רותם אמר את הדברים במפגש הסיליקון קלאב שנערך בשבוע שעבר במתכונת מקוונת ואשר הוקדש לשאלה כיצד השפיעה שנת הקורונה על העולם הטכנולוגי
"מערכת הבטחון לוקחת מוצרים שפותחו באזרחות ועושה להם התאמה". כך תיאר תא”ל יניב רותם, ראש מו”פ במפא”ת את הכנסת החדשנות לצה"ל כדי לשמר את העליונות הטכנולוגית ביטחונית והאזרחית כאחת." רותם אמר את הדברים במפגש הסיליקון קלאב שנערך בשבוע שעבר במתכונת מקוונת.
"הכל נע מהר מאוד היום, אין סוף לאפשרויות לפיתוח מערכות צבאיות אך אנו מנצלים מעט מאוד מכל הטכנולוגיות הקיימות. היום ניתן לרכוש המון סוגים של חיישנים, שיוצרים המון נתונים ואנחנו צריכים למצוא דרך "לאכול" את המידע שנשפך. החדשנות כל כך מהירה עד שניתן לדבר היום על שיבוש חזק. הכל הולך ומתקצר.
דו שימושיות
"כולנו זוכרים את המהפכה שהכניסה אפל עם הצגת האייפון ששינתה גם את הדרך שבה מתקשרים במערכת הבטחון שהיתה קודם צבאית לחלוטין. כיום אנו כבר מדברים על רחפנים אזרחיים שעוברים חיול, כל נושא הדיגיטל, הסייבר, מציאות מדומה וכו'. אנו לוקחים את הטכנולוגיות לצבא והופכים אותן למשהו יותר צבאי. לדוגמה הלייזרים שאנחנו רוצים להתאים כך שיפגעו בטילים ובפצצות מרגמה באוויר.
בעבר טענו שאין הרבה שילוב בין הטכנולוגיות האזרחיות והביטחוניות, אולי חפיפה קטנה בפלטפורמות, ואולי כמה פיתוחים בתחום הרכב. היום אנו רואים סינרגיה ומוצרים רבים בעלי שימוש כפול. אם אנחנו צריכים פיתוח בתחום האנרגיה אנחנו עובדים עם תעשייה העוסקת בתחום, משדרגים אותם, ואחר כך החברה גם לוקחת טכנולוגיות בחזרה לשוק האזרחי. תחום הבינה המלאכותית הוא דוגמה מצויינת לדו שימושיות.
לדוגמה רחפנים. אני לוקח רחפנים אזרחיים לגמרי והופך אותם לצבאיים על ידי הוספת חיישנים שידרוג הסוללות ושיפור יכולת ההשקטה. גם בתחום הסייבר אחנו משתמשים במוצרים שפותחו לשוק האזרחי. כך גם בתחום המיחשוב. אנחנו רוצים לדוגמה להקים חוות שרתים גדולה שהצבא יוכל ליישם באמצעותה ענן . וגם פיתוחים ברמת הסיליקון, גליום-ניטריד דרך רובוטיקה."
עבודה מול התעשייה הישראלית החל מסטאטפים ועד לחברות הבטחוניות הגדולות
ישנן מספר קרנות הון סיכון שאנחנו עובדים מולן שמחפשות את הדואליות יחד איתנו, אם יש צורך מבצעי אנחנו יוצרים קשר עם הסטארט-אפ הרלוונטי שאחר כך יכול להשתמש בטכנולוגיה ליישומים אחרים לגמרי למשל נגמש"ים אוטונומיים שלוקחים ומחזירים טכנולוגיות למכוניות האוטונומיות, אך גם אוטונומיה ימית ותת מימית. אנו נמצאים חזק בתחום של שיבוש והשתנות. בעבר לקח לנו הרבה זמן לפתח מערכות כאלה. למשל לאחר מלחמת לבנון השניה וההתקפה החריגה שצלצלה בכל הפעמונים, לקח לנו ארבע שנים לפתח מאפס את כיפת ברזל ואנחנו ממשיכים לשדרג אותה כל הזמן. להבדיל ניתן לראות דוגמה ממגפת הקורונה (לא ישראלית אך ממחישה את המהירות שבה הדברים נעשים היום). לפניה נדרשו בין שלוש לעשר שנים כדי לפתח חיסון והפעם הצליחו תוך פחות משנה להביא חיסון עובד.
פיתחנו המון נשקים מדויקים מבוססי GPS, לוויינים ועוד ובסוף מגיעים כל מיני וירוסים שחוסמים אותם וצריך לפתח משהו אחר. העולם של הלוחמה אלקטרונית הוא גורם משבש עבורנו. בתקופת הקורונה השיבושים הללו תפסו תאוצה. אפשר לראות פריצות דרך מטורפות בהרבה מאוד עסקאות רכישה של חברות שנסגרו והתפתחו גם בעולם הביטחוני וגם בעולם האזרחי בתחום הסייבר, וגם אקזיטים של מיליארדי דולרים.
דוגמה – הכנסנו רובוטים למחלקות קורונה כדי שיחלקו את המזון ואפילו ידברו עם הלקוח ויגישו לו דברים שהוא צריך. הם הולכים אחרי האחיות ועוזרים לעובדים להימנע מחשיפה לחולים. היום הרובוטים הללו פזורים ב-11 בתי חולים ובתי אבות. דוגמה נוספת לטכנולוגיה צבאית שמותאמת לאזרחות – לקחנו מכ"מים שמשתמשים בהם בגבול לעקוב אחרי כל מה שזז בוטווח של קילומטר או שניים. החולים יושבים לפני המכ"ם שמצלם אותם באמצעים אופטיים ולוקח את כל המדדים שלהם ולפי זה קובע לאן ימשיכו. כעת משתמשים במערכ בנמל התעופה של אלטנטה בשיתוף עם התעשייה האווירית כדי לאתר חולי קורונה שנכנים לשדה. הרופאים גילו שהם יכולים ללמוד הרבה דברים על מה שקורה בגוף שהם לא ידעו שאפשר. דוגמה אחרת – מגן החינוך. כדי להאיץ את תלהיך בדיקות הקורונה בבתי הספר משתמשים בשיטת איגום מבחנות. מכניסים 15-20 מטושים עם דגימות של תלמידים למבחנה אחת, ובנפרד כל אחד למבחנה נפרדת. אם התשובה הכוללת שלילית, רק אז בודקים פרטנית ומגלים את הילדים הבעיתיים. כך נחסך זמן רב בפיענוח התוצאות ובבידוד החולים.
עוד תיאר תא"ל רותם פיתוחים בתחום הלווינות – בעיקר ננו לוויינים, וכן מערכות לשיגור לוויינים ממטוסים, רחפנים שיכולים לראות את כל המדינה ולדעת אפילו כמה גלגלים יש לכל מכונית או משאית בכבישים. אותה טכנולוגיה שמשמשת לניטור אחר קרחונים או לחקלאות מדייקת, הדפסת חלקי מכוניות כלי נשק ואפילו מנועי טילים במדפסות תלת ממד, הגנה על מטוסים אזרחיים מפני טילים, הפעלה של רחפנים באמצעות מציאות מדומה או רבודה ועוד.
לסיכום אמר תא"ל רותם: אנחנו משתדלים לרכוש כל מה שאנחנו יכולים בארץ ואת השאר לפתח. זה טוב לשילוב של הבטחון והכלכלה, ומציל חיים.
עוד בנושא
ד”ר תומר סיימון, מיקרוסופט מו”פ בסיליקון קלאב: תעשיות רבות עברו קפיצת דרך דיגיטלית בתקופת הקורונה
