לדברי שנרך, שהשתתף בכנס JUNE-TECH ברעננה, תפקיד רשות החדשנות בין היתר לתרום לחברות בשלב הצמיחה ולשגדרג את הטכנולוגיה בתעשיה המסורתית, ולשם כך צריך לשחרר כמה צווארי בקבוק
| צחי שנרך, סגן המדען הראשי בכנס JUNE-TECH ברעננה. צילום: קובי קנטור |
תפקיד רשות החדשנות בין היתר לתרום לחברות בשלב הצמיחה ולשגדרג את הטכנולוגיה בתעשיה המסורתית, ולשם כך צריך לשחרר כמה צווארי בקבוק. כך אמר צחי שנרך, סגן המדען הראשי לעניינים טכנולוגיים בכנס JUNE-TECH, הוועידה המרכזית של בכירי ההייטק בישראל בהובלת מינהלת עסקים ברעננה ועיריית רעננה שנערך במתחם נייס. הנחה את הכנס, יהודה קונפורטס עורך ראשי, אנשים ומחשבים.
"ב-1 בינואר נכנס לתוקפו חוק שהפסיק את פעולת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, והתניע את הקמתה של הרשות לחדשנות – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, זה דבר די דרמטי להפסיק פעילות של גוף טוב שנותן כסף ולא לוקח. איזו הבטחה צריך שינוי זה למלא?"
"לשכת המדען פעילה זה ארבעה עשורים. המשימה הראשונה בעשרים שנות פעילותה הראשונות היה להקים תעשיית הייטק יש מאין, ולאחר מכן לקדם אותה. היום ההייטק תורם ל-50% מההכנסות המדינה ומעסיק כ-10% מהאוכלוסייה. כל זאת נעשה על ידי יצירת שותפות ייחודית בין הסקטור הפרטי והממשלה אך הקשר הזה לא היה מעולם פורמלי."
"אנחנו במצב הרבה יותר בוגר ממה שהיינו בשנים הראשונות. אנחנו אמנם עדיין בעליה אבל קרובים לצווארי בקבוק שאם לא נטפל בהם ניתקל בהם. דוגמאות לצווארי הבקבוק – מחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה, מיעוט חברות גדולות, פריון נמוך בענפים המסורתיים, העדר חדשנות בסקטור הציבורי."
"מדברים על ריבוי האקזיטים – האם אקזיטים כסוג של דרך ראשית שמדינה עובדת בה הוא דבר נכון או לא נכון, היום מבינים שנכון לתרום כממשלה לחברות בשלב הצמיחה ולקיים פה חברות צמיחה שמבססות את המרכז שלהם בישראל. היום יש כ- 30 חברות שנמצאות בשלב צמיחה, וצריך עוד, וגם לאפשר להן לגדול."
"לפני כשבוע הגשנו את דוח החדשנות שחיברנו ברשות לחדשנות לראש הממשלה, בדוח אנו מבררים האם ניתן לבנות כאן חברות צמיחה ברות קיימא, כאשר קיים מחסור במהנדסים?:"
"לראשונה איבדה מדינת ישראל את ההובלה שלה בשיעור ההשקעות של המשק הפרטי וגם אלו הממשלתיות במו"פ. בתחום ההשקעות הממשלתיות הפסדנו בפעם הראשונה לדרום קוריאה. בהשקעה של הממשלה במו"פ בסקטור הפרטי אנחנו מזמן במקום טוב באמצע ולא ראשונים."
"הממשלה נתנה לנו שתי משימות חדשות ומורכבות – לשמור על תעשיית ההייטק וחידוש צמיחה בת קיימא בהייטק תוך הגדלת האיפמקט הכלכלי של החדשנות, בניית תשתית טכנולוגית לצמיחה העתידית של מערכת החדשנות, חיזוק ישראל כמעצמת יזמות מוטת חדשנות, התנעת צמיחה מבוססת חדשנות בענפים מסורתיים בדגש על תעשיות הייצור, חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים עם משקים מתפתחים ומפותחים כאחד, הטמעת חדשנות בסקטור הציבורית."
"דוגמה לתשתיות – בנק גנים ובנק רקמות שקמו בהתנעת המדען הראשי והפכו אחר כך לגופים המספקים שירותים תשתיתיים לתעשיות הרלוונטיות שהתפתחו סביבן."
"באשר להטמעת חדשנות בסקטור הציבורי – לפני שבועיים קיבלנו מעל 100 הצעות ביחד עם ישראל דיגיטלית שמטרתה הכנסת חדשנות ורתימת האקוסיסטם של ההייטק לטובת המגזר הציבורי והממשלה בתחומים כגון חינוך, בריאות, תקשוב. הדרישה בהצעות הללו היא לתקציב של כמיליארד שקלים."
"נשאלת השאלה מדוע לא יכולנו עד היום לבצע את המשימות הללו בלשכת המדען הראשי. התשובה היא שכאשר אתה עובד בממשלה אתה נתקל בבעיות – קצב התכנון והביצוע נמוכים משמעותיים מהצרכים בתעשיה דוגמה תקנות התמלוגים שהכנתן ערכה מעל שנתיים. קצב כזה של תגובה לצורך של השוק לא ממש עוזזר.
"אנו נדרשים לכלי סיוע חדשים. לדוגמה, לחברות מתחילות. היה לנו רק כלי אחד – מענק מותנה – החברה מקבלת הלוואה שהיא מחזירה רק אם היא מצליחה במכירות ולא- הממשלה משתתפת יחד איתה בסיכון. במשך ארבעה עשורים זה היה הכלי היחיד. בעיה נוספת בהיותנו חלק מהממשלה היה העדר טיפול מקצה לקצה שיצר סרבול וחוסר בגורם מתכלל."
"נדרש ארגון שונה עם כלים שונים ואפן פעולה אחר ומדובר בשינוי מהותי, לא רק שינוי שם. הרשות היא ארגון אחד מוכוון משימות . עד היום היינו מפוצלים על פני ארבעה ארגונים שונים של משרד הכלכלה."
"הרשות תתאים את המבנה וארגז הכלים שלה למשימות שלפניה. הון צמיחה, ערבויות, שטחי ניסוי, תשתיות מחקר בתעשייה שידוך התעשיה ל אתגרי המגזר הציבורי, מנטורים להטמעת טכנולוגיה בתעשיה המסורתית, אקדמיה למו"פ. ערבויות מדינה לחברות שבונות בטא סייט – להשתתף בסיכון שבשלב הצנמיחה לא רק בשלב המופ. המדינה מחזיקה שטחים שחברות יכולות לעשות מתקני חלוץ לדוגמה משרד הבטחון, חברת החשמל שיכולות לשמש חברות קלינטק לניסוי בטא."
"לכל משימה תותאם זירת חדשנות שתופקד עליה שתהא מוכוונת לקוח ותבחן מה המשק צריך. יש כבר שתי זירות פועלות. יוצבו יעדים ותוקם ועדת השקעות מקצועית לכל זירה במקום שתי וועדות כלליות היום: זירת ההזנק וזירת הצמיחה – בעוד חברות הסטרטאפ זכו לכלים ולתמיכה, בזירת המיחה יש כ30 חברות המעסיקות מעל מאה איש ומוכרות בעשרות או מאות בודדות של מיליונים. החברות הללו לא טופלו עד היום כמגזר ממוקד, והכלים שהם זקוקים להם שונים מכלים המיועדים ליזמים שרק הקימו את הסטרטאפ. לדוגמה שותפות עם המגזר הבנקאי למתן ערבויות."
"זירה נוספת שנמצאת בשלבים מתקדמים של הכנמות היא זירת הייצור המתקדם, הפונה לתעשיה המסורתית ומוטת הייצור שהמרכיב העיקרי שלה הוא לא ההשקעה במופ אלא השקעה בפועלי ייצור וטכנולוגיות ייצור ובמוצרים מתקדמים יותר מהמוצרים שמתחרים בגרמניה, ארהב יפן וכו'.כאמור גם לזירה זו יפותחו כלים ייעודיים."
"תחשבו על מודל דומה למודל החממות לתעשיה מסורתית, גני תעשיות שייעלו את תדמית התעשיה בעיני הציבור. תפקיד הזירה יהיה גם לפתח את החינוך הטכנולוגי לתעשיות מוטות הייצור."
| {loadposition content-related} |
