ישראל במקום הראשון בעולם בדירוג היכולות הטכנולוגיות והמדעיות

חוקרי Grant Thornton: "בישראל יש יותר מדענים ואנשי טכנולוגיה לנפש ביחס לכל מדינה אחרת; ישראל הפכה לכוח גלובלי בהנדסה ובהיי טק מאז שנות ה-90 וכוללת כעת את הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות היי טק מחוץ לעמק הסיליקון"

פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel מפרסמת את מדד הדינמיות העולמי (GDI – Global Dynamism Index) לשנת 2015. על פי המדד, אשר מעריך ומדרג את סביבת הצמיחה העסקית ב-60 הכלכלות הגדולות בעולם ב-12 החודשים האחרונים, ישראל מדורגת במקום הראשון בין  הכלכלות המובילות בעולם בקטגוריית היכולות הטכנולוגיות והמדעיות – עליה של מקום אחד ביחס למדד הקודם שהתייחס ליכולות הטכנולוגיות והמדעיות בשנת 2012. במקום השני ממוקמת דרום קוריאה, ואחריה פינלנד, שבדיה ויפן. בדירוג הכולל של רמת הדינמיות של הכלכלה המקומית ממוקמת ישראל במקום השני, זינוק של 6 מקומות ביחס לדירוג בשנת 2015 ומקום אחד אחרי סינגפור, המובילה את מדד ה-GDI השנה.

עורכי המחקר של Grant Thornton העולמית כותבים: "ישראל הפכה לכוח גלובלי בהנדסה ובהיי טק מאז שנות ה-90 וכוללת כעת את הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חברות היי טק מחוץ לעמק הסיליקון. כמו כן, בישראל יש יותר מדענים ואנשי טכנולוגיה לנפש ביחס לכל מדינה אחרת".

בתוך קטגוריית הטכנולוגיה והמדע, שיעור ההשקעה הישראלי במחקר ופיתוח מתוך כלל התוצר הלאומי הגולמי הוא השני בגובהו בעולם ועומד על 3.9%. המובילה העולמית במשקל ההשקעות במו"פ היא דרום קוריאה, אשר משקיעה 4% מהתל"ג שלה במו"פ. במקומות השלישי, הרביעי והחמישי בתת-קטגוריה זו נמצאות פינלנד (3.6%), שבדיה ויפן (3.4%).

ישראל מדורגת במקום ה-11 בצמיחה בהוצאות על IT, עם שיעור צמיחה שנתי בהוצאות על IT של 5.4%. במדד הקודם, המתייחס לשנת 2012, דורגה ישראל במקום ה-59 בצמיחה בהוצאות על IT, לפני שביצעה זינוק מדהים של 48 מקומות. בראש הדירוג בצמיחה בהוצאות על IT עומדת לא אחרת מאשר פקיסטן, עם שיעור צמיחה של כ-24%, ואחריה וייטנאם (16%), סין (13%), מצרים (12%) ואיחוד האמירויות (9%). ארצות הברית מדורגת במקום ה-16, עם שיעור הצמיחה השנתי בהוצאות על IT של 3.5%.

בתת-הקטגוריה של שיעור החדירה של תקשורת בפס רחב מדורגת ישראל במקום ה-25 בלבד, עם 26 מנויים לתקשורת בפס רחב על כל 100 תושבים (שיעור חדירה של 26%). המובילות העולמיות בשיעור החדירה של תקשורת בפס רחב הן שווייץ (41%), הולנד (40%), צרפת (40%), דנמרק (39%) ודרום קוריאה (38%).

בתת-הקטגוריה של שיעור הצמיחה השנתי של מנויי תקשורת בפס רחב ישראל משיגה את המקום ה-49 בלבד מתוך 60 המדינות שנסקרו, עם שיעור צמיחה של 2%. המובילות העולמיות בשיעור הצמיחה של תקשורת בפס רחב הן ברובן מדינות בלתי מפותחות – קניה במקום הראשון (שיעור צמיחה של 29%), דרום אפריקה במקום השני (28.4%), פקיסטן במקום השלישי (28.1%), אלג'יריה במקום הרביעי (27.7%) ואורוגוואי במקום החמישי (27.4%(.

עורכי המחקר של Grant Thornton סוקרים גם את השינוי במיקומים של מדינות שונות במדדים שונים. בקטגוריה הכללית של טכנולוגיה ומדע, 5 המדינות שביצעו את הזינוקים הגבוהים ביותר בדירוג ביחס למדד ה-GDI הקודם הן קניה (זינוק של 30 מקומות), אורוגוואי (זינוק של 18 מקומות), מצרים (16 מקומות), דרום אפריקה (16) ויוון (15). המדינות שהפגינו את הירידה הגדולה ביותר בקטגוריה הכוללת של טכנולוגיה ומדע הן הונג קונג ואוקראינה (ירידה של 31 מקומות), ונצואלה (ירידה של 29 מקומות), צ'ילה (20 מקומות) ותאילנד (12 מקומות).

בקטגוריה של סביבת המימון לעסקים נמצאת ישראל במקום התשיעי בעולם. בקטגוריית עוצמת הכלכלה ושיעור הצמיחה דורגה ישראל במקום ה-23 מתוך 60 ואילו בקטגוריית הסביבה העסקית ישראל דורגה במקום ה-29 בעולם.

מדד ה-GDI נערך על ידי רשת International Grant Thornton בסיוע יחידת המחקר של המגזין אקונומיסט (EIU). הוא מבוסס על מחקר שנתי המעריך ומדרג את סביבת הצמיחה העסקית ב-60 הכלכלות הגדולות בעולם ב-12 החודשים האחרונים. המדד משלב 22 אינדיקטורים, הכוללים בין היתר צמיחה בתוצר המקומי הגולמי, השקעה במחקר ופיתוח, סיכונים רגולטוריים ונגישות למימון.

לדברי רו"ח אילנית הלפרין, שותפה בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel ומנהלת מחלקת ההיי-טק של הפירמה, "טוב שמדד ה-GDI מדרג את היכולות הטכנולוגיות והמדעיות של ישראל במקום הראשון, אך כדי לשמר מעמד זה עלינו להזין את ההיי טק בתשתית הראויה ובכמויות הולכות וגדלות של כישרונות טכנולוגיים. רק כ-4,700 בוגרי הנדסה ומחשבים מסיימים את לימודיהם בשנה, אך הביקוש השנתי עומד על כ-7,000 עובדים. במובן זה התוכנית הלאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה בבתי הספר היא צעד מצוין, אך חשוב שהיא תיושם באופן מלא בפועל ותקבל גיבוי רחב ומתמשך יותר". הלפרין הוסיפה: "לצד השבחים, הדוח מדרג את ישראל במקום ה-49 בלבד בצמיחה במנויי פס רחב, ומשמעות הדבר היא שתשתיות התקשורת בישראל רחוקות מלהיות מספקות. הממשלה וראשי תעשיות התקשורת וההיי טק חייבים לעשות הכל כדי לספק למשק תשתית תקשורת מעולה, בין אם על ידי שחרור החסמים בפרויקטים כגון מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל או על ידי יצירת סביבה שתעודד את התחרות האפקטיבית ביותר בין ספקי תקשורת".