"החדשנות לא תגיע מאינטל אלא מסטארטאפים"

כך אמר פרופ' סימון ליצין מאוניברסיטת ת"א שגם מוביל חברת סטארט-אפ בפאנל שעסק בתעשיית השבבים במסגרת כנס MIXiii 2014, מנכ"ל מארוול ישראל יוסי מיוחס ודן וילנסקי, בעבר מנכ"ל אפלייד מטיריאלס חולקים עליו וחלוקים ביניהם בשאלה האם הממשלה צריכה להתערב כדי להגביר את קצב יצירת חברות הסטארט-אפ שהואט

"אני מודאג ממצב תעשית השבבים – בעיקר חברות הסטארט-אפ, היות והממשלה וקרנות הון הסיכון מעדיפות להשקיע באינטרנט ולא בדברים שיש בהם השקעה גדולה, אך גם הבטחה עצומה." כך אמר פרופ' ליצין שהיה אחד המשתתפים בפאנל שעסק בעתיד תעשיית השבבים הישראלית במסגרת כנס MIXiii 2014. את הכנס הנחה שלמה גרדמן, יו"ר מועדון השבבים הישראלי.

פרופ' ליצין הוא ממוחה עולמי באחסון והעברת מידע. הוא משמש כיום כמרצה בפקולטה להנדסת חשמל באונב' ת"א וכיועץ לחברות הייטק ישראליות וזרות בתחומי אחסון נתונים, תקשורת וחישוביות. כיום משמש פרופ' ליצין  כ-CTO  וכיזם משותף בחברת Storedot. ליצין הוא גם המדען הראשי של חב' השבבים ASOCS  ויו"ר הסניף הישראלי של איגוד IEEE

"החדשנות לא תגיע מאינטל אלא מסטארטאפים. גם חברות הון הסיכון חוששות להשקיע אפילו 3-4 מיליון דולר בחברות מתחום השבבים כי בעוד שנתיים שלוש יצטרכו להוסיף 50 מיליון דולרים נוספים ואין להם כיסים.

גדעון ורטהייזר, מנכ"ל סיוה חיזק את דבריו של פרופ' ליצין באשר לצורך לתת עדיפות לחברות קטנות וחדשניות וכי ההחלטות באשר למרכזי התכנון לא מתקבלות בארץ, ובמקרה של שינוי כיוון הם לא יהססו לסגור את מרכז הפיתוח ולפטר את העובדים כפי שקרה בפריסקייל (ראו ראיון עם  ורטהייזר בכתבה נפרדת).

דן וילנסקי, שהיה בעבר מנכ"ל אפלייד מטריאלס בישראל חלק על דעתם של השניים וסיפר כיצד הביא את AMD לפתוח מרכז פיתוח אחרי שהוכיח למנכ"ל החברה שאינטל מצליחה בתחרות מולו בזכות 100 מהנדסים שהם מקבלים מדי שנה מהטכניון. "הבאתי לפה את אפלייד מטרייאלס בתחילה בתחום המטרולוגיה, וכיום אנחנו מייצאים מישראל מערכות בדיקה במיליארד דולר לשנה. אף אחד לא עושה לנו טובה. אנחנו מייצרים מוצרים טובים ועושים כסף לבעלי המניות."

לעומת מודל החברות הרב לאומיות, המודל החלופי הוא להקים סטארט-אפים כדי שיגיעו למודעות החברות הרב לאומיות, ואלו ירכשו אותו בכסף גדול, ולמרות הטענות בדבר הברחת ה-IP מהארץ, הוכח שזה לא נכון.

יוסי מיוחס, מנכ"ל מארוול ישראל אמר כי ישנה תחרות על המהנדסים בישראל: "יש תחרות גדולה על הכשרונות.  החברות הרב לאומיות באות להתחרות על הטלנטים הכי טובים כי הם יודעים שהטלנטים בישראל הם ייחודיים בעולם מבחינת האחוז יחסית לאוכלוסיה. זה בזכות התעשיה, האקדמיה, בכך שיש לנו תרבות ייחודית, ואופי של שבירת מחסומים. זו בעיה טובה, בעיה של תחרות מחברות כמו אינטל, אפל, ברודקום, פריסקייל אבל אנחנו נוכל בעתיד לאפשר לעבוד ביחד כדי להכשיר יותר מהנדסים שיסיימו את האוניברסיטאות הטובות כדי שיהיו לנו יותר ונוכל להגדיל את הפרודוקוטבייות ושחיותר חברות יגיעו לישראל. אנחנו רוצים עוד השקעות כאן ונוכל לעשות זאת."

באשר להערתו של פרופ' ליצין: יש לנו אתגר מכך שסטארטאפים בתחום השבבים, הולכים ומתמעטים ואנחנו חייבים לשנות זאת. אני מסכים ששיעור ניכר מהחדשנות מונע על ידי יזמים וסטארטפים ואנחנו חייבים לעשות משהו בנושא, אבל  לטכנולוגיות שפותחו בישראל יש השפעה על תעשיית השבבים העולמית ואת זה חייבים לשמר. ואם יש בעיה וצריך עוד כסף להשקעה וליצירת סביבה למהנדסים לבנות סטאטרפים אנחנו חייבים לפתור אותה ואם הכסף לא מגיע מקרנות הון סיכון הוא צריך להגיע מחברות גדולות ובסיוע ממשלתי."

ליצין:  "מיוחס צודק בכך שהמנטליות הישראלית היא לא טובה לחברות גדולות. הישראלים הם אינדיבידואלים וחברה של 80 איש היא המקסימום לפיתוח חדשנות. תעשיית השבבים היא תעשיה כבדה ונשלטת על ידי חברות גדולות, ולכן אנחנו צריכים להגיע למצב שחברות גדולות יעבדו עם חברות קטנות. באשר להכשרת כוח אדם  אני עובד באוניברסיטת ת"א ועוקב במשך 20 שנה אחר ההתפתחות. אני לא רואה ירידה ברמה של הסטודנטים ואיני רואה שינוי באחוז של הסטודנטים הללו. אנחנו מקבלים את הסטודנטים הטובים והשניים בטיבם (בתואר שני אנחנו מקבלים את הכי טובים). 30% מאלו שמסיימים את התואר השני פותחים חברות סטארטאפ. אם נגדיל את מספר הסטודנטים זה לא יואיל כי נשאר עם אותו מספר אבוסלוטי של סטודנטים טובים אבל ייתכן שאני טועה."

שלמה  גרדמן: כולכם כבר נוכחו לדעת כי תעשיית השבבים סיפקה לנו הרבה אקזיטים גדולים אבל המשך קיומה בסכנה. האם הממשלה צריכה לעודד בכסף או בפעולה הקמה של יותר חברות סטארטאפ בתחום?

וילנסקי: "תשמרו את הממשלה כמה שיותר רחוק מהעסק, פרט למדען הראשי אבל בכל הקשור למחסור במהנדסים, האוניברסיטאות לא יעשו את זה, אנחנו מבזבזים את המשאב כי אנחנו לא מנצלים אותם נכון. יש יותר מדי סטארטאפים. הבעיה היא בגלל שאין מספיק טכנאים, המהנדסים עושים עבודות של מהנדסים. צריך לפתוח חזרה את בתי הספר המקצועיים.

מיוחס: "נוטים לחשוב שמעורבות ממשלתית איננה דבר טוב ובדרך כלל גם אינה מצליחה. אך בחלק הראשון של הכנס דיבר אורח מברזיל שסיפר שכל מה שהשיגו שם נעשה באמצעות יוזמות ממשלתיות או לפחות במעורבות ממשלתית. קנאתי בו. אנחנו מסתכלים על הממשלה כמשהו שאנחנו רק חושבים איך להימנע ממנו אך אולי הבעיה היא עד כה שלא הצלחנו להטמיע מדיניות ציבורית שתספק אסטרטגיה ארוכת טווח לעסקים." "אין בעיה בכך שממשלה תהיה מעורבת בתכנון ארוך טווח. קחו לדוגמה את סין. נציגת ממשלת סין סיפרה איך הממשלה עובדת יחד עם התעשיה ושותפים גלובליים פוטנציאליים – חברות ומדינות ליצור תשתית לעתיד לשיתוף פעולה בינלאומי ולחדשנות בינלאומית. היא דיברה על האסטרטגיות הללו, אין שום סיבה שהממשלה הישראלית לא תהיה שותף רציני ביצירת אסטרטגיות ותוכל לשנות מגמות. הממשלה צריכה לספק חלק מהפתרון להגברת האצת קצב יצירת הסטארטאפים."

ורטהייזר: "מהנסיון שלי בסין – זו דוגמה לא טובה למעורבות הממשלה בגלל הנאיביות. כל חברה קטנה מבקשת כסף מהמדינה,  ויש להם בעיות של היעדר חזון. בישראל הממשלה צריכה לעזור, בפרט מענקי המדען שבלעדיהם אפילו אנחנו כחברה גדולה לא נוכל להרשות לעצמנו את ההשקעה במו"פ ברמתה הנוכחית. אם אנחנו עושים משהו כאן, צריך שיהיו לו מחסום כניסה גבוה. ויש שני תחומים כאלה שכדאי להשקיע בהם: תקשורת וראיה משובצת. אלו נושאים מסובכים, יש לנו פה מחקר, נסיון, אלו מחסומים שהממשלה צריכה לעודד פיתוח חברות בתחומים הללו."

וילנסקי: "אם לא נביא שינוי, הילדים שלנו, הנכדים שלנו ילכו לעבוד עבור הסינים."