הוצאות המו"פ על רכיבים אלקטרוניים הסתכמה ב-7.86 מיליון שקלים וציוד תקשורת אלקטרוני ב-4.1 מיליון. ציוד רפואי מדעי – 2.6 מיליון, ציוד תעשייתי לבקרה ופיקוח, שעונים, מכשירי מדידה ומכשירים אופטיים – 1.39 מיליון.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר את דוח ההוצאה למחקר ופיתוח במגזר העסקי בשנת 2015 – העיכוב נובע מכך שהלמ"ס מבצעת את החישובים על נתונים סופיים. סך ההוצאה למחקר ופיתוח במגזר העסקי בשנת 2015 הסתכמה ב-47.5 מיליארד ש"ח, עלייה של 7.4% בהשוואה לשנת 2014.
סך ההוצאה למו"פ עסקי מורכבת מההוצאות השוטפות (עלות עבודה, תשלומים לגורמים חיצוניים, חומרי גלם וחומרי עזר, אחרות ותקורה) ומההשקעות בנכסים קבועים לשם מו"פ. בשנת 2015 הסתכמה הוצאה זו ב-47.5 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, עלייה של 7.4% בהשוואה לשנת 2014. מקור העלייה העיקרי הוא ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, אשר תרם כ-60.9% לעלייה זו.
מנתוני הלמ"ס עולה כי מספר המשרות המלאות במו"פ עמד על 70.7 אלף משרות בשנת 2015, עלייה של 3.0% בהשוואה לשנת 2014, שבה נאמדו 68.7 אלף משרות מלאות. בשנת 2015 נרשמה עלייה של 4.3% בעלות העבודה למשרה מלאה במחירים שוטפים. חשוב לציין, שנתוני המשרות בסקר מתקבלים עבור משרות בחברות בחודש דצמבר בניגוד לנתוני עלות והוצאה שהם נתונים שנתיים.
סך ההוצאה למו"פ בענפי התעשייה הסתכמה בשנת 2015 ב-12.4 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, גידול של 2.7% לעומת 2014. הוצאה זו היוותה כ-26.1% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי. מנתוני הסקר עולה, כי בענפי התעשייה עשרה מפעלים מבצעים 45.9% מהמו"פ.
סך ההוצאה למו"פ בשנת 2015 בענפי תעשיות הטכנולוגיה העיליתעלתה בשיעור של 2.1% משנת 2014 ועמדה על 10.1 מיליארדי ש"ח. הוצאה זו מהווה את חלק הארי (81.8%) מסך ההוצאה בענפי התעשייה. בין השנים 2002 ל-2015, חלה עלייה של 60% בסך ההוצאה למו"פ במחירים שוטפים בענפים אלו. מספר המשרות המלאות במו"פ בענפי התעשייה עמד בשנת 2015 על 18.2 אלף, ירידה של 1.7% לעומת שנת 2014. נוסף על כך, כ-14.9 אלף משרות (76.0%) אוישו על ידי בעלי תואר אקדמי, מתוכן 1.3 אלף בעלי תואר שלישי.
מחקר ופיתוח בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים והשירותים האחרים
החל משנת 2010 מהווה הפעילות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים את מקור הצמיחה העיקרי בהוצאה למו"פ של המגזר העסקי. בשנים 2015-2002 חלה עלייה של 183% בסך ההוצאה למו"פ במחירים שוטפים.
בשנת 2015 עמדה סך ההוצאה למו"פ בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים על 18.1 מיליארד ש"ח, שהם 38.1% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי. סכום זה מהווה עלייה של 12.3% לעומת 2014.
בנוסף לעלייה בהוצאות המו"פ בענף, חלה עלייה ניכרת במספר המשרות המלאות במו"פ (9.0%), מ-29.4 אלף ב-2014 ל-32.0 אלף בשנת 2015.
מחקר ופיתוח בענף מחקר מדעי ופיתוח
הוצאות המו"פ בענף מחקר מדעי ופיתוח (חברות הזנק, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר) הסתכמו בשנת 2015 ב-16.6 מיליארד ש"ח, כ-35.1% מסך ההוצאה למו"פ של המגזר העסקי. זוהי עלייה של 5.8% לעומת 2014. בשנים 2015-2002 חלה עלייה של 154% בסך ההוצאה למו"פ במחירים שוטפים (תרשים 4). מספר המשרות המלאות במו"פ ירד ב-2.1%, מ-20.0 אלף ב-2014 ל-19.6 אלף ב-2015.
פדיון ממכירת שירותי מו"פ
בשנת 2015 סך פדיון החברות העוסקות במו"פ הסתכם ב-268.6 מיליארדי ש"ח. מתוך פדיון זה, 29.1 מיליארדי ש"ח התקבלו ממכירת שירותי מו"פ ומוצרי ידע אחרים (מכירות מו"פ), עלייה של 14.9% לעומת 2014. חברות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח היוו את חלק הארי מתוך מכירות מו"פ אלו, כ-91.2%. בענפים אלו פועלים מרכזי מו"פ רבים שעיקר פעילותם היא מתן שירותי מו"פ לחברות קשורות בחו"ל.
בסך הכל הוציאו חברות במגזר התעשיה 44.9 מיליון שקלים על מו"פ, 17.2 מיליון הוצאות המו"פ של ענפי התכנות, ו15.5 מיליון.
מתוכם, הוצאות המו"פ על רכיבים אלקטרוניים הסתכמו ב-7.86 מיליון שקלים, ציוד תקשורת אלקטרוני ב-4.1 מיליון,. ציוד רפואי מדעי – 2.6 מיליון, ציוד תעשייתי לבקרה ופיקוח, שעונים, מכשירי מדידה ומכשירים אופטיים – 1.39 מיליון.
הענף הבולט בהוצאות המו"פ שלו הוא הוא תחום התוכנה שסך ההוצאות על פיתוחו בשנת 2015 הסתכמו בכ-19.8 מיליארדי ש"ח, כ-44.2% מסך ההוצאות השוטפות למו"פ במגזר העסקי. חברות שאינן מסווגות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים הוציאו על פיתוח תוכנה כ-3.2 מיליארדי ש"ח. ההוצאות על תחומים רוחביים אלה מעידות כי ככל שהמוצרים הופכים מורכבים יותר ועתירי ידע וטכנולוגיה, כך נדרשות חברות להשקיע במו"פ במגוון תחומים על מנת להשיג את היתרון הטכנולוגי אל מול המתחרים בשווקים בארץ ובעולם.
43.6% מהוצאות המו"פ השוטפות בענף מחקר מדעי ופיתוח היא בתחום הרכיבים האלקטרוניים, תחום זה הוא השני בגודלו אחרי ענף התרופות (כ-1.8 מיליארדי ש"ח). וחלקו היחסי מסך הוצאות המו"פ השוטפות בכל המגזר העסקי עמד על 17.5%.
מדינת ישראל מובילה בפעילות המו"פ ביחס למדינות ה-OECD. פעילות זו גבוהה מאוד הודות למרכזי המו"פ הפועלים בישראל והממומנים על ידי חברות האם בחו"ל ועל ידי השקעות של חברות וגורמים פרטיים מחו"ל. בשנת 2015 המימון שהתקבל מגורמים מחו"ל (חברות קשורות, משקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון וכו') עמד על 26.6 מיליארדי ש"ח, שהם כ-56% מסך ההוצאה למו"פ. בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח, אחוז מימון זה היה 68.6% ו-70.7%, בהתאמה. בענפי התעשייה לעומת זאת היה האחוז נמוך משמעותית – 18.9%.
בשנת 2015 נרשמה ירידה של 5.7% בשיעור המימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות, לאחר עלייה גדולה של כ-36% בין השנים 2014 ל-2013. כל הירידה נרשמה בענף מחקר מדעי ופיתוח, מ-785 מיליוני ש"ח בשנת 2014, ל-595 מיליוני ש"ח בשנת 2015. עיקר הירידה נובעת מהירידה במימון מהמדען הראשי (משרד הכלכלה, כיום רשות החדשנות), שהיא כ-2.5% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי.
| {loadposition content-related} |
)
