וייס תקבל את האות בכנס ChipEx2022 שיתקיים ב-10 במאי באקספו תל אביב
שלומית וייס, מנכ”לית משותפת של חטיבת ההנדסה באינטל תקבל בכנס ChipEx2022 את אות "מובילה גלובלית בתעשיית השבבים". באות המחולק מדי שנה זכו בכירים בתעשייה בארץ ובעולם ובהם ד"ר ארווין מארק ג'ייקובס, מייסד שותף ויו"ר קוואלקום לשעבר, ד"ר הנרי סמואלי, מייסד שותף של ברודקום, ריי בינגהאם, לשעבר יו"ר בכיר בחברת סייפרס סמיקונדקטורס ומנכ"ל ויו"ר קיידנס, ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר ג'אז, ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה, אפל, ארווין פדרמן, שותף כללי של U.S. Venture Partners, פרופ' אנדרו ויטרבי, מייסד שותף של קוואלקום וממציא אלגוריתם ויטרבי ועוד רבים.
התואר מוענק לשלומית וייס בזכות ההכרה בהשגיה המרשימים כולל הובלת פיתוח מעבדי סנדי ברידג' וסקיילייק, היותה בחזית החדשנות של מלאנוקס-אנבידיה והפיכתה למודל לחיקוי לנשים בתפקידי ניהול.
האות יוענק לוייס במהלך הארוע לבכירי התעשיה אשר ישמש כטקס הנעילה של כנס ChipEx2022 על ידי נשיא Semiאירופה ליית' אלטימיים , יושבי הראש של הכנס וכן ע"י אורית פרקש הכהן, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה.
בשיחה עם Chiportal בעקבות הזכיה אמרה וייס: "זה כבוד גדול עבורי להצטרף לרשימה מכובדת מאוד של זוכים. כששלמה גרדמן התקשר להודיע לי הייתי מופתעת כי לא ציפיתי לכך. רק אחרי השיחה קלטתי את משמעות הפרס . הזכיה עוזרת לי להבין את מידת ההשפעה שיש לדברים שעשיתי במשך השנים. ככה כשעובדים ביום-יום יש עוד משימה ועוד פרויקט אבל אף פעם לא עוצרים להסתכל על התמונה הגדולה. ניהלתי הרבה פרויקטים, כל אחד וההשפעה שלו. ברור שזה קורה ביחד עם קבוצות גדולות. לא עשיתי את זה לבד."
מהן נקודות הציון הבולטות בקריירה שלך?
וייס: "ב-2005 ניהלתי את פיתוח ארכיטקטורת Converge Core . עד אז המגמה היתה לפתח ליבה נפרדת לכל מגזר מוצרים (מחשבים אישיים, ניידי, שרתים וכו'). הפרויקט הזה התחיל את העידן של ה-Core המאוחד שאיפשר לנצל באופן מיטבי את כל הליבות. על ארכיטקטורה הזו קיבלנו אני והצוות שלי את פרס ההישגים החדשניים של אינטל."
"מאוחר יותר – בשנת 2009 ניהלתי את סנדיברידג' – פרויקט מאוד מורכב שזכה לפחות בזמנו להיות המעבד שנמכר בקצב הכי מהיר – 150 מיליון יחידות בשנה הראשונה. סנדיברידג' היה הפעם הראשונה שהלכנו באינטל למודל אמיתי של SOC ואינטגרציה של CORE וגרפיקה בתוך אותו מעבד. האינטגרציה איפשרה לראשונה להרבה מאוד יישומים שדרשו אפליקציות גרפיות שימוש יעיל יותר באנרגיה. מפה והלאה כל המעבדים של אינטל הכילו את האינטגרציה הזו. גם היום. בתקופה ההיא אינטל היתה במצב טוב ומוביל והיא חיפשה להביא את החדשנות הבאה שיהיה יותר מאשר עוד שיפור (לפי חוק מור א.ב.) האינטגרציה היא זו שהביאה את הדבר הבא – השינוי המשמעותי הבא לעולם של הקליינט. "
"ב-2010-11 ניהלתי את פיתוח מעבדי סקיילקס. הצלחנו להשיג חסכון מאד משמעותי בהספק האנרגיה הדרוש מבלי להוריד את הביצועים של ה- Core ושל הגרפיקה. המשמעות היא שאפשר לבנות כיום מחשבים קלים יותר שעדיין נותנים ביצועים ברמה מאוד טובה. "
"יצאתי מאינטל לכמה שנים ועובדתי במלאנוקס, כולל במהלך ובעקבות מיזוגה לתוך אנבידיה. עבדתי שם כארבע שנים וניהלתי את ארגון ההנדסה – הקבוצה שפיתחה רכיבים והגדירה את המוצרים. עסקתי גם בליווי המוצרים לייצור. סוג המוצרים שונה, החברה קטנה יותר אבל זו היתה התנסות מעניינת וחשובה וגם ממנה לומדים הרבה דברים."
"עכשיו חזרתי לאינטל והתפקיד שלי באינטל כמנהלת משותפת של כל קבוצת ההנדסה של אינטל כולל את כל השלבים: ארכיטקטורה, פיתוח, בדיקה של הסיליקון, אימות – כל הפרויקטים שעושים במחשבי קליינט ובשרתים, כל הIP- , הבלוקים המשותפים, הפיתוח של הליבה, המרכז של ה-SOC של כל הפרויקטים. האנשים שאני מנהלת מפוזרים על פני ישראל, ארה"ב ,הודו ומלזיה. זו אחריות מאוד גדולה. לעבודה שלנו השפעה על כל המוצרים שאינטל מוכרת בכל העולם."
לאן צועדת תעשיית השבבים?
"אני חושבת שמן הסתם השנתיים האחרונות שעברו עלינו עם הקורונה השאירו את חותמם על כמות כוח המיחשוב הנדרש, למגוון השירותים שצריך עבורם שירותי חישוב, וכן על הצורך בממשק משתמש קל כך שכל אחד יוכל להשתמש במחשב – האמא הסבתא, הדוד, הילדים בבית הספר. המשמעות עבורנו המפתחים היא שצריך לתכנן מוצרים שיהיו גמישים בהרבה וגם יתנו ביצועים מאוד טובים. אם הילד לא רואה מספיק ברור והתגובה של המחשב לא מהירה זה מרגיז אותו."
"השינוי הזה בדרישה גרם למחסור בשבבים. אני חושבת שההרגל של עבודה מכל מקום בעזרת הטכנולוגיה תמשיך ונצטרך לפתח הרבה מחשבים חכמים ואיכותיים ולאפשר להשתמש בהם בצורה קלה."
איך את רואה את אינטל והמומנטום המחודש שקיבלה עם כניסתו לתפקיד של פט גלסינגר?
"לי חשוב מאד לעבוד במקום שאני יודעת שאני יכולה להשפיע בו. הכיוון של פט שלוקח את אינטל הוא כיוון נכון ותורם לעולם כולו ויחד עם זאת חשוב לי גם להשפיע על איך עושים לא רק מה עושים – צורת עבודה, פתיחות, שיתוף פעולה. פט קורא לזה "לחזור לתרבות האירגונית המקורית של אינטל" שמשמעותה שיתוף פעולה, חדשנות ופתרון בעיות משותף. החזון הזה דיבר אלי וגרם לי לחזור לאינטל. רציתי להיות שותפה בדבר גדול. "
כמחברת הספר "מנהיגות עם נשמה", מה המסקנות שלך?
"אני מאמינה שחשוב לערב את העובדים, כך שירגישו חלק מהארגון, שיהיו איכפתים . כל אחד צריך לאהוב את מה שהוא עושה כדי לתת מעצמו בעבודה. הספר שחיברתי – מנהיגות עם נשמה מצטט דוגמאות מהקריירה שלי, מקרים שקרו לי, מה למדתי מהם, איך נכון להיות מנהיג ומוביל ואיך לגרום לאנשים להיות איכפתיים להרגיש חלק מהעבודה ובעקבות זאת להביא תוצאות עסקיות מצוינות. תמיד עבדתי בדרך זו ואני מתכוונת להמשיך באותה הדרך".
