מסלול אישור לחומרה של רשתות פתוחות

פרויקט הקוד הפתוח (OCP) מניע את התנועה לעבר הפיכת תכנוני החומרה של מוצרי רשת לפומביים.

ציוד רשתות כגון מתגים ונתבים באופן מסורתי יוצר ממערכות קנייניות שבהן הייתה ליצרן שליטה על החומרה ומערכת ההפעלה. כלומר, עד שפייסבוק פתחה את הדלת לחומרת רשת פתוחה. כיום, פרויקט הקוד הפתוח (OCP) מניע את התנועה לעבר הפיכת תכנוני החומרה של מוצרי רשת לפומביים. כמובן, אם ציוד רשת לא מתקשר כמו שצריך, לא תהיה לכם ממש רשת.

כאן נכנסת לתמונה מעבדת יכולת הפעולה ההדדית של האוניברסיטה של ניו המפשייר (UNH-IOL). מעבדת התאימות הידועה הזאת שהיא גם הפוסקת בכל מה שקשור לתקשורת נתונים השיקה את שירותי בדיקת הרשתות הפתוחות שלה שבה אפשר לבדוק מוצרים שמיועדים לסביבת ההתקנה של רשתות פתוחות (ONIE). EE Times שוחח עם דייוויד וולף, מהנדס בכיר לטכנולוגיות של מרכזי נתונים ב-UNH-IOL, על תוכנית הבדיקות והאישורים שלהם ומה המשמעות של ONIE מבחינת טכנולוגיות רשתות.

"OCP לוקח את הרעיון של תוכנת קוד פתוח ומיישם אותו בחומרת רשתות", אמר וולף. "זה הופך את התכנונים של החומרה לפומביים, ונותן למהנדסים ולמפעילי רשתות יותר גמישות ליישם תכונות ספציפיות תוך הורדת עלויות. זה יוצר חומרה שהיא 'קופסה לבנה'". אבל יש עלות לשימוש בחומרה ובתוכנה ובשינוי שלהן.
"אם אתם קונים ציוד ממשלב מערכות", המשיך וולף, "אתם יודעים שכל הציוד נבדק ואתם יודעים למי לפנות אם משהו לא פועל. כדי לבצע את השילוב בעצמכם אתם צריכים שיהיו לכם הידע וגם אפשרות לאמת את יכולת הפעולה ההדדית". UNH-IOL לא יכולה אמנם לבדוק את יכולת הפעולה ההדדית ברשת של כל אחד, אבל המעבדה יכולה לוודא שציוד תואם למפרטים של ONIE. בדיקות תאימות מגבירות את הביטחון שמוצרי חומרת רשתות יתקשרו ביניהם.

במהלך בדיקת התאימות, ציוד הרשת חייב להראות שהוא יכול למצוא כל מערכת הפעלה לרשתות (NOS) תואמת ONIE על ידי הפעלת שגרת האתחול שלו ומציאת מנהל ההתקנה של ה-NOS. אפשר להטעין את ה-NOS מרשת IPv4 או IPv6, דרך חיבור USB או משרת TFTP. אחרי שה-NOS מוטענת, הבדיקות נמשכות על ידי אימות יכולת הפעולה ההדדית עם ציוד רשת אחר, ולמעבדה יש כמעט כל ציוד כזה שקיים. ל-UNH-IOL יש הרבה מקרי בדיקה שהיא יכולה להריץ כדי לבדוק את התאימות לתקנים של ONIE.