יונתן ונד, לשעבר מנכ"ל מיקרון ישראל אומר כי בעצם הדבר יהפוך את מיקרון מחברה המפתחת טכנולוגיה ייחודית לכזו שדומה לשאר החברות * מדובר בסיומו של תהליך היפרדות שהחל ב-2018
היציאה של מיקרון טכנולוגיות משוק ה-3D XPoint לא צריכה להפתיע. ההחלטה של יצרנית הזיכרונות מגיעה אחרי כמה שנים שבהם לא דיברה הרבה על הטכנולוגיה שפיתחה במשותף עם אינטל.
3D XPoint שהושקה ברעש גדול ביולי 2015 עוררה שיח רב לגבי מה שטכנולוגיית הזיכרון מהסוג החדש תוכל לעשות, וגם מה היא בעצם. אבל כבר לפני שש שנים, גם מיקרון וגם אינטל דיברו על איך הזיכרון נותן מענה לאתגר של קיצור הזמן שלוקח למעבד להגיע לנתונים באחסון לטווח ארוך על ידי איפשור גישה מהירה לערכות נתונים עצומות. לכן הגיוני שמיקרון בחרה לאשר את המחויבות שלה לפתח טכנולוגיות סביב הארכיטקטורה CXL שצוברת תאוצה במהירות עם תמיכה רחבה, מעבר ליצרני זיכרונות בלבד.
אבל שיהיה ברור: CXL היא לא טכנולוגיית זיכרון מסוג חדש, וההחלטה של מיקרון לנטוש את 3D XPoint, ספציפית אין משמעה שהטכנולוגיה לא התאימה לעסקי הליבה שלה, או שהשכבה במידרג האחסון מעל פלאש אבל מתחת ל-DRAM (שם אינטל ממקמת את התצורה שלה Optane של 3D XPoint) לא בת קיימא. מבחינת מיקרון, העניין הוא למצוא את המסלול הכי משתלם כספית להגיע לשם. ההימנעות מהשימוש ב-3D XPoint לטובת בדיקה של מוצרי זיכרון מסוגי אחסון אחרים והוספת ערך ל-CXL תהיה אולי יותר רווחית מאשר להמשיך לפתח את 3D XPoint.
מיקרון ואינטל כבר הסכימו להפריד כוחות בפיתוח של 3D XPoint באמצע 2018 על ידי סיום תוכנית הפיתוח המשותפת שלהן. הפיצול משמעו שכל פיתוח אחרי הדור השני של טכנולוגיית 3D XPoint יבוצע באופן בלתי תלוי על ידי שתי החברות כדי למטב את הטכנולוגיה לצורכי המוצרים והעסקים של כל אחת מהן.
השכבה במדרג האחסון בין DRAM ופלאש NAND הגיונית מנקודת מבט טכנית, אמר האנליסט ג'ים הנדי. בלי קשר לטכנולוגיית הזיכרון בפועל, זאת שאלה של להצליח להגיע לנתונים כלכליים כאלה שהטכנולוגיה תהיה מספיק זולה להיכנס למערכות שיאומצו בכמויות גדולות. "המחיר צריך להיות מחצית מ-DRAM כדי שמישהו יטרח לקנות אותה". עוד הודיעה מיקרון, כי תמכור את המפעל שהוקדש לטכנולוגיה זו ביוטה.
ההערכה היא שאינטל תמשיך לפתח את הטכנולוגיה, ושהיא תהיה מוכנה אפילו להפסיד על הזכרונות אבל להרוויח מהשילוב שלהם במערכות על שבב.
תוכנית אסטרטגית שנכשלה
יונתן ונד, בעבר מנכ"ל המפעל של מיקרון בישראל (שנסגר בינתיים) אומר שמדובר בחדשות חשובות, משום שטכנולוגית 3D XPoint היתה אסטרטגית עבור מיקרון. לדבריו אלו בעיקר חדשות רעות עבור מיקרון, שלא הצליחה להכניס טכנולוגית זכרונות חדשה לשוק ותתחרה באחרים כמו "עוד חברה".
"ב-2015 הודיעו מיקרון ואינטל ברעש גדול על פיתוח משותף של הטכנולוגיה ונתנו לה את השם 3D XPoint , בין היתר כדי להדגיש את העובדה שהשבבים מיוצרים בתלת ממד, טכנולוגיה חדשנית באותה תקופה. לאחר מכן, ב-2018, הודיעו שתי החברות ככל הנראה ביוזמה של אינטל, כי הם מפסיקים את השותפות וכל אחד מהצדדים ממשיך את הפיתוח בנפרד.
"3D XPoint היא טכנולוגית זיכרון מאוד חדשנית והיו לה שלושה יתרונות עיקריים. הראשון – שהזכרון לא נדיף (כמו NAND ו-NOR, לא כמו DRAM). היתרון השני: מהירות הגישה לזיכרון גבוהה יותר מ- NAND ומתקרבת למהירות של DRAM. היתרון השלישי היה בעלויות הייצור – זול יותר מ-DRAM. לכן היתה תקווה שהוא יוכל להחליף בהרבה מאוד יישומים את ה-DRAM וה-NAND.
הוצאות שנתיות של 400 מיליון דולר
"למיטב הבנתי הם לא הצליחו להגיע למצב שבו הטכנולוגיה היתה תחרותית כלומר שניתן לייצר הרבה מאוד שבבים ולכן הוצאות הייצור קטנות מאוד. בטכנולוגיות הזיכרון הקיימות החברות מפתחות את הטכנולוגיות כדי להגדיל את התפוקה מכל פרוסת שבבים. בשל כך הפכו טכנולוגיות NAND וDRAM לתחרותיות וצמצמו את הפער בביצועים מול הטכנולוגיה החדשה מה גם ש-NAND מיוצר היום על ידי מיקרון, סמסונג והייניקס כמו גם מתחרות קטנות יותר בטכנולוגית תלת ממד.
מבחינת מיקרון אלו חדשות רעות משום שכאשר כמסתכלים על המתחרים הגדולים בשוק הזכרונות – בעיקר סמסונג והייניק רק למיקרון היתה תוכנית מתקדמת לפיתוח טכנולוגיה חדשה לראשונה מזה 40 שנה. זה היה גורם מבדל עבור מיקרון. אם המהלך היה מצליח הוא היה נותן להם יתרון תחרותי משמעותי. כעת כשהם יוצאים מהטכנולוגיה אין הבדל בינם לבין אחרים והתחרות היא איפוא על המחיר בלבד."
"זו חדשה רעה שהם יוצאים מהשוקשבתחום שהם השקיעו, פרסמו ותלו בו תקוות שיכול לבדל אותם. החדשות הטובות הם בעיקר בתחום הכספי בטווח הקצר. יש להם מפעל שמוקדש כולו לטכנולגויה, שבעבר ייצרNAND והסבו אותו לטכנולוגיה החדשה. קראתי במאמר שלמפעל ביוטה היו הוצאות תפעוליות של 400 מיליון דולר בשנה בגלל שנעשה שם גם פיתוח וגם ייצור והם לא הגיעו למצב של מכירה בכמויות. "
לסיכום אומר ונד: "מדובר בתוכנית אסטרטגית בפרופיל מאוד גבוה. היו מעורבות בה שתי חברות מאוד רציניות שעבדו על פיתוחה במשך שנים ביחד ואחר כך בנפרד, היו להם כל המשאבים הידע והנסיון ובכל זאת הוא נכשל."