ניתוח ב־Homeland Security Today מצביע על חורי אכיפה, הסתגלות דרך תיווך צד שלישי, והאצה של השקעות, ייצור ותוכנה בסין מאז הגבלות BIS מ־07-10-2022
מאמר ניתוח שפורסם ב־02-02-2026 באתר Homeland Security Today טוען כי מגבלות היצוא שהטילה ארה"ב על טכנולוגיות שבבים מתקדמות נועדו לבלום את China – אך בפועל עלולות לזרז תהליכים של הסתגלות, עקיפה והשקעה לאומית בתחליפים מקומיים.
מה הוטל, ואיפה נוצרים “חורי האכיפה”
במרכז הדיון עומדות מגבלות שהחיל Bureau of Industry and Security (BIS) על “advanced computing” ופריטי ייצור שבבים לסין, שהוכרזו ב־07-10-2022 ועודכנו/הורחבו ב־17-10-2023.
לטענת הכותב, אף שההגבלות רחבות, הן מותירות מרחב לתמרון: תכנון מוצרים “מסביב” לספי מפרט, ניצול עמימויות משפטיות, אגירה מוקדמת לפני כניסת כללים לתוקף – וגם תיווך דרך צדדים שלישיים. בהקשר זה דווח בעבר כי שבבי AI מתקדמים של Nvidia (דוגמת A100 ו־H100) המשיכו להופיע בערוצי רכישה בסין למרות מגבלות, לרבות דרך מתווכים ונתיבי הברחה.
תגובת הנגד: “דחיפה” לעצמאות טכנולוגית
המאמר מתאר כיצד המהלך האמריקני תורם, לפי הטענה, למוטיבציה סינית להאיץ עצמאות טכנולוגית: החל מאופטימיזציית תוכנה (כדי להפיק יותר מחומרה זמינה), דרך קפיצות מדרגה בייצור מקומי, ועד השקעות הון אנושי ומימון מדינתי.
דוגמה שמוזכרת בהקשר הרחב היא השקת Mate 60 Pro של Huawei, שיוחסה לשבב מתקדם שיוצר מקומית על ידי SMIC – אירוע שהפתיע גורמים במערב והציף מחדש שאלות על קצב ההתקדמות הסיני תחת מגבלות. במקביל, סין הגדילה את היקף התמיכה הישירה בתעשייה באמצעות קרן השקעות חדשה/נוספת בהיקף 47.5 מיליארד דולר (05-2024), כחלק ממדיניות רחבה של חיזוק שרשרת הערך המקומית.
ומה וושינגטון יכולה לעשות מכאן
הכותב מציג דילמה: פיקוח יצוא הוא כלי לא־צבאי משמעותי, אך יעילותו מוגבלת בכלכלה גלובלית; ולכן הוא “קונה זמן” רק אם הוא מלווה (א) באכיפה הדוקה יותר, (ב) בתיאום עמוק עם בעלות ברית, ו־(ג) בהאצת חדשנות וייצור מקומי. בהקשר זה, חיזוק התעשייה המקומית בארה״ב נשען גם על תוכניות השקעה ציבוריות כדוגמת CHIPS and Science Act, שנועדו לעודד מו״פ וייצור שבבים מקומיים.
