ביום העצמאות האחרון הוענק פרס ישראל לפרופ' אמנון שעשוע. שעשוע הוא איש אקדמיה ויזם הייטק סדרתי. ההצלחה הגדולה ביותר שלו עד כה היא חברת מובילאיי אותה הקים בשנת 1999 ביחד עם שותפו זיו אבירם. חברת מובילאיי היא חברת שבבים המחזיקה בכמה שיאים חשובים.
זוהי חברת השבבים הישראלית היחידה שהונפקה פעמיים בבורסה האמריקאית. זוהי גם חברת השבבים שנמכרה לאינטל בתמורה ל- 15.3 מילארד דולר והפכה בכך לחברה שביצעה את האקזיט הגדול ביותר של חברת שבבים ישראלית מאז ומעולם. למעשה זהו האקזיט הגדול ביותר של חברת הייטק ישראלית בכל תחום שהוא!
במהלך טקס קבלת פרס ישראל נאם פרופ' שעשוע ותיאר את תחושותיו. אנו מביאים כאן את דבריו כלשונם:
אני מוצא עצמי עומד כאן היום, בשורה אחת עם ענקי הארץ, אשר נתנו ונותנים למען מדינת ישראל ועם ישראל. כל אחת ואחד מהם מקור השראה בעשייתו.
לפני למעלה משלושים שנה, נסעתי ללימודי דוקטורט במדעי המח, בינה מלאכותית ומדעי המחשב באוניברסיטת MIT שבבוסטון. הכרתי שם עשרות ישראלים, ממגוון פקולטות. למעשה, דיברתי שם כל כך הרבה עברית עד שכבר דאגתי שהאנגלית שלי לא משתפרת.
כבר אז היה לי ברור שישראל היא פלא בכול קנה מידה. היא נס. בכול קצה של פירמידה, כול פסגה, גבוהה וצרה ככול שתהיה, ניתן למצוא עוד לפחות ישראלי אחד. בעשרות שנות פעילות אקדמית ועסקית ברחבי העולם, הרגשתי, ועודני מרגיש, זכות עילאית, להיות שגריר של כבוד למדינת ישראל.
כילד התאהבתי בטכנולוגיה. בניתי "ווקי טוקי" כדי לתקשר עם החברים בשכונה. אבי המנוח נהג לומר שזו דוגמא לכך שתמיד הייתה בי רוח יזמית. בגיל בר מצווה, עשור לפני המחשב האישי, כתבתי את הקוד הראשון בחיי.
צה"ל היה הסטרט-אפ הראשון שהכרתי. השירות בשריון כחייל, כקצין ומפקד, ההזדמנות לפקד על צעירים ממני בשנה, כובד האחריות הכרוך בפיקוד והחיכוך המתמיד עם לחצים – נטעו בי מנהיגות ויוזמה. הרגשתי שאין מכשול שלא אוכל לו.
המפורסם בין הפרויקטים היזמיים שלי הוא 'מובילאיי', החברה הגדולה בישראל מבחינת שווי שוק, המעסיקה מעל שלושת אלפים עובדים שמשנים את העולם – מישראל. בעיני, זה נס אמיתי.
העשייה המשותפת בחברה הישראלית עם רעייתי-שותפתי ענת, חשפה אותי לזרמים השונים בחברה הישראלית, והייתה עבורי שיעור לחיים. למדתי שהמשותף והמחבר בינינו, בין כולנו, עולה על המפריד.
ואז הבנתי את גודל הנס.
אך החפץ בניסים מחויב בזיעה, בכאבים ובעבודה קשה. אלה ימים קשים בישראל. לכולנו. אנו עומדים מול שבר עמוק. בתחום העשייה שלי אומרים ש"לא מבזבזים משבר טוב". יזם לא רואה לנגד עיניו בעיות. הוא רואה אתגרים והזדמנויות. כשאין דרך – הוא פורץ דרך חדשה. זו המשימה הדחופה שלנו כעת.
אנחנו חייבים לשלב כוחות ולפתור את המשבר הנוכחי תוך שמירה קפדנית על עקרון הפרדת הרשויות וכיבוד מוסדות המדינה כולם: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. כדי שלא נאבד את כל מה שהשגנו. אם לא נשכיל לעשות את זה, גם ניסים לא יעזרו.
העולם נע במהירות קדימה ולנו אין זמן להתמהמה. טכנולוגיות המחשוב בדרכן לחצות סף קריטי לאנושות; המחשבים הופכים למכונות שיכולות להיות שותפות חשיבה לבני האדם. מדינות וחברות שלא ישכילו להבין את גודל המהפכה בזמן תישארנה מאחור ותספקנה את חוטבי העצים ושואבי המים של אלה שהשכילו להבין את גודל השעה. אנחנו, הישראלים, נמצאים במקום אידיאלי כדי לאמץ ולהוביל את התמורות הטכנולוגיות שישנו את העולם ויעשו בו – ניסים ונפלאות!
אין האדם צועד לבדו. קצרה היריעה מלהודות לכול אלה שהיו משמעותיים במסע חיי. שותפתי לחיים ולדרך ענת ,שלושת ילדינו ובני ובנות זוגם. שותפי בעבר, זיו אבירם ולשותפי בהווה שי שלו שוורץ, הדוקטורנטים שלי לאורך השנים. חמישה מהם היום פרופסורים באוניברסיטאות בארץ.
סגל האוניברסיטה העברית, שותפיי להקמת חברות ההזנק אורקם, AI21, בנק וואן זירו ומנטי רובוטיקס וכל העובדות והעובדים, שבלעדיהם אי אפשר לעשות ניסים.
אני מאחל לכולנו שהחכמה, הנחישות, האחדות, התקווה והרוח החופשית שהביאו אותנו עד הלום יאפשרו לנו להתגבר על המשברים שעומדים לפתחנו ולהזניק את אומתנו לעתיד מזהיר ב 75 השנים הבאות וגם אחריהן.
חג עצמאות שמח ותודה רבה.