפועלת בישראל ואולם יש מספר הבדלים בולטים בין התוכניות ובהן העובדה שאינטל אינה משאילה ציוד לחברות, אלא בעיקר סיוע טכנולוגי ושיווקי.

ביניים: דוגמה מהשטח

אחת החברות שהשתתפו בפיילוט היא NEO VSP. מנכ"ל החברה, אלי סהר מסביר כי החברה פיתחה מערכות מצלמות אבטחה (CCTV) בסיסת IP המסופקת כשירות מנוהל בידי ספקי טלקום ו-ISP-ים (בארץ מדובר נכון לעכשיו בבינת וב-O12 סמייל). במקום מצלמות האבטחה היקרות, החברה מציעה להציב מצלמות אינטרנט, ולחברן לשרת שהוא מעין ענן, למוקד של חברת הטלקום. המטרה היא לספק את השרתים הללו לכל חברת טלקום כשהחזון היה להביא מוצר שעד כה שימש רק ארגונים גדולים או עשירים לשוק ה-SMB ואפילו לשוק הביתי."
"במסגרת שיתוף הפעולה עם אינטל והמדען הראשי מחלקת הפיתוח שלנו הסתייענו כדי לפתח מערכת משופרת – שבה ניתן יהיה לחבר פי 5 יותר מצלמות לכ שרת ובכך נוכל להוזיל את השירות ולקרב אותו לקהל הרחב. אינטל ספיקה לנו גישה למהנדסי מו"פ ועיבוד, וכן סייעה לנו פרסום באמצעות הערוצים שלה ותקציב לחומרה לצורך הפיתוח – שרתים, מעבדים, דוגמי וידאו וכו' לצורך הבדיקות. המדען הראשי תמך בתקציב להגברת כוח האדם . התוצאה הסופית שקיבלנו חבילה כחברת סטארטאפ שמתחילה זה מענק התחלתי שלא חייב להסתיים במענק זה. התוכני תנתנה לנו נקודת פתיחה גם ברמת הטכנולוגיה וגם ברמת הפיתוח העסקי, דבר לא פחות חשוב."
לדבריו, רק מהפצת סיפור ההצלחה שלו בקרב לקוחות אינטל, הוא קיבל פניה משתי חברות טלקום המעוניינות במערכות.