הן מעורבות בפרויקטים סודים שלא ניתן להרחיב עליהם את הדיבור. אסור לנו אפילו לגלות את שמן המלא אך כן אפשר לספר שכולן עוסקות בתכנון ויצור שבבים, כולן מוכשרות מאד והן אפילו לא מפחדות ללכלך את הלק שלהן… כשצריך.
בגליון הקודם של מגזין TapeOut פתחנו מדור חדש המפנה זרקור לנשים המעורבות בתעשיית השבבים הישראלית במטרה לעודד נשים נוספות להצטרף לתעשיה המופלאה שלנו.
הראיון הראשון עם נרקיס גאולי, מהנדסת שבבים בחברת אנבידיה, גרם להדים חיובים מאד ובעקבותיו קיבלנו פניה לראיין עובדת העוסקת בתחום השבבים בחברת רפאל. אבל כשהתכוננו לבצע את הראיון הציע לנו המנהל המקצועי של אחת המחלקות ברפאל לראיין לא אחת וגם לא שתיים אלא ארבע נשים בבת אחת. הרעיון נראה לנו קצת תמוהה בתחילה אבל התוצאה הפתיעה גם אותנו לטובה. פגשנו ארבע נשים שונות זו מזו, כל אחת מגיעה מרקע אחר, מישוב אחר וגם הסיבות שהביאו אותן להצטרף לתחום השבבים היו שונות. יחד עם זאת מצאנו גם הרבה מן המשותף בינהן וגם קיבלנו כמה תובנות חשובות בנוגע לאפשרות להגדיל את כמות הנשים בתעשיתנו.
בפתח הראיון ביקשנו להכיר את בנות שיחנו וגילינו ארבע נשים מרשימות. כל אחת בזכות עצמה.
לימור פ., היא מנהלת ההנדסה של התחום הטכנולוגי. היא גדלה בעכו, החלה לעבוד ברפאל כסטודנטית והמשיכה כעתודאית. עובדת ברפאל כבר 13 שנה ועוסקת בכל שלבי תכנון המוצר מרמת פרוסת הסיליקון (Wafer) דרך יצור, זיווד ועד המוצר המוגמר. ללימור שני תארים בהנדסה כימית מהטכניון. היא נשואה ואם לשלוש בנות.
שלומית א., מובילת משפחת מוצרים במחלקת רכיבים זעירים. בעלת דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית. עובדת ברפאל תשע שנים כמהנדסת תהליך חומרים. עוסקת בהגדרת דרישות לרכיבים עם ביצועים מיוחדים המיוצרים בפאב הפנימי של רפאל ומספק את השבבים הדרושים לפיתוח מוצרי רפאל. מדובר בעיקר בשבבים מכנים מסוג MEMS. שלומית באה מבית דתי. וגדלה בישוב בית אל שליד ירושלים. נשואה ואם לארבעה ילדים.
סיוון ת., מובילה מכנית של משפחת רכיבים. למדה הנדסת מכונות באורט בראודה. עובדת שלוש שנים ברפאל, מהן חצי שנה במחלקה הנוכחית. רוב ההתעסקות שלה היא בהתממשקות השבב לכרטיסים אלקטרונים המיוצרים ע"י ספקים חיצונים. עוסקת בפיתוח השבבים משלב האפיון דרך בדיקות ועד מסירת המוצר. נשואה טריה ללא ילדים.
אופק ח. הצעירה בחבורה, עוסקת בתכנון עמדה של שעון אטומי. למרות גילה הצעיר עובדת כבר חמש שנים ברפאל. החלה לעבוד ברפאל במסגרת שרות לאומי ועבודה מועדפת וכעת נמצאת בשנה השלישית ללימודי תואר בהנדסת חשמל מהטכניון. גדלה בחיפה. רווקה.
בשאלה הראשונה שהפנינו לכולן רצינו להבין כיצד הגיעה כל אחת מהנשים לתחום השבבים?
סיוון: מגיל צעיר עסקתי בפירוק והרכבה של כל מיני מכשירים בבית. אבא שלי חשף אותי לכלי עבודה שונים ונתן לי משימות כמו לפרק שואב אבק. אחר כך בטיול אחרי צבא יצא לי להתנסות בכל מיני תהליכים כמו החלפת גלגלים ברכב, הברגת ברגים והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. "אני אוהבת ללכלך את הלק שלי" היא אומרת בחיוך מלא גאווה.
האם היה לך מישהו או מישהי שהיתה מודל לחיקוי עוברך?
לא! לא היתה לי מישהי ללכת אחריה או לחקות אותה פשוט הרגשתי שזה מה שבא לי לעשות. השכונה בה גדלתי היתה מאד שווינית, היא מספרת. הבנים שיחקו כדורגל עם הבנות וזה נראה לכולם מאד טבעי אבל כשהגיע גיל הלימודים באוניברסיטה אף אחד בסביבתי לא עודד נשים ללמד מקצועות כמו מכונות או אלקטרוניקה.
למרות זאת, הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות. גם במהלך לימודי התואר בהנדסת מכונות הרגישה חריגה לעומת הגברים הרבים סביבה מה שכמובן לא הרתיע אך אולי קצת הפתיע אותה.
במקרה של אופק, היתה לה בהחלט מורה שדחפה אותה ועזרה לה להגיע להכרה שזה מה שהיא רוצה לעשות. כבר מכיתה ט' חלמתי ללמד הנדסת חשמל בטכניון, היא מספרת. היתה לי מורה לפיזיקה בעלת דוקטורט מהטכניון שדירבנה אותנו ללמד פיזיקה ונתפסתי. הרגשתי שממש מעניין לי ללמד פיזיקה ומתימטיקה וכהצטרפתי לרפאל הכרתי גם את העבודה בתחום והכל התחבר לי. כעת אני משלימה את התואר בטכניון במקביל לעבודה שלי כאן.
לימור באה מרקע שונה לגמרי. היא גדלה בעכו בשכונה לא פשוטה ולמרות שאהבה פיזיה ומתימטיקה מגיל צעיר, סביר להניח שלא היתה מגיעה ללמד באוניברסיטה אלמלא קיבלה הזדמנות פז במסגרת תוכנית "עתידים" המאתרת ילדי פריפריה מוכשרים, ומממנת להם את הלימודים באוניברסיטה במסגרת העתודה האקדמאית. במקרה של לימור היא חלמה ללמד בטכניון, אותרה כנערה מוכשרת והצליחה להגשים את החלום.
גם במקרה של שלומית הסביבה לא ממש עודדה. כשהביעה רצונה ללמד כמיה שאלו אותה "מה תעשי עם זה, תהיי מורה?" אבל שלומית לא עצרה. כבר בתקופת לימודיה באולפנה נחשפה לתחום הכימיה, עשתה ניסויים במעבדה המקומית והתאהבה. כיום היא מרגישה שהיא פשוט מגשימה את עצמה בתחום שהיא כל כך אוהבת. גם הילדים שלה מקבלים באהבה את השעות הארוכות שהיא עובדת ויודעים שאמא עושה משהו משמעותי.
אז מה צריך לעשות כדי לעודד עוד נשים להצטרף להייטק בכלל ולתחום השבבים בפרט?
לימור: לרפאל יש תוכניות רבות לעידוד נשים ואני חושבת שבהחלט יש מקום להתחיל בכך בגיל צעיר כלומר לחשוף ילדים ובני נוער להייטק.
שלומית: אני מאמינה שצריך לעודד את אלה שיש להן רצון פנימי לעסוק במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה. להסביר להן ולסביבה שזה משהו חיובי והן יכולות להיות גאות בכך שהן עוסקות בו.
סיוון: אני מאמינה שחשוב להסביר לנשים אחרות שיום עבודה ארוך זה משהו חיובי ולא להיפך. הנשים רוצות שויון הזדמניות אבל לא מספיק לדבר על זה צריך גם לעשות ולעשות פירושו לקחת על עצמך משימות חשובות הדורשות גם שויון בזמן ובמאמצים.
אופק: יש הרבה זלזול ביכולת של נשים לעסוק בתחומי החשמל והפיסיקה. לצערי נחשפתי לזה באוניברסיטה. המרצה שלנו ממש לא האמין שנשים תוכלנה להתגבר על שאלות קשות כמו הגברים ואת זה צריך לשנות.
האם כולכן נתקלתם ביחס שלילי לעבודתכם בתחום הטכנולוגי?
שלומית : אני חייבת לציין שאני נתקלתי דווקא ביחס חיובי ואוהד כלפי נשים עובדות. לדוגמא, כשהודעתי למנהל שלי שאני בהריון הוא קיבל זאת בהבנה גדולה.
ומה לדעתכן ניתן לעשות עוד כדי להגדיל את כמות הנשים בתעשיה?
סיוון: העלאת המודעות ליכולת של נשים תשנה את המצב. נשים שעובדות בהייטק צריכות לחלוק את נסיונן החיובי עם נשים אחרות כך שהן יחששו פחות לעבוד במקצועות הללו.
לימור: העלאת המודעות צריכה להיעשות בכל מקום. חשוב שגם נשים המתגוררות בעיר קטנה בצפון יבינו שהן יכולות ללמד לימודים אקדמאים וגם להגיע לתפקידים בכירים בהייטק. במחלקה שלנו יש בעיקר נשים. מתוך 12 מהנדסים 10 הן נשים.
שלומית : חשוב להעלות את המודעות מגיל צעיר בבתי הספר בכל מקום, גם בישובים קטנים, גם בגדולים, גם לציבורי הדתי וגם בציבורים חילונים.
הראיון הסתיים ואנחנו נותרנו עם כמה תובנות מענינות. ראשית למדנו, שיש בנות שהרצון ללמד מקצועות ריאלים או מכונות בא מתוכן. זה מעניין אותן ומתאים להן צריך רק לאפשר להן להגשים את תחושתן הפנימית .
יש בנות אחרות שאולי לא מודעות ליתרונות ולענין הרב שיש בעבודה בתחומים הטכנולוגים אבל לאלה גם אלה חשוב שהן תיחשפנה לתחומים הטכנולוגים מגיל צעיר וגם תקבלנה עידוד מסביבתן החל מההורים, המורים והחברים לכיתה. אם נשים יכולות להיות טייסות או לוחמות בחילות היבשה אין כל סיבה שהן לא תוכלנה ללמד כימיה, פיזיקה או הנדסת מכונות ולתרום מכישוריהן הרבים גם לתעשיית השבבים.
ולבנות החיל של רפאל נאחל המשך הצלחה בתפקידהן החשובים ונקווה שבעוד כמה שנים נמצא רבות כמותן בתעשייתנו.
