רכבת ההרים של צביקה שוכמן הגיעה לסוף דרכה
ב-16 בפברואר, 2010 הושלמה מכירת פעילות הרשת האלחוטית ( WLAN) של חברת מטאלינק תמורת 16.9 מליון דולר לחברת Lantiq האמריקאית (שנוסדה על ידי Golden Gate Capital). אם היה מדובר בחברת סטארטאפ צעירה ניתן היה לראות בעסקה כעוד מכירה מוצלחת של חברת שבבים ישראלית אך הסיפור של מטאלינק שונה לגמרי ועגום בהרבה.
מטאלינק נוסדה ב- 1992 ע"י צביקה שוכמן ועוזי רוזנברג .רוזנברג רכש את נסיונו העסקי בחברת USR Electronics Systems אותה הקים ב1987 ומחברות אורבוט וגיבור ספורט בהן שימש כדירקטור. שוכמן ייסד את החברה ללא כל נסיון ניהולי מהותי בחברות הייטק אך למרות זאת התמנה מיד עם הקמת מטאלינק כמנכ"ל החברה [תפקיד בו הוא משמש עד היום]. שני היזמים צירפו אליהם את זוהר זיסאפל מבעלי קבוצת רד והחלו בפיתוח דור חדש של רכיבי תקשורת מסוג x-DSL, אשר יועדו לשימוש במודמים מתקדמים
רכבת ההרים של צביקה שוכמן הגיעה לסוף דרכה
ב-16 בפברואר, 2010 הושלמה מכירת פעילות הרשת האלחוטית ( WLAN) של חברת מטאלינק תמורת 16.9 מליון דולר לחברת Lantiq האמריקאית (שנוסדה על ידי Golden Gate Capital). אם היה מדובר בחברת סטארטאפ צעירה ניתן היה לראות בעסקה כעוד מכירה מוצלחת של חברת שבבים ישראלית אך הסיפור של מטאלינק שונה לגמרי ועגום בהרבה.
מטאלינק נוסדה ב- 1992 ע"י צביקה שוכמן ועוזי רוזנברג .רוזנברג רכש את נסיונו העסקי בחברת USR Electronics Systems אותה הקים ב1987 ומחברות אורבוט וגיבור ספורט בהן שימש כדירקטור. שוכמן ייסד את החברה ללא כל נסיון ניהולי מהותי בחברות הייטק אך למרות זאת התמנה מיד עם הקמת מטאלינק כמנכ"ל החברה [תפקיד בו הוא משמש עד היום]. שני היזמים צירפו אליהם את זוהר זיסאפל מבעלי קבוצת רד והחלו בפיתוח דור חדש של רכיבי תקשורת מסוג x-DSL, אשר יועדו לשימוש במודמים מתקדמים.
ההתחלה היתה מבטיחה למדי ובין לקוחות החברה ניתן היה למצוא חברות ישראליות מובילות כ- ECI, ורד ואף חברות רב לאומיות כסימנס, וניוברידג' הקנדית. מוצרי החברה הותקנו בחברות התקשורת הגדולות בעולם כבריטיש טלקום, דויטשה טלקום, ופרנס טלקום. במהלך גדילתה גייסה החברה 8 מיליון דולר ב-3 סבבים ובין בעלי מניותיה ניתן היה למצוא קרנות ההון סיכון מכובדות כוורטקס ואוורגרין ואף משקיעים פרטיים כאביגדור וילנץ,זוהר גילון ופרופסור דני גור. כולם האמינו בחברה הצעירה ובעתידה המובטח. למרות כל הגיוסים הצליחו שוכמן ורוזנברג לשמור בידיהם נתח מרכזי מהחברה וגם לאחר שלושה סבבי גיוס נשארו בעלים של 78% .
ב- 1999 נראה כי החברה מממשת את הפוטנציאל שתלו בה כאשר הנפיקה מניותיה בנסד"ק וגייסה 48 מליון דולר לפי שוווי של קרוב ל200 מליון דולר. כמה חודשים מאוחר יותר, ממש בשיא בועת האינטרנט יצאה החברה לסבב הנפקה משנית, וגייסה 135 מיליון דולר . אך רק מחצית מסכום זה נכנס לקופת החברה ואילו המחצית השניה בסך של כ 68 מליון נכנסה בעיקר לכיסם של שוכמן ורוזנברג. בשיא בועת ההיי טק נסחרה מטאלינק לפי שווי של 680 מיליון דולר אך מאז ירד שוויה עד שלאחרונה הגיע לכ 7 מליון דולר (כ1% משוויה בשיא). הסיבה לירידות התלולות לא היתה נעוצה רק במשבר שפקד את תעשיית ההייטק אלא בעיקר ביכולתה של מטאלינק להתחרות עם חברות אחרות מתחומה. למרות המשבר בהייטק החליטה החברה בדצמבר 2000 להצטרף גם למסחר בבורסה בת"א אולם נראה כי החלטה זו לא תרמה לחברה. מאז הנפקותיה צברה החברה הפסדים רבים והצליחה לשרוד רק בזכות הכסף הרב שנמצא בקופתה ומהזרמות שביצעו המייסדים כאשר קנו בחזרה חלק ממניות החברה (בשווי נמוך בהרבה מהשווי בו גוייס הון מהציבור). במהלך עשר השנים החולפות זנחה מטאלינק את שוק הDSL ועברה לפיתוח ומכירת שבבים לתחום הרשת האלחוטית WLAN)) .
למרות כשלונותיה העסקיים המשיך שוכמן לעמוד בראש החברה כמנכ"ל וכיו"ר עד סוף 2007 עת ויתר על תפקיד היו"ר לטובת רוזנברג. השינוים הללו לא ממש הועילו ומצבה הכלכלי של החברה המשיך להתדרדר עד שבאפריל 2009 הצמידו לה הערת "עסק חי", ובסוף השנה כבר עמדה מנייתה על סף הפסקת המסחר בנסד"ק. ממש על סף קריסתה הצליחה מטאלינק להשלים את עסקת המכירה לחברת Lantiq וע"י כך למנוע את מחיקתה של אחת החברות המבטיחות בשוק השבבים הישראלי.
