המערכות החדשות, CRYO-TEM ו־CRYO-FIB, יותקנו במרכז למיקרוסקופיה של חומרים רכים בטכניון. הן יאפשרו לחוקרים לבחון חומרים ביולוגיים והנדסיים ברזולוציה מולקולרית, תוך שימור טוב יותר של המבנה הטבעי שלהם
המרכז למיקרוסקופיה אלקטרונית של חומרים רכים בטכניון, בשיתוף היוזמה לבריאות האדם בטכניון, זכה במכרז ות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב, לרכישת שתי מערכות מתקדמות למיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית: CRYO-TEM ו־CRYO-FIB.
היקף המענק מטעם ות"ת עומד על כ־17 מיליון שקל. יחד עם השתתפות הטכניון, ההשקעה הכוללת ברכישת המערכות צפויה להגיע לכ־25 מיליון שקל. המערכות החדשות מיועדות להרחיב את יכולות המחקר והשירות של המרכז, ולתמוך במחקרים בתחומי הביולוגיה המבנית, מדעי החומרים, הנדסה כימית, רפואה, כימיה, הנדסת מכונות והנדסת חשמל ומחשבים.
מיקרוסקופיה קריוגנית מאפשרת לבחון דגימות לאחר הקפאה מהירה לטמפרטורות נמוכות מאוד, סביב מינוס 170 מעלות צלזיוס. שיטה זו מסייעת לשמר את המבנה הטבעי של מולקולות, חלבונים, תאים וחומרים רכים אחרים, ובכך מאפשרת לחוקרים להתקרב יותר לתנאים שבהם החומרים פועלים במערכות ביולוגיות או הנדסיות אמיתיות.
לדברי פרופ' תמר סגל־פרץ מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, המכשור החדש יאפשר לחוקרי הטכניון לצפות בתופעות ברזולוציה מולקולרית תוך שמירה טובה יותר על סביבתן הטבעית של המולקולות. לדבריה, אפשר יהיה לבחון למשל כיצד תרופה נקשרת לחלבון המטרה שלה כדי לבצע פעילות תרפויטית, או כיצד תא אנושי מעביר מולקולות דרך מעטפת גרעין התא כדי להתחיל ביטוי של גנים מסוימים. דוגמה נוספת היא חקר האופן שבו פולימרים מתארגנים ליצירת תכונות רצויות בפיתוחים הנדסיים.
הזכייה במכרז התאפשרה בעקבות שיתוף פעולה בין חוקרים מכמה פקולטות בטכניון: ד"ר ליה אנגל מהפקולטה להנדסת מכונות, ד"ר דביר הריס מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, פרופ' תומאס שולטהייס מהפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, ד"ר לוסי ליברמן ופרופ' תמר סגל־פרץ מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון.
המערכות החדשות צפויות לשמש חוקרים בטכניון וכן קבוצות מחקר נוספות בישראל. הן עשויות לתרום במיוחד למחקרים שבהם נדרשת צפייה במבנים עדינים של חומרים רכים, מערכות ביולוגיות, חלבונים, תרופות, פולימרים וממשקים בין חומרים חיים לחומרים סינתטיים. בכך יוכל המרכז להציע תשתית מחקר מתקדמת יותר, שתאפשר ביצוע ניסויים שלא היו זמינים עד כה בהיקף דומה במוסד.
