מבקר המדינה: על המדען הראשי לשפר את סדרי המינהל של תקציבי המו"פ,

"לא נקבעו סדרי עדיפויות ויעדים ברורים לשם פיקוח ובקרה על תכניות הסיוע של המדען הראשי ויש לשפר את מדידת תרומתן למו"פ בתעשייה", קובע המבקר

בחודשים אוגוסט-דצמבר 2011 בדק משרד מבקר המדינה את הפעילות של המדען הראשי ושל גופים המייעצים לממשלה שיש להם זיקה למחקר ופיתוח תעשייתי, למדע ולטכנולוגיה. הבדיקה נעשתה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת); במשרד האוצר – באגף התקציבים ובחשב הכללי; באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ; במועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (להלן – המולמו"פ) הפועלת במשרד המדע והטכנולוגיה; בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (להלן – ות"ת)  ובמועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה .

בדו"ח שפורסם היום (ד, 17/10/2012) כותב המבקר: "ממחקרים שנעשו על תרומת הסיוע של המדען הראשי שבמשרד התמ"ת עולה כי הסיוע הממשלתי מעודד מו"פ שלא היה מבוצע בלעדיו. עם זאת על המדען הראשי לשפר את סדרי המינהל של תקציבי המו"פ, בתחומים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדוח זה. לא נקבעו סדרי עדיפויות ויעדים ברורים לשם פיקוח ובקרה על תכניות הסיוע של המדען הראשי ויש לשפר את מדידת תרומתן למו"פ בתעשייה."

"המו"פ והחדשנות בישראל חיוניים להתפתחותו ולקידומו של המשק הלאומי, ולכן על הממשלה לקבוע יעדים ארוכי טווח בנושא מחקר ופיתוח. על מנת להשיג מטרה זו יש צורך בגיבוש מדיניות לאומית שתספק מענה למגזרים שעליהם תחליט הממשלה ובמעקב אחר ביצועה. סדרי מתן הייעוץ לממשלה בנושאי המו"פ והטכנולוגיה ברמה הלאומית לוקים בחסר. לשם כך יש צורך בשיפור התיאום ושיתוף הפעולה בין המולמו"פ לממשלה בהתאם לתפקידי המולמו"פ כפי שמוגדרים בחוק."

עיקרי הממצאים:

• קיימים כמה גופים שתפקידם לייעץ לממשלה בנושאי המו"פ, החדשנות והטכנולוגיה. בין הגופים האלה כמעט ואין תיאום ואין הכוונה מרכזית לגבי יעדי המו"פ הממשלתי והתעשייתי שעל הממשלה להתמקד בהם.
• ועדת המחקר  דנה בכל אחת מישיבותיה בכ-35 תכניות מו"פ (כ-2,000 תכניות בשנה) לאחר שכל תכנית מקבלת ציון מ-1 עד 5 מבודק מקצועי. הוועדה אינה משווה בין כלל תכניות המו"פ שהוגשו למדען הראשי וטרם נדונו, אלא בוחנת רק את קבוצת התכניות הנדונות באותה ישיבה. בשל שיטת עבודה זו אין לפני הוועדה תמונה כוללת לגבי רמתן של כלל תכניות המו"פ, ותכניות שקיבלו ציון נמוך זוכות לסיוע על חשבון תכניות שקיבלו ציון גבוה יותר.
• בכל אחת מהשנים 2008-2010, קיבל המדען הראשי תוספת תקציב לקראת סוף השנה התקציבית. המדען הראשי דן בכרבע מתכניות המו"פ  שהוגשו בשנים אלה במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, בסמוך לקבלת התוספת התקציבית. שיטת ניהול תקציב זו היא בין הגורמים לכך שכ-44% מהחברות נאלצות להמתין לקבלת סיוע פרק זמן ארוך יותר מכפי שקובע הנוהל של המדען הראשי.
• בהחלטות ממשלה משנים 2000-2003 לחיזוק יישובי קו העימות בצפון, נקבע שחברות יקבלו סיוע מוגדל בשיעור של 25% מעלות התכנית המאושרת אם המו"פ והייצור מבוצעים באזורי קו העימות. אף שתוקפן של החלטות הממשלה פג בסוף 2003, המשיך המדען הראשי להעניק סיוע מוגדל לתכניות מו"פ בקו העימות, ורק בינואר 2012 החליט להפסיק סיוע זה החל מ 1.6.12. בכל השנים שבהן הוענק הסיוע לתכניות מו"פ המבוצעות באזורי קו העימות לא עשה המדען הראשי הבחנה בין קבלני המשנה מהאזורים השונים והעניק את הסיוע לכל הקבלנים בלי להתחשב במקומם הגאוגרפי.
• ועדת המחקר וועדת הערר  אינן מתעדות בצורה מספקת את הנימוקים להחלטותיהן במערכת הממוחשבת של המדען הראשי. עקב כך נפגעו סדרי מינהל תקין ונפגע תהליך הבקרה על ההחלטות.
• המדען הראשי לא קבע קריטריונים ברורים להצלחה של מסלולי סיוע ולמדידת יעילותם והאפקטיביות שלהם ולא הגדיר יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. המידע שבמערכת הממוחשבת של המדען הראשי על הפעילויות העסקיות של חברות שקיבלו סיוע הינו חלקי ולכן אינו מנוצל כראוי לצורך מעקב אחרי התועלת שבמסלולי הסיוע.
• החשב הכללי במשרד האוצר והמדען הראשי לא נערכו מהבחינה המשפטית והכלכלית לטיפול במניות של חברות חממה (היזמים של פרויקט המחקר) ששועבדו לטובת המדינה, להבטחת פירעון הלוואות שקיבלו במסגרת החממות הטכנולוגיות. רק ב-2011 נבחר הגוף שיטפל במניות ובנכסי החברות אך טרם גובשו הנהלים לטיפול במניות, ולא ננקטו פעולות לשמירת אינטרס המדינה בחברות אלה.
• בשנת 2011 נחתם הסכם להצטרפותה של ישראל כחברה מן המניין לפרויקט  CERN. חמישה משרדי ממשלה  וות"ת מתקצבים את השתתפות ישראל בפרויקט CERN אך לא נקבע איזה מהם אחראי לריכוז הפעילות מול הארגון, ולא נבנתה תשתית ארגונית מתאימה על מנת להפיק את התועלת המרבית מההשתתפות של ישראל בפרויקט.
• בשנים 2009-2011 ביצע המדען הראשי ביקורות ביניים מועטות בחברות שקיבלו סיוע ובכך נפגע הפיקוח עליהן. אין למדען הראשי יעד מוגדר של מספר הביקורות שעליו לבצע בכל שנה ואין הנחיות באילו חברות יש לבצע ביקורת במהלך השנה.
• בעיצומו של המשבר הכלכלי שהתרחש בשנת 2008 יזם המדען הראשי תכנית לקליטת אנשי מו"פ שפוטרו מתעשיית הטכנולוגיה העילית (היי-טק) בתעשייה המסורתית. משרד התמ"ת לא הצליח להכין את התכנית בלוח זמנים קצר ולא בחן את הסיבות לעיכובים בהכנתה.
• המדען הראשי והמשרד להגנת הסביבה לא גיבשו תקנות מוסכמות לגבי הקריטריונים לשמירת איכות סביבה שעל החברות לעמוד בהם על מנת לקבל סיוע מהמדען הראשי.