"האדם הראשון שקיבל השתלה מ-@Neuralink אתמול מתאושש היטב. התוצאות הראשוניות מראות גידול חד של פעילות הנוירונים". כתב מאסק ברשת X
נוראלינק של אילון מאסק, השתילה לראשונה שבב מוחי באדם. אילון מאסק חשף זאת בציוץ בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, X (לשעבר טוויטר). הציוץ עצמו אומר: "האדם הראשון קיבל השתלה מ-@Neuralink אתמול מתאושש היטב. התוצאות הראשוניות מראות גידול חד של פעילות הנוירונים".
מזה חודשים חיפשה החברה מועמד לניתוח הניסיוני שלה, שמטרתו להשתיל שבב מיקרוסקופי בשכבת העליונה של גולגולת האדם. לאחר ההשתלה, השבב אמור לספק מגוון תועלות בריאותיות ומדעיות, כולל יכולת למדוד פעילות מוחית ולתת לאנשים עם נכות פיזית או נפשית יכולות חדשות.
החברה טוענת שהניתוח הראשון נועד לבדוק את הבטיחות והיעילות של השתלת השבב וגם את הליך הניתוח עצמו. מהציוץ של מאסק אפשר להבין שנויראלינק מצאה לא רק מועמד מתאים אלא גם הצליחה להשתיל בו את שבב המוח של החברה.
לשם השתלת שבב נוראלינק, ניתוח נערך על ידי כירורג אנושי שקדח חור קטן בגולגולת החולה, אחריו רובוט בשם "R1" אחראי על ביצוע הניתוח ה"עדין מאוד" של השתלת החוטים החשמליים של השבב ישירות למוח. אם הניתוח מצליח, החומרה של החברה מיועדת לשכון בחלק שהוסר מגולגולת החולה, מתחת לעור הראש, כאשר החוטים הקטנים שלה מעבירים נתונים בין המוח לשרתים של החברה.
זהותו של החולה שעבר את הניתוח אינה ידועה. נוראלינק טענה שהיא מעוניינת להתמקד תחילה בפתרונות לאנשים עם נכות מנטלית ופיזית, ובמיוחד לבצע ניתוחים בקודמים. ישנם חוקרים שטוענים כי לטכנולוגיה זו יש תועלת לאנשים הסובלים מנכויות. בסופו של דבר, החברה רוצה להפנות את פוקוסה ליצירת "שיפורים" קיברנטיים חדשים לאנשים הרגילים – מה שמאסק קרא "האקינג מוחי" טרנסהומניסטי.
מוצר חדש – :Telepathy אחד הפרטים החשובים שמאסק חשף הוא שמוצר הדגל הראשון של נוראלינק נקרא "Telepathy". המוצר מאפשר שליטה בטלפון או מחשב, ודרכם בכל מכשיר אחר, רק על ידי חשיבה. המשתמשים הראשונים של המוצר יהיו אנשים שאיבדו את שימוש בגפיים שלהם. מאסק מדמיין מציאות שבה מדען כמו סטיבן הוקינג יכול לתקשר מהר יותר מאדם המקליד מהר.
לדברי פרופסור אן ונהוסטנברגה, מקינגס קולג' לונדון, הצלחת נויראלינק בהשתלת שבב באדם מהווה "אבן דרך נכבדת" למטרות החברה. יש רק מספר מועט של חברות שהשתילו את המכשירים שלהם באנשים, ו-נויראלינק הצטרפה לקבוצה קטנה זו.
מאסק הזכיר גם מוצר אחר שנויראלינק עובדת עליו, Blindsight, שנועד לעזור בשחזור הראייה. זה מדגים את היקף השפעת החברה הפוטנציאלית, לא רק בתחום הנכויות הפיזיות אלא גם בשחזור תפקודים חיוניים אחרים.
טענות אתיות על ניסויים בבעלי חיים
מאז הקמתה ב-2016, המשימה של החברה הייתה להשתמש בשתלים נוירוניים ומדע ניסיוני כדי להביא לעידן חדש של ממשקים מחשב-למוח. במשך שנים, החברה בדקה את השתלים שלה בבעלי חיים. רבים מהנבדקים – קופים, חזירים וכבשים – עדיין בחיים, אך ישנם מספר (אולי יותר מ"מספר") שנפטרו. חלקם, לכאורה, מתו באופן נוראי – דבר שהביא להאשמות ב"התעללות בבעלי חיים" ותביעה מצד קבוצת רופאים. כעת, עם זאת, החברה טוענת שהפעולות שלה בטוחות. החברה קיבלה אישור מ-FDA לניסויים קליניים בבני אדם במאי שנה שעברה.
חדשנות טכנולוגית ואתגרים אתיים
ההצלחה של נויראלינק בהשתלת שבב מוחי באדם פותחת פרק חדש בתחום הממשק מוח-מחשב. מהווה דגם לחדשנות טכנולוגית שמטרתה לשפר את איכות חייהם של אנשים עם נכויות. עם זאת, זה גם מעלה שאלות אתיות חשובות לגבי התערבות במוח האנושי והשפעותיה האפשריות על רטיות ואוטונומיה.
השפעה על החברה והעתיד: הטכנולוגיה של נויראלינק יכולה להיות פורצת דרך לא רק לאנשים עם נכויות, אלא גם בכלל החברה. היא פותחת דרך לשיפורים קיברנטיים שיכולים לשנות את האופן שבו אנו חווים, מתקשרים ומתמודדים עם העולם. זה מעלה שאלות על אתיקה ומדיניות, במיוחד בנוגע לשימוש וגישה לטכנולוגיה זו.
התקדמות מחקרית והסתייגויות: הסטוריית הניסויים של נויראלינק על בעלי חיים, ובמיוחד הדיווחים על סבלם, מעוררים שאלות על האחריות המוסרית של החברה. זה דורש שקיפות רבה יותר והתחשבות בזכויות האדם.
למרות ההצהרות האופטימיות של מאסק, חשוב להמשיך ולבחון את בטיחות הטכנולוגיה ואת ההשפעות הארוכות טווח של השתלת שבבים נוירוניים באדם. הסיכונים האפשריים, כולל השפעות לא רצויות על המוח, חייבים להיבדק בקפידה.
היסטוריה של הבטחות וביצועים של אילון מאסק
מאסק ידוע בהבטחותיו הגדולות, אך יש לו רקורד מעורב של מימושן. לדוגמה, ב-2016 הוא טעה בצפייה שתוך שנתיים טסלה תנהג באופן אוטונומי מניו יורק ללוס אנג'לס, ושחברת החלל שלו, SpaceX, תטוס למאדים ב-2018 – דבר שעדיין לא קרה. דו"ח של רויטרס הדגיש ש-נויראלינק נקנסה בשל הפרת כללים של משרד התחבורה האמריקאי בנוגע להובלת חומרים מסוכנים. זה מעלה שאלות לגבי האחריות הבטיחותית של החברה ואיך היא מתמודדת עם חומרים ותהליכים מסוכנים.
