• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    מעבדי INTEL XEON 6. צילום יחצ

    אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

    ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

    ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

    שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

    נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. איור אבי בליזובסקי באמצעות IDOGRAM.AI

    ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות

    לוגו של אינפיניון על מבנה בעמק הסיליקון. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר

    יו"ר ומנכ"ל סופטבנק מאסיאיושי סאן. אילוסטרציה: depositphotos.com

    השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל?

    Trending Tags

    • בישראל
      מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

      אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

      אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

      ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

      ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס במפגש הסיליקון קלאב, אפריל 2022. צילום: שמואל אוסטר

      דרמה בפאלו אלטו נטוורקס: המייסד ניר צוק פורש. המיקוד עובר ל-AI ולזיהוי זהויות

      אריק קילמן מנכל טיאסגי. קרידט באדיבות החברה

      TSG מסכמת רבעון שיא: צמיחה דו־ספרתית ומיקוד בפתרונות ביטחוניים־אזרחיים

      מנכ"ל PCB עובד שפירא. צילום: רועי מזרחי

      פי.סי.בי טכנולוגיות זכתה במכרז לזיווד אלקטרוני במגזר הרפואי; מכירות מוערכות בכ־23.7 מיליון דולר ב־2026

      עומר כילף, מנכ"ל אינוויז טכנולוגיות צילום: יחס"צ

      אינוויז מגדילה פי עשרה את היקף הייצור ומאיצה מעבר לייצור המוני בפברינט

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        מעבדי INTEL XEON 6. צילום יחצ

        אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

        ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

        ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

        שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

        נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. איור אבי בליזובסקי באמצעות IDOGRAM.AI

        ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות

        לוגו של אינפיניון על מבנה בעמק הסיליקון. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר

        יו"ר ומנכ"ל סופטבנק מאסיאיושי סאן. אילוסטרציה: depositphotos.com

        השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל?

        Trending Tags

        • בישראל
          מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

          אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

          אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

          ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

          ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס במפגש הסיליקון קלאב, אפריל 2022. צילום: שמואל אוסטר

          דרמה בפאלו אלטו נטוורקס: המייסד ניר צוק פורש. המיקוד עובר ל-AI ולזיהוי זהויות

          אריק קילמן מנכל טיאסגי. קרידט באדיבות החברה

          TSG מסכמת רבעון שיא: צמיחה דו־ספרתית ומיקוד בפתרונות ביטחוניים־אזרחיים

          מנכ"ל PCB עובד שפירא. צילום: רועי מזרחי

          פי.סי.בי טכנולוגיות זכתה במכרז לזיווד אלקטרוני במגזר הרפואי; מכירות מוערכות בכ־23.7 מיליון דולר ב־2026

          עומר כילף, מנכ"ל אינוויז טכנולוגיות צילום: יחס"צ

          אינוויז מגדילה פי עשרה את היקף הייצור ומאיצה מעבר לייצור המוני בפברינט

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מאמרים ומחקרים מאמרים טכניים עיניים חדשות על העולם הקוונטי

          עיניים חדשות על העולם הקוונטי

          מאת אבי בליזובסקי
          01 מרץ 2023
          in מאמרים טכניים
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב

          אחת התכונות המוזרות ביותר של העולם הקוונטי מתבטאת בכך שחלקיק הוא גם גל – כלומר הוא מתקיים בכמה מקומות בו-זמנית. באופן פרדוקסלי, אם נצפה בחלקיק, נניח אלקטרון, נרתק אותו למקום אחד ונגרום לו לאבד את האופי הקוונטי שלו. מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו להתגבר על המוזרות הקוונטית הזאת ותוך כדי כך פיתחו דרך חדשה לצפות בחומרים קוונטיים. במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature הם מציגים לעולם את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב – Quantum Twisting Microscope או בקיצור QTM – העוקב אחרי ההתנהגות הגלית של אלקטרונים מבלי לגרום להם לקרוס למצב של חלקיק. טכנולוגיה זו תאפשר ליצור חומרים קוונטיים חדשים בעלי תכונות ויישומים חסרי תקדים, ובו-בזמן לצפות בטבע הקוונטי הבסיסי של האלקטרונים שלהם. 

          "אנחנו לא שואלים את האלקטרון שאלות אישיות, כמו 'איפה אתה?'", אומר ראש צוות המחקר פרופ' שחל אילני מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון. "אנחנו פשוט מבצעים ניסוי שמאפשר לאלקטרון להיות בכמה מקומות בו-זמנית, וכך אנחנו מצליחים למדוד את ההתנהגות הקוונטית המאוד רגישה שלו מבלי להרוס אותה".

          פרופ' אילני מסביר שההתנהגות הגלית של אלקטרונים כבר משמשת בחומרים מתקדמים הקרויים חומרים קוונטיים, כלומר, כאלה שתכונותיהם נקבעות על-ידי תופעות קוונטיות. אך כדי לגרום לאלקטרונים לבצע פעלולים שונים – למשל, על מנת לבנות התקנים אלקטרוניים מסוג חדש – המדענים צריכים להבין מה בדיוק האלקטרונים עושים בחומר. ואין דרך טובה יותר להבין זאת, הוא אומר, מאשר מראה עיניים.

          "ביולוגים צופים בתאים בעזרת מיקרוסקופים אופטיים, ואסטרונומים חוקרים כוכבים בעזרת טלסקופים. כעת פיסיקאים יוכלו לבחון חומרים באמצעות המיקרוסקופ הקוונטי שלנו ולתצפת על אלקטרונים בדרך שאינה מתאפשרת עם הכלים הקיימים", אומר פרופ' אילני.

          לייצר תמונה קוונטית

          היכולת של מדענים לראות אלקטרונים בחומר עברה קפיצת מדרגה לפני כ-40 שנה עם המצאתו של מיקרוסקופ מינהור סורק, שעליו זכו הממציאים בפרס נובל לפיסיקה לשנת 1986. מיקרוסקופ זה סורק באמצעות מחט דקה ביותר את פני השטח של החומר, מזריק לתוכו זרם חשמלי, וכך מייצר בהדרגה תמונה של התפלגות האלקטרונים בחומר.

          "ביולוגים צופים בתאים בעזרת מיקרוסקופים אופטיים, אסטרונומים חוקרים כוכבים בעזרת טלסקופים – ופיסיקאים יוכלו מעתה לבחון חומרים קוונטיים באמצעות המיקרוסקופ שלנו", אומרים החוקרים על הטכנולוגיה פורצת הדרך שפיתחו

          "מאז ההמצאה הזאת פותחו שיטות רבות ושונות לסריקת החומר בסקאלה תת-אטומית, אך כולן מודדות את תכונות האלקטרונים במקום אחד בכל זמן נתון, כך שהן יכולות לתצפת על אלקטרונים בעיקר בתור חלקיקים; על האופי הגלי ניתן ללמוד רק בעקיפין", מסביר פרופ' עדי שטרן, עמיתו למחלקה של פרופ' אילני. פרופ' שטרן השתתף במחקר יחד עם עוד שלושה פיסיקאים תאורטיים מאותה מחלקה: פרופ' בינגהיי יאן, פרופ' יובל אורג ופרופ' ארז ברג. "המיקרוסקופ שפיתחנו כאן מייצר תמונה קוונטית של התנהגות אלקטרונים בחומר, כלומר מאפשר לייצר באופן ישיר הדמיה של גלי האלקטרוניים הקוונטיים", אומר פרופ' שטרן.

          טוויסט חדש על חומרים מסובבים

          ה-QTM שאותו בנו אלון ענבר, ד"ר ג'ון בירקבק וג’יוואן שאו במעבדתו של פרופ' אילני הוא כלי חדש לגמרי מבחינה קונספטואלית. אחד הדברים העיקריים המבדילים אותו מסורקים קיימים הוא המחט. במקום מחט בעלת אטום אחד או שניים כמו בסורקים הקיימים, יש כאן משטח ברוחב של כאלף אטומים; מספיק גדול כדי לאפשר לאלקטרונים לזרום עם הטבע הקוונטי שלהם.

          המשטח מקנה ל-QTM תפקיד לא פחות חשוב מהאפשרות לתצפת על חומרים: היכולת לשמש כמכונה לייצור מהיר של חומרים קוונטיים חדשים. התפקיד הזה שייך ל"טוויסטרוניקה", תחום חדש בחקר ננו-חומרים שנולד לפני כארבע שנים עם גילוי מפתיע בנוגע לגרפן, יריעה גבישית של פחמן בעובי אטום אחד בלבד. התברר שאם מניחים שתי שכבות גרפן אחת על השנייה בסיבוב קל, או "טוויסט" – ולא בהתאמה מדויקת ומיושרת של רשתות האטומים בשתי השכבות – ה"כריך" שנוצר מקבל תכונות בלתי צפויות. בעקבות תגלית זו החלו מדענים לפתח סוגים שונים של חומרים קוונטיים, כל אחד עם ה"סיבוב" שלו.

          זווית הסיבוב התגלתה כמשתנה הקריטי ביותר לשליטה בהתנהגות האלקטרונים בחומרים: שינוי של עשירית המעלה יכול להפוך אותם ממוליך-על אקזוטי לחומר מבודד בלתי שגרתי. אבל קריטי ככל שיהיה, משתנה זה הוא גם הקשה ביותר לשליטה, שכן כל יצירה של זווית חדשה דורשת בנייה של "כריך" חדש, תהליך שיכול לקחת חודשים ארוכים. ה-QTM  פותר את הבעיה הזאת בכך שהוא מפריד בין שתי השכבות: שכבה אחת מחוברת למחט המיקרוסקופ הסורק, בעוד השנייה מונחת מתחתיה. ההפרדה מאפשרת למדענים לשלוט באופן מדויק לא רק ברמת הלחץ והמרחק בין שתי השכבות, אלא גם לסובב את המשטח העליון בדיוק רב ובכך לשנות את זווית הסיבוב בין השכבות במהירות ובקלות וליצור מספר כמעט אינסופי של חומרים שאינם קיימים בטבע.

          "המוטיבציה הראשונית שלנו הייתה לפתור את בעיית הזווית באמצעות בניית מכשיר חדש שיוכל לסובב כל שני חומרים זה ביחס לזה בצורה נשלטת ומדויקת, וכך לייצר מגוון רחב של חומרים חדשים במהירות", מספר אלון ענבר, הדוקטורנט שהוביל את המחקר במעבדתו של פרופ' אילני. "תוך כדי בניית מכשיר זה, גילינו שאפשר להפוך אותו למיקרוסקופ עוצמתי שמסוגל לדמות גלים אלקטרוניים קוונטיים באופן שאי אפשר היה כלל לדמיין לפני כן".

          סיבוב ומינהור

          אבל כיצד באה לידי ביטוי יכולת הדימות המרשימה של ה-QTM? כדי להשתמש בו כמיקרוסקופ מניחים המדענים שכבה מבודדת חשמלית בין המשטח העליון והחומר הנבחן שמתחתיו, ואז שולחים זרם אלקטרונים דרך שכבה זו. בעולם המוכר לנו, הנשלט על-ידי חוקי הפיסיקה הקלאסית, האלקטרונים לא אמורים לעבור את המחסום שיוצרת השכבה המבודדת. אך בעולם הקוונטי, לפחות חלקם יכולים לעבור – תופעה המכונה "מינהור".

          בניגוד למיקרוסקופ מינהור סטנדרטי, שבו אלקטרונים יכולים לחצות רק במקום יחיד, בקצה המחט, הצומת שנוצר במיקרוסקופ ה-QTM הוא משטח דו-ממדי, ולכן האלקטרון יכול לבחור לעבור במספר רב של מקומות. בעולם קלאסי, כל אלקטרון שעובר יחצה במקום אחד מסוים. אבל בעולם הקוונטי, אלקטרון יחיד יחצה דרך כל המקומות ביחד בו-זמנית. בתהליך כזה האלקטרון יכול לשמור על הקיום שלו כגל קוונטי כל עוד לא ניתן לומר היכן הוא חצה. ה-QTM מאפשר לפיכך לבחון ישירות את האלקטרונים במצבם הטבעי בחומר – כגלים קוונטיים – ולא באמצעות הפיכתם לחלקיקים כפי שנעשה בכל המיקרוסקופים עד היום. היכולת הזאת מאפשרת לבחון את צורת הארגון של האלקטרונים בחומר, למפות את החומר מבחינה אנרגטית ולאבחן את דרכי ה"התאבכות" של הגלים, כלומר איך משפיעים הגלים אחד על השני.

          "המיקרוסקופ שלנו ייתן למדענים 'עדשה' חדשה כדי לבחון ולמדוד תכונות של חומרים קוונטיים", אומר ענבר. "למעשה, כבר בחנו באמצעות ה-QTM כמה חומרים קוונטיים בטמפרטורת החדר וגילינו תופעות חדשות, אבל כשנקרר מיקרוסקופ זה לטמפרטורות נמוכות יהיה באפשרותנו להגיע לתגליות פורצות דרך לגבי כמה מהאפקטים הקוונטיים המרגשים ביותר".

          ככל שנתבונן עמוק יותר לתוך העולם הקוונטי, נגיע לא רק לתגליות חדשות על הטבע, אלא נייצר גם השפעות טכנולוגיות על חיי היום-יום שלנו. העולם הקוונטי כבר דופק לנו בדלת עם טכנולוגיות בהתהוות, החל ממחשבים קוונטיים וכלה בשליטה קוונטית על תהליכים כימיים. ה-QTM מבטיח לזרז את הגעתם של אלה לכדי יישום

          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          אדם שמוס. צילום: גילי יעקב
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית

          כיתוב תמונה: חוקרים מ-TUM, מפרינסטון ומוצרי Google Quantum AI השתמשו במחשב קוונטי כדי לדמות את האינטראקציות המורכבות שמתוארות בתיאוריות כיול – המסגרות המתמטיות מאחורי הכוחות היסודיים של הטבע. המחשב הקוונטי של גוגל. קרדיט: יחצ
          מיחשוב קוונטי

          מהם חוקי היקום? המחשב הקוונטי של גוגל מגלה

          פולסי לייזר מחוללים שינויים אלקטרוניים בסולם קופראט, ויוצרים מצבים קוונטיים ממושכים שנמשכים בערך פי אלף מהרגיל. קרדיט: בראד בקסלי / Part to Whole
          מיחשוב קוונטי

          הקפאת זמן קוונטית: לייזרים מקבעים מצבים קוונטיים פי אלף יותר זמן

          מיחשוב קוונטי. אילוסטרציה: depositphotos.com
          מיחשוב קוונטי

          קרן לייזר אחת מגנה על אטומים מפני אובדן מידע

          הפוסט הבא
          צילום יחצ, NVIDIA

          טכנולוגיה חדשה של אנבידיה תאפשר לנגן כל סרטון כאילו צולם ב-4K

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל
          • Cadence ו-NVIDIA הופכות את ניתוח ההספק ב-AI לעניין…
          • אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive…
          • טייוואן מעלה תחזית: תעשיית השבבים תצמח ב-22.2%…
          • ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים…

          מאמרים פופולאריים

          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס