מכון קמפנר בהרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית יקיימו פעילות אקדמית משותפת בתחום המחבר בין חקר המוח לבינה מלאכותית
מכון קמפנר לחקר הבינה הטבעית והמלאכותית באוניברסיטת הרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא, ELSC, באוניברסיטה העברית בירושלים, הודיעו על שיתוף פעולה חדש בתחום NeuroAI. זהו תחום מחקר מתפתח המחבר בין מדעי המוח, בינה מלאכותית, מדעי הקוגניציה ולמידת מכונה.
שיתוף הפעולה נועד לחזק את הקשרים בין קהילות המחקר בשני המוסדות. הוא יכלול חילופי ידע בין חברי סגל וחוקרים צעירים, סדנאות, מפגשים אקדמיים ופעילויות משותפות נוספות. מטרת המהלך היא להניח תשתית ליוזמות מחקר עתידיות, שיבחנו כיצד מערכות ביולוגיות ומערכות מלאכותיות לומדות, מייצגות מידע, חוזות אירועים ומתאימות את התנהגותן לסביבות מורכבות.
תחום NeuroAI מבקש להבין אינטליגנציה על פני רצף רחב של מערכות, מהמוח האנושי ומוחות בעלי חיים ועד מודלים חישוביים ומערכות בינה מלאכותית. מצד אחד, חוקרים משתמשים בכלי AI מתקדמים כדי לפענח כיצד המוח לומד, מחשב ומסתגל. מצד אחר, הם שואבים השראה ממערכות ביולוגיות כדי לפתח מערכות AI יעילות, יציבות ואמינות יותר.
מכון קמפנר בהרווארד הוא מכון בין־תחומי העוסק בחקר אינטליגנציה במערכות טבעיות ומלאכותיות, ומאגד חוקרים בתחומים כמו למידת מכונה, מדעי המוח ומדעי הקוגניציה. לפי אתר המכון, משימתו המרכזית היא לקדם את חקר האינטליגנציה ולפתח פתרונות לבעיות מורכבות לטובת האנושות. (Kempner Institute)
המרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית הוא אחד המרכזים הבולטים בישראל למדעי המוח החישוביים. לפי אתר המרכז, ELSC פועל לחיבור בין מחקר קוגניטיבי, ביולוגי וחישובי, במטרה לקדם תגליות חדשות בחקר המוח. (elsc.huji.ac.il)
שיתוף הפעולה החדש נשען גם על קשרים קיימים בין החוקרים בשני המוסדות. בין הדמויות המחברות בין הקהילות נמצא פרופ' חיים סומפולינסקי, חבר סגל עמית במכון קמפנר ופרופסור אמריטוס ב־ELSC; פרופ' דפנה ויינשל מהאוניברסיטה העברית, המשמשת חוקרת אורחת במכון קמפנר; וד"ר יונתן קדמון מ־ELSC, שהיה בעבר חוקר אורח בהרווארד.
המהלך משקף מגמה רחבה יותר במדעי המוח ובבינה מלאכותית: מעבר ממחקר נפרד של מוח ומחשב אל חקר משותף של עקרונות אינטליגנציה. בתחום זה, הבנת המוח עשויה לסייע בבניית מערכות AI טובות יותר, ואילו כלי בינה מלאכותית עשויים לספק למדענים דרכים חדשות לנתח פעילות מוחית ולפענח מנגנוני למידה, זיכרון וקבלת החלטות.
בהודעה על שיתוף הפעולה נמסר כי שני המוסדות רואים בו צעד לקידום מדע האינטליגנציה ולתרגום תובנות בסיסיות מביולוגיה ומחישוב לטכנולוגיות עתידיות. עבור האוניברסיטה העברית, החיבור להרווארד בתחום NeuroAI מחזק את מעמדה בזירה הבין־לאומית של מדעי המוח החישוביים והבינה המלאכותית.
