עבר, הווה, עתיד – הקשר המתמשך בין עבדת ויין

עבדת, העיר הנבטית העתיקה השוכנת בלב הנגב, מוכרת לרבים אך לא כולם יודעים כי הייתה גם מרכז לייצור יין בעל שם עולמי. העדויות לעברה המפואר פזורות ברחבי האתר הארכיאולוגי בגן לאומי עבדת אך לאחרונה כשביקרתי בעבדת שמחתי לגלות כי לתעשיית היין באיזור אין רק עבר מרשים אלא גם הווה ועתיד.

הקשר בין עבדת לגידול יין הוא עמוק ורב שנים. השרידים שנותרו בעבדת משקפים את החוכמה והיצירתיות של תושבי האזור הקדום שאיפשרו להם לגדל יין באיזור צחיח כל כך. חפירות ארכיאולוגיות בעבדת חשפו מערכת מסועפת של מבנים תת-קרקעיים ששימשו כגתות ובהם נתגלו משטחי דריכה ליצירת התירוש. גתות אלו היו חלק ממערך חקלאי מתקדם, שכלל גם כרמים נרחבים שהשתרעו על פני שטחים גדולים. היינות מעבדת היו נחשבים לאיכותיים במיוחד, והיו מבוקשים בכל רחבי האימפריה הרומית.

העובדה כי דווקא בעבדת גידלו יין אינה דבר של מה בכך שכן מדובר באיזור מדברי שאינו מתאים בדרך כלל לגידול ענבים. אך בעבדת, למרות מקומה בלב הנגב כמה יתרונות שסייעו לה להפוך למוקד גידול ויצור יין:

• תנאי אקלים: האקלים המדברי, המאופיין בקיץ חם ויבש וחורף קריר, התאים לגידול זני ענבים מסוימים, שמהם ניתן היה לייצר יינות איכותיים.
• קרקע פורייה: הקרקעות באזור עבדת, למרות היותן מדבריות, הכילו מינרלים חיוניים לגידול ענבים.
• מערכת השקיה מתוחכמת: הנבטים פיתחו מערכת השקיה מתוחכמת, שאיפשרה להם לאגור מי גשמים ולגדל גפנים גם בתנאי מדבר קשים.

בנוסף לתנאים הללו מיקומה של עבדת על דרך הבשמים הנבטית עזרה לשנע את היין האיכותי שיוצר באיזור ולהביאו לכל רחבי האימפריה הרומית ואפילו עד לרומא שבאיטליה.

הווה

בשנת 1998 הקימו, חנה ואיל יזרעאל, את חוות כרמי עבדת. היה זה אחד מהישובים הראשונים של פרויקט הקמת חוות בודדים בנגב אשר החל להתגבש בשנות ה-90 בעקבות החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל והפך לחלק מפרויקט "דרך היין" בהר הנגב. כרמי עבדת היא כיום חווה אקולוגית תיירותית המתמחה בגידול ענבים והכנת יין. בקיץ 1999 ניטע לראשונה כרם הענבים על שרידיו של כרם קדום בן 1,500 שנה. הכרם הוקם תוך שימור הטרסות העתיקות וניצול מערכות השקיה קדומות. בשנת 2005 הוקם במקום יקב המייצר כיום ינות משישה זני ענבים ליין, כולל קברנה סוביניון ,מרלו, פטיט ורדו, ברברה, שרדונה וויונייה. ביוני 2021 נחנכו מרתף היין ומרכז המבקרים על שם שמוליק ריפמן ז"ל ראש המועצה שהיה אבי הרעיון של דרך היין בנגב, לצד כפר אומנים ובית הקפה.

במסגרת סיור בנגב בהובלת ד"ר שחר שילה, מבעלי חברת הייעוץ והמחקר ר.א.ש. תיירותי והאחראי להקמת מנהלת התיירות המדברית בנגב, ביקרנו ביקב כרמי עבדת. את הביקור במקום הוביל אביתר (המכונה אביה) – ידיד קרוב של  חנה ואיל שנעדרו מהחווה באותו היום. התחלנו את הביקור בסיור בכרמי היקב הנטועים משני צידי עמק קטנטן בו נותרו טראסות עתיקות מימי הנבטים וכיום מסייע לשלב בין שיטות חקלאות היין העתיקות לבין גידול ענבים חדשני ומודרני. טעמנו:

שרדונה 2023

צבעו צהבהב בהיר, באף קיבלתי צרור ארומות של פרי הדר בתוספת תפוח עץ ירוק בפה התגלה היין כקליל ורענן, בעל חמיצות נעימה וטעמי תפוח העץ הירוק. יין נחמד המתאים לשתיה מיידית.

רוזה 2023

רוזה בצבע ורוד כתום העשוי מענבי קברנה סובניון. באף הרחתי פטל ופירות יער עדינים בעיקר דומדמניות ובפה טעמי פטל ותות שדה במתיקות קלה. לצערי נוספה מרירות עדינה לטעמי הפירות שפגמה באיכות היין וטעמיו.

קברנה סובניון 2022

צבעו אדום ארגמן. באף הרחתי שזיפים אדומים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות בהן יושן היין. בפה טעמתי שזיפים ודובדבנים אדומים ביין בעל גוף קל המציע חווית טעימה מענינת המשלבת פירותיות רעננה עם מורכבות של תבלינים ועץ.

מרלו 2022

להבדיל אולי במקומות רבים בהם הקברנה מפגין יותר עוצמה והמרלו עדין יותר כאן קיבלנו יין מורכב ועשיר יותר. חלל האף התמלט ניחוחות של דובדבנים, תבלינים וניחוחות עשן ווניל שככל הנראה הגיעו מהחביות האמריקאיות בהן יושן היין במשך 14 חודשים. בפה טעמתי דובדבנים אדומים ביין מאוזן, בעל גוף בינוני ואחוז אלכוהו גבוה יחסית (15%). היין היה מעט טאני כצפוי ביין צעיר שכזה.

Desert NV

ייו קינוח עשוי בשיטות דומות ליצור יין פורט. צבעו אדום כהה, האף מתמלא באדי אלכוהול (17.5%) ובפה קיבלתי מתיקות דבשית וטעמים המזכירים לפתן עשוי משזיפים שחורים ותאנים מיובשות. מדובר ביין מחוזק שהוסיפו לו סוכר ואלכוהול. היין עשוי מענבים שנבצרו במהלך מספר שנים ועברו ישון והתחמצנות בחביות עץ אלון באופן טבעי לפני שהפכו ליין פורט.

עתיד

בשנים האחרונות התבצעו באיזור עבדת חפירות ארכיאולוגיות בהן התגלו זרעי ענבים עתיקים. במחקר גנטי בהובלת פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה בשיתוף ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מרשות העתיקות הצליחו החוקרים לשחזר גפנים מהזנים העתיקים שגדלו באיזור. מדובר בזנים ייחודיים לנגב, מהם הכינו את יין הנגב שזכה למוניטין בכל רחבי הים התיכון.

בפרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה ביחד עם רשות העתיקות, קרן מיראז' ישראל (שיזמה את מועדון יקבי הנגב בו חברים 40 יקבים מקומיים) והמועצה האזורית רמת הנגב, החליטו לנטוע את  צאצאי הגפנים הותיקות בשטח הכרם ההיסטורי של עבדת, בסמוך לגתות העתיקות. ב-13 בספטמבר, 2023 התקיים בגן הלאומי עבדת אירוע חגיגי בו ניטעו בפעם הראשונה בעולם גפנים עתיקות בכרם המקורי בהן גדלו לפני אלף וחמש מאות שנה. הכרם ממחיש את עקרונות הקיימות המאפיינות כרם מדברי, משמר את סיפורם ההיסטורי של יינות הנגב, ומחבר בין מסורת עתיקה של גידול גפנים לבין תעשיית יין מודרנית.

במעמד נטיעת הגפנים בכרם ההיסטורי אמר פרופ' גיא בר עוז, מאוניברסיטת חיפה שהוביל את פרויקט שיחזור הגפנים: "מדינת ישראל היא חלוצה בקנה מידה עולמי בחקר המדבר. הכרם המחקרי מתוכנן לשלב עבר-הווה-ועתיד, ולגלם באופן מוחשי את המשקל הסגולי הטמון בפיתוח חקלאות בר קיימא והשפעתה על התוצרת המקומית…מעבר לנכסי המורשת של יין הנגב בעבר ובהווה, אנו משוכנעים כי בעולם ההולך ונעשה מודע לשינויי אקלים יש ערך אוניברסלי להיכרות מקרוב עם חקלאות היסטורית המותאמת לתנאי המדבר."

בעוד כשנתיים ניתן יהיה לבצור את הענבים שגודלו בכרמי עבדת המתחדשים ולייצר יין מאותם זנים בהם השתמשו תושבי המקום לפני קרוב לאלפיים שנה. היין החדש יסמן עוד פרק במסורת עשיית היין של עבדת ויאפשר לטועמיו להתחבר למורשת העשירה של ינות האיזור.