בעבר התפתפתחה שפה משותפת של תרשימי מעגלים. כעת אנו זקוקים לפתור בעיות מורכבות, וכשכל האנשים יהיו מחוברים – חשוב שהטכנולגיות ידברו באותה שפה וייצמדו לאותם תקנים".
| שינזו אבה, ראש ממשלת יפן. צילום: יח"צ CeBIT 2017 |
"אנו עוברים מתעשיה 4.0 לחברה (Soceity) 5.0", כך אמר שינזו אבה, ראש ממשלת יפן, המדינה השותפה לארגון CeBIT 2017, בטקס הפתיחה של התערוכה שהתקיימה במהלך השבוע החולף בהנובר, גרמניה.
לדבריו, "צמצום הילודה, אוכלוסיה מזדקנת, אסונות טבע וזיהום – אלו הדברים שעימם מתמודדת יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. אחת הדרכים להתמודד עם ההשלכות של כל אלה, היא הקמת מפעלים חכמים שבהם המכונות מנטרות זו את זו ומקבלות החלטות מבוזרות אודות הייצור והתחזוקה".
"חברה 5.0 משמעותה שהטרנספורמציה הדיגיטלית תצא מתחום התעשייה ותיגע בחיים של כל אזרח ואזרח. אנו צועדים לקראת 'חברה חכמה'".
אבה מזכיר כי "צמצום הילודה ותוחלת החיים הגבוהה לכדי קיצוניות ביפן, גרמו להפרת האיזון בין צעירים עובדים לבין אלו הנדרשים להשגחה. הימצאות המדינה באזור פעיל מהבחינה הסייסמית, גורמת לכך שאחוז גבוה יחסית מכוח העבודה מיועד לטיפול באסונות ובמקרי זיהום".
הגברת הבעיות הדמוגרפיות
"כעת היפנים מבקשים לפתוח את שוק העבודה לעובדים זרים ולנשים, שתי קבוצות שנעדרו משוק העבודה היפני. הדבר עלול להגביר את הבעיות הדמוגרפיות. מחוץ לשוק העבודה, יפן מחפשת דרכים לכך שהטכנולוגיה תוכל לעזור לכל התושבים להיות שותפים פעילים בחברה, גם לקשישים שביניהם".
אבה מבהיר כי "פדרציית העסקים היפנית, Keidanren, מבקשת להשתמש בטכנולוגיות שפותחו עבור התעשייה, כגון האינטרנט של הדברים, הגנת סייבר, תבונה מלאכותית ורובוטיקה – גם לתחומים חברתיים".
"יפן אינה חוששת ממכונות ומתבונה מלאכותית", אומר אבה, "והיא שואפת להיות הראשונה שתוכיח שהצמיחה אפשרית בזכות הרובוטים גם בתקופה שבה האוכלוסיה מצטמצמת".
לדבריו, "אנו זקוקים כעת להגדרה חדשה עבור מכונות הפועלות באמצעות תבונה מלאכותית, כי בעצם הן כבר לא רובוטים בעלי תפקודים בודדים וצרים. הדבר חשוב במיוחד כשרוצים לפתור אתגרים בקנה מידה עולמי כגון אספקת אנרגיה".
ש
"מדינה בודדת אינה יכולה להתמודד עם האתגרים הללו, גם אם היא מתקדמת מהבחינה הטכנולוגית", מסביר אבה. "אנו צריכים לחבר את המכונות אחת לשניה – לכדי מערכת של מערכות".
"התפקיד שלנו כממשלה הוא לספק ממשק בין מכונות ובני אדם. אנגלה מרקל סיפרה לי שכאשר היתה צעירה בנתה מקלט רדיו מדגם להרכבה. גם אני עשיתי דבר דומה, ולמרבה הפלא, השפה הגרפית – התרשימים והמונחים הטכנולוגיים, היו זהים גם בגרמניה וגם ביפן. היתה שפה משותפת של תרשימי מעגלים. כעת אנו זקוקים לפתור בעיות מורכבות, וכשכל האנשים יהיו מחוברים – חשוב שהטכנולגיות ידברו באותה שפה וייצמדו לאותם תקנים".
גם אבה התייחס לסגירות האמריקנית ואמר כי "יפן ידעה צמיחה עצומה בזכות היתרונות של הסחר החופשי וההשקעות הפתוחות. כמובן נזדקק לחוקים הוגנים שיוכלו לעמוד ברוח הדמוקרטיה, בפרט עכשיו כשיפן וגרמניה הפכו להיות השומרות העיקריות של הסחר החופשי והדמוקרטיה".
לסיכום אמר אבה כי "בתחילה צדנו וליקטנו כדי לאכול. לאחר מכן הצלחנו להבטיח אספקה יציבה של קלוריות מאורז ומחיטה ועד לעידן התעשייתי. אנו כותבים את הספר של החברה האנושית – חברה 5.0 – החל מהדף הראשון, ויש לנו הזדמנות להשפיע על העתיד".
מרקל: החברה משתנה סביבנו ועלינו כממשלות לאפשר את הדיגיטציה ואת האינטרנט של הדברים
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אמרה באותו אירוע פתיחת תערוכת CeBIT 2017 בהנובר, כי כנשיאת פורום ה-G-20 (קרי 20 המדינות המפותחות בעולם), היא תקדם את האג'נדה הדיגיטלית, שעיקרה בצד הטכנולוגי קביעת תקנים אחידים לחיבוריות לאינטרנט של הדברים, ובצד האנושי – השקעה בחינוך ולימוד תכנות ככישור בסיסי כמו קריאה כתיבה וחשבון.
"החברה שלנו משתנה סביבנו, ועלינו כממשלות לאפשר את הדיגיטציה ואת האינטרנט של הדברים", אמרה מרקל.
לדבריה, "פעם כשנסעתי בדרכים כפריות בגרמניה, הטלפון היה מתנתק ואמרו לי שזו בעיה של תשתית. לפני כמה שנים תיארנו הצלחה של הבאת 50 מגה-ביט לכל בית, היום אנחנו מדברים על ג'יגה-ביטים ותשתיות שחייבות להיות זמינות בכל מקום ובמהירות הברק. אשמח להצעה להצטרף לסטנדרטים שיקשרו את כל הדברים ברחבי העולם. אנחנו צריכים שוק דיגיטלי פנימי בתוך האיחוד האירופי. אי אפשר להחליט שכאשר עוברים גבול התדרים משתנים".
בעקיצה למדיניות הבדלנית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמרה מרקל שהיא שמחה על הסכם הסחר החופשי המתהווה בין האיחוד האירופי לבין יפן.
"אנחנו רוצים שווקים פתוחים, וסחר הוגן בלי מחסומים. אנו רוצים לקשר את האינטרנט של הדברים בין כל המדינות, ולאפשר לכל אחד לעשות עסקים דיגיטליים. בפגישת ה-G20 הקרובה נדון בנושאים הרלוונטיים לקידום הדיגיטציה במדינות השונות. הדבר מראה כי הבנו את סימני הזמן".
לדבריה, "לדיגיטציה פוטנציאל עצום והיא מתאימה לרעיון של כלכלת שוק חברתית. נקודת המוצא היא כי ניתן לפתח את הפרט, אך לא על חשבון אחרים בזכות הדיגיטציה. וכמובן יש צורך לקדם את החקיקה בתוך האיחוד האירופי, אם כי תהליך קבלת ההחלטות בתוך האיחוד הוא איטי, כי יש 28 מדינות חברות ולכל אחת יש מה לומר ויותר קל לא להחליט".
כלכלת שוק חברתית
מרקל הסבירה כי "בכלכלת שוק חברתית, עלינו לראות את הפרט ואת הפוטנציאל שלו בנסיבות חייו. אנשים יצטרכו להבין את הפוטנציאל האדיר הנובע מההתפתחויות הללו, אבל רבים אינם מבינים. הם חוששים – האם זה סוף התפקיד שלי? האם הרובוטים לוקחים את העבודה שלי? האם ההשכלה והכישורים שלי מתאימים להפעיל את הדברים הללו? האם צריכים אותי רק כדי להזין את הנתונים לרובוט ואחר כך יזרקו אותי? אלו שאלות שהרבה אנשים שואלים את עצמם היום".
"יפן וגרמניה עוברות שינויים דמוגרפיים (הזדקנות האוכלסיה והצטמצותה). עלינו ללמוד מיפן את הנחישות, הפתיחות והקבלה של הטכנולגיה המודרנית. היישום של רובוטים בתחום הסיעוד לקשישים ביפן מעורר השראה. אנחנו יכולים בהחלט ללמוד אחד מהשני, ואנחנו צריכים לקחת את כל האזרחים ביחד איתנו אל תוך החברה הבאה – חברה 5.0".
"ממשלות לבד אינן יכולות לעשות זאת, צריך לדאוג שהאזרחים יקבלו חינוך טוב בבתי הספר ובאוניברסיטאות, אפשרות לגשת למחשוב ענן ומיומנויות ויכולות תכנות ככישור בסיסי כמו קריאה כתיבה וחשבון", אמרה מרקל.
"אנחנו צריכים לדאוג לכך שאנשים יוכלו להמשיך ללמוד כל חייהם ולדאוג שהם ירצו בכך. צריך להעצים אותם לשימוש בפוטנציאל הדיגיטלי. אני זוכרת כמה זמן אנחנו מתמודדים עם סוגיית החתימה האלקטרונית וכרטיס הבריאות האלקטרוני. יפן מתקדמת במהירות כפולה פי 10 והמשימה שלנו ב-10 השנים הבאות היא לדחוף את הדיגיטציה ולהסביר לאנשים את הערך שבה".
| {loadposition content-related} |
