סקר שנערך בקרב 210 חברות הייטק מצביע על פיצול גובר בשוק העבודה: חברות תוכנה מצמצמות, בעוד שהביקוש לעובדים בתחומי השבבים, תשתיות המחשוב והדיפטק נותר גבוה. הבינה המלאכותית משפיעה בינתיים בעיקר על תוכניות הגיוס, ופחות על הפיטורים בפועל
שוק העבודה בהייטק הישראלי נותר יציב יחסית במחצית הראשונה של 2026, אך מתחת לנתון הכולל מתרחשת תזוזה משמעותית בין ענפי התעשייה. סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מצביע על שיעורי פיטורים גבוהים בחברות התוכנה, לעומת המשך התרחבות וביקוש לעובדים בחברות חומרה, שבבים ודיפטק.
הסקר נערך במחצית השנייה של יוני בקרב 210 חברות הייטק, המעסיקות יחד כ־130 אלף עובדים. הוא התמקד בחברות שבהן יותר מ־50 עובדים, המייצגות למעלה מ־80% מהמועסקים בענף. בשל כך, מציינים עורכי הסקר כי המגמות בחברות הזנק קטנות עשויות להיות שונות.
במחצית הראשונה של השנה גייסו החברות שהשתתפו בסקר עובדים בהיקף ממוצע של כ־8% מכוח האדם שלהן. במקביל, 2.8% מהעובדים פוטרו ו־4.3% עזבו מרצונם. התוצאה המצטברת היא שמירה על היקף תעסוקה כמעט ללא שינוי.
אלא שהממוצע מסתיר פער חריף בין הענפים. שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע ל־6.6% — יותר מפי שניים מהממוצע הכולל בסקר. בחברות החומרה נמדד שיעור פיטורים של 1.1% בלבד, ובחברות בתחומי הרפואה והפארמה עמד השיעור על 2.7%.
הממצאים מתיישבים עם המעבר של השקעות וביקושים לכיוון שבבים, תשתיות מחשוב, מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות דיפטק. ואולם, עובדים שנפלטים מחברות תוכנה אינם יכולים בהכרח לעבור מיד למשרות חומרה. רבות מהמשרות החדשות דורשות ידע בהנדסת חשמל, תכנון שבבים, פיזיקה, תהליכי ייצור או ארכיטקטורות מחשוב — מיומנויות שאינן חופפות במלואן לאלה של מפתחי תוכנה.
החברות הבינוניות נפגעו במיוחד. בקרב חברות המעסיקות בין 50 ל־200 עובדים נרשם שיעור פיטורים של 8.7%, יותר מפי שלושה מהממוצע הכללי. חברות מקבוצה זו היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו מהלכי פיטורים רחבים.
גם התחזית למחצית השנייה מצביעה על זהירות. יותר משליש מהחברות צופות ירידה בהיקף הגיוסים, ושיעור הגיוס המתוכנן ירד מ־7.2% ל־5.9%. בקרב חברות המתכננות מהלך פיטורים רחב, שיעור העובדים שהן מתכננות לפטר עלה מ־4.1% ל־6.4%. מדובר בתוכניות המעסיקים בעת ביצוע הסקר, ולא בתחזית ודאית למספר הפיטורים בפועל.
השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה עדיין מוגבלת, אך היא מתחזקת. שיעור החברות שציינו את ה־AI כסיבה המרכזית לפיטורים עלה מ־5% ל־7%. לעומת זאת, שיעור החברות שהפחיתו גיוסים בעקבות שימוש בבינה מלאכותית גדל מכ־3% לכ־10% בתוך חצי שנה. מחצית מהחברות שמתכננות פיטורים דיווחו כי ל־AI יש השפעה כלשהי על ההחלטה, לעומת 29% בסקר הקודם.
במקביל, שיעור החברות שהטמיעו כלי AI באופן רחב במוצרים שלהן עלה מ־21% ל־30%. הנתונים מעידים כי בשלב זה הבינה המלאכותית משפיעה בעיקר על החלטות אם לפתוח משרות חדשות, ורק במידה מצומצמת יותר מחליפה עובדים קיימים.
גורם נוסף המשפיע על החברות הוא שער החליפין. 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רחבים ציינו אותו כאחד השיקולים, וכך גם 28% מהחברות המתכננות לצמצם גיוסים. התחזקות השקל מייקרת את עלות העובדים בישראל במונחים דולריים, במיוחד עבור חברות שהכנסותיהן נקובות במטבע זר.
לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הנתונים מצביעים על פיצול ברור בין ענפי התוכנה לבין תחומי הדיפטק, השבבים ותשתיות המחשוב. לדבריו, השאלה המרכזית של 2026 אינה רק כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות מחפש השוק.
