• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    ראשי אנבידיה ו-TSMC חונכים את שבב הבלאקוול הראשון שיוצר בארה"ב. צילום יחצ, אנבידיה

    אנבידיה ו-TSMC: פרוסת Blackwell ראשונה שיוצרה בארה״ב מסמנת ייצור סדרתי

    לוח המחוונים של הרמן. צילום יחצ

    הרמן וקוואלקום משתפות פעולה לקידום בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) בעולם הרכב

    מנכ״ל ומייסד אנבידיה, ג׳נסן הואנג, ביקר השבוע במתקן Starbase של חברת SpaceX על מנת למסור לאילון מאסק באופן אישי את מחשב העל הקטן בעולם לבינה מלאכותית – NVIDIA DGX Spark. במהלך המפגש נזכר הואנג כיצד לפני תשע שנים הגיע למשרדי OpenAI – שהיה אז סטארט-אפ קטן בתחילת דרכו - כדי למסור למאסק את NVIDIA DGX-1, מחשב העל הראשון שאנבידיה בנתה במיוחד עבור חישובי בינה מלאכותית.

    אנבידיה משיקה את DGX Spark: “סופר־מחשב AI” בגודל שולחני

    בתמונה: Pauline Thomas, מנהלת פיתוח עסקי ב־intoPIX, מציגה את טכנולוגיית JPEG XS לדחיסת וידאו בזמן אמת במצלמות רכב, במסגרת כנס AutoSens / InCabin Europe 2025 בברצלונה.

    שילוב מצלמה ורדאר לחישה פנימית מדויקת – שיתוף פעולה בין Tobii, D3 Embedded, H-Tech ו-Texas Instruments

    מתח בין סין להולנד בשל הלאמת נקספריה. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אחרי שהולנד הידקה פיקוח על Nexperia: סין חסמה יצוא ויצרני הרכב האירופים מזהירים ממחסור שבבים

    Peter Wu – Senior Director, Automotive Division, Liteon Technology

    AutoSens 2025: מערכות ADAS לומדות

  • בישראל
    סתיו שוורץ, שותף מנהל ב-Automobility (אוטומוביליטי) בכנס AutoSens/InCabin. מתוך LINKDIN

    הרכב כחוויית שירות

    אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב בצה"ל במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

    עליונות דיגיטלית בדור המערכות הלומדות: אלוף אביעד דגן הציג בסיליקון קלאב את תורת הלחימה הדיגיטלית של צה״ל

    תעשיית השבבים בישראל. אילוסטרציה: depositphotos.com

    ישראל מתבססת כמעצמת שבבים: 70 סטארטאפים פעילים, 45 אלף מועסקים ויתרון יחסי במטרולוגיה ובדיקות

    מייסדי נוירובלייד מימין לשמאל - אלעד סיטי, אליעד הלל. צילום - דייויד גארב

    נוירובלייד נסגרת, המפתחים עוברים ל-AWS

    משתתפי הפאנל במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2025. מימין: עופר סמדרי, בן וולקוב, הילה זינגר והמנחה שלמה גרדמן. צילום: שמואל אוסטר

    פנל סיליקון קלאב: בינה מלאכותית בסייבר: משבר או מהפכה?

    מיקי בודאי, מנכ"ל Transmit Security במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

    מיקי בודאי,  Transmit Security : "אי אפשר לסמוך עוד על קול, וידאו או תעודות – הדיפ-פייק שבר את כללי המשחק

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    ראשי אנבידיה ו-TSMC חונכים את שבב הבלאקוול הראשון שיוצר בארה"ב. צילום יחצ, אנבידיה

    אנבידיה ו-TSMC: פרוסת Blackwell ראשונה שיוצרה בארה״ב מסמנת ייצור סדרתי

    לוח המחוונים של הרמן. צילום יחצ

    הרמן וקוואלקום משתפות פעולה לקידום בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) בעולם הרכב

    מנכ״ל ומייסד אנבידיה, ג׳נסן הואנג, ביקר השבוע במתקן Starbase של חברת SpaceX על מנת למסור לאילון מאסק באופן אישי את מחשב העל הקטן בעולם לבינה מלאכותית – NVIDIA DGX Spark. במהלך המפגש נזכר הואנג כיצד לפני תשע שנים הגיע למשרדי OpenAI – שהיה אז סטארט-אפ קטן בתחילת דרכו - כדי למסור למאסק את NVIDIA DGX-1, מחשב העל הראשון שאנבידיה בנתה במיוחד עבור חישובי בינה מלאכותית.

    אנבידיה משיקה את DGX Spark: “סופר־מחשב AI” בגודל שולחני

    בתמונה: Pauline Thomas, מנהלת פיתוח עסקי ב־intoPIX, מציגה את טכנולוגיית JPEG XS לדחיסת וידאו בזמן אמת במצלמות רכב, במסגרת כנס AutoSens / InCabin Europe 2025 בברצלונה.

    שילוב מצלמה ורדאר לחישה פנימית מדויקת – שיתוף פעולה בין Tobii, D3 Embedded, H-Tech ו-Texas Instruments

    מתח בין סין להולנד בשל הלאמת נקספריה. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אחרי שהולנד הידקה פיקוח על Nexperia: סין חסמה יצוא ויצרני הרכב האירופים מזהירים ממחסור שבבים

    Peter Wu – Senior Director, Automotive Division, Liteon Technology

    AutoSens 2025: מערכות ADAS לומדות

  • בישראל
    סתיו שוורץ, שותף מנהל ב-Automobility (אוטומוביליטי) בכנס AutoSens/InCabin. מתוך LINKDIN

    הרכב כחוויית שירות

    אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב בצה"ל במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

    עליונות דיגיטלית בדור המערכות הלומדות: אלוף אביעד דגן הציג בסיליקון קלאב את תורת הלחימה הדיגיטלית של צה״ל

    תעשיית השבבים בישראל. אילוסטרציה: depositphotos.com

    ישראל מתבססת כמעצמת שבבים: 70 סטארטאפים פעילים, 45 אלף מועסקים ויתרון יחסי במטרולוגיה ובדיקות

    מייסדי נוירובלייד מימין לשמאל - אלעד סיטי, אליעד הלל. צילום - דייויד גארב

    נוירובלייד נסגרת, המפתחים עוברים ל-AWS

    משתתפי הפאנל במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2025. מימין: עופר סמדרי, בן וולקוב, הילה זינגר והמנחה שלמה גרדמן. צילום: שמואל אוסטר

    פנל סיליקון קלאב: בינה מלאכותית בסייבר: משבר או מהפכה?

    מיקי בודאי, מנכ"ל Transmit Security במפגש הסיליקון קלאב, 30 בספטמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

    מיקי בודאי,  Transmit Security : "אי אפשר לסמוך עוד על קול, וידאו או תעודות – הדיפ-פייק שבר את כללי המשחק

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מאמרים ומחקרים גלובליזציה הודו – היהלום של הכתר הבריטי

הודו – היהלום של הכתר הבריטי

by דוד דהן
06 דצמבר 2009
in מאמרים ומחקרים, גלובליזציה
TajMahalbyAmalMongia
Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

את פריצת הדרך עשתה הודו בזכות הסיבים האופטיים המסוגלים להעביר אינפורמציה בפס רחב מאוד עם ניחות מינימלי למרחקים של אלפי קילומטרים. הודו הפכה למעצמה בזכות חינוך טכנולוגי מעולה וידיעת השפה האנגלית, אם כי יש לה מה להשתפר בתחום התשתיות

.

הטאג' מהאל בהודו. יבשת מתעוררת


הודו היא הענק הישן השני שמשיל את עורו הישן ומתעורר לחיים, פעם כונתה הודו היהלום של הכתר האנגלי והיתה סמל האיפריליזם, היום הודו וסין נקראות המלאכים התאומים של הכלכלה הצומחת במאה ה-21. הודו זכתה בעצמאות ב 15 אוגוסט 1947 כך שתקופת עצמאותה דומה לשלנו. מאז העצמאות ידעה הודו מורדות ועליות רבות, אך השילוב של עמל ומזל הפך את הודו ממדינת עולם שלישי לאחת ממעצמות ההי-טק.

את פריצת הדרך עשתה הודו בזכות הסיבים האופטיים המסוגלים להעביר אינפורמציה בפס רחב מאוד עם ניחות מינימלי למרחקים של אלפי קילומטרים. בתקופת הבהלה לאיטרנט "והדוט קום" הון אין סופי הושקע בכבלים אופטיים, אך כאשר בועת "הדוט קום" התנפצה נותרו במעמקי הים והאדמה מליוני קילומטרים סלולים של תשתיות יתומות ומאחר שלא עלה על הדעת להוציא החוצה את אותה תשתית, נמכרו נכסים אלה ע"י הנושים במחיר מגוחך שהתחילו להפעילם שוב, כך צנחו המחירים בבנגלור והודו התחברה לעולם בחינם.

קרדיט גדול להצלחת הודו שייך לפרנסיה ששמו את הדגש בשישים השנה שחלפו על חינוך טכנולוגי ומתן השכלה בתחומי מדעי ההנדסה ורפואה ברמה גבוהה. ג'ווהאראל נהרו ראש הממשלה הראשון של הודו הגה ויזם את המכונים הטכנולוגים בהודו(IIT) India Institute of Technology הראשון שבינהם הוקם בקהראגפויר בשנת 1951 והיום קימים שבעה מכונים בכל רחבי הודו.

בהינתן גודל האוכלוסיה בהודו שמונה מעל מיליארד בני אדם התחרות על כל ספסל לימוד במכונים הטכנולוגים היא עזה. מספרים שיותר קשה להתקבל לIIT מאשר ל MIT אי לכך ובהתאמה תכנית ההכשרה היא ברמה מאוד גבוהה ודורשנית מימד מיוחד שההודים הפנימו ברמה האישית ואולי מחוסר ברירה זה המוטבציה ללמוד ולהצליח. די ברור לכל הודי שהצלחה בלימודים היא מסלול כמעט יחיד הנשלט בידי כל פרט שיוצא מאותם חיי עוני.

הצעד הפחות מוצלח של ההנהגה ההודית היא הבחירה בתחילת הדרך במדניות פרו סובייטית שלא דגלה בפתיחת השוק לתחרות חופשית. כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון מצד אחר רבים סיימו את IIT ורכשו השכלה טכנולוגית אך מקומות עבודה לא היו בנמצא בהודו וכך מצאו את עצמם הודים רבים מהגרים לעמק הסילקון והם התקבלו שם בידיים פתוחות ע"י החברות האמריקאיות.

הודו הפכה ליצואנית מוחות, וכך פעלו הדברים עד העשור האחרון של המלניום עם התפוצצות בועת האינטרנט, חברות אמריקאיות רבות צמצמו את כח האדם ובכללותו הודים וסינים שהיגרו לאמריקה. במקביל חיפשו אותן חברות פתרונות יצרתיים וזולים מעבר לים ובשילוב של חיבור האיטרנט הזול, הודות לאותם סיבים אופטים וכח האדם המיומן שגדל ה IIT , יצרו קרקע פורייה להתפתחות הטכנולוגית של הודו והזניק אותה באופן משמעותי קדימה.

בטיול קצר בבנגלור תוכלו למצא לצד "חושות" דלות לצד מבני זכוכית גבוהים דומים להפליא לאלה בהרצליה פיתוח וברמת-החייל אשר מתנוססים עליהם לוגוים של Motorola, Freescale, Intel, IBM, TI ורבים גדולים אחרים, ההבדלים בין הרחוב ההודי לפנים המשרד של חברות ההיטק הם תהומיים ולפעמים בלתי נתפסים. לצד אותם חברות גלובליות קמות בהודו כמעט אין סוף חברות מקומיות הגדולות והמוכרות הם Wipro InfoSys וSasken .

בהודו קיימות חברות שירותים המציעות מודל הנקרא Build Operating Transfer (BOT) מודל זה מציע דרך נוחה וקלה לחברות זרות להתחיל את הצעדים הראשונים בהודו ביסודו של דבר החברות ההודיות למיקור חוץ מציעות תמיכה לוגיסטית החל ממיון כוח אדם גיוסו הכשרתו וכלה בתשתית מבנית וציוד מחשוב לחברה הזרה. בשלבים הראשונים אין יחסי עובד מעביד עם העובדים ההודים אך לחברה ששוכרת את השרות יש את היכולת לנווט את כח האדם ומשימותיו לפי צרכיו. התשלום מתבצע בסוף כל חודש ישירות לחברה ההודית שמשלמת את השכר החודשי לעובדים בניקוי עמלה סבירה. השותף ההודי יקצה חדרים ורשת תקשורת ויעמוד בכל דרישות הבקרה שידרש להן. לאחר חודשים או שנים של פעילות שמורה לחברה הגלובלית הזכות לאמץ את התשתית וכח האדם שעבד עבורה ולהקים בהודו חברה רשמית.

התשתית בהודו היא אחד הדברים שיש לקחת בחשבון בעבודה עם חברות הודיות, הודו מאוד לא מפותחת מבחינה תשתיתית הספקת החשמל אינה אמינה ובאופן ממוצע חברה הודית צפויה ל 17 הפסקות חשמל בחודש יחסית לאחת בחודש במלזיה ופחות מחמש בחודש בסין, הכבישים גם הם סובלים מחוסר פיתוח והבלגן על הכבישים בתוך הערים הוא בלתי נתפס. עם זאת הממשלה בהודו מודעת לחולשות אלו והיא צועדת אחרי סין בהשקעה בתשתיות באופן מואץ. החולשה התשתיתית די ברורה למנהלי החברות ההודיות ששקף שלם בפרזנטציה של חברה הודית יוקדש לנושא התשתית ובו יצוין כמה גנרטורים יש לחברה וכמה שעות תוכל לתפקד ללא הספקת חשמל סדירה.

הודו באופן מסורתי מתמקדת בעיקר בהנדסת תוכנה הסיבות העיקריות נעוצות בעובדה שתוכנה קרובה יותר למקצועות המתמטיים שנלמדים ב IIT כמו כן עלות הקמת חברת תוכנה והסיכונים הכרוכים בה קטנים לאין שיעור מחברת חומרה, התשתיות בהודו מקשים על בנית FAB בהודו שגורר סביבו צורך לחברות חומרה. עם זאת ראוי לציין שיש לא מעט חברות Fabless ושלוחות של חברות EDA בהודו. כמו כןTI פתחה מרכז פיתוח בהודו לתכנון שבבים עוד לפני עידן הסיבים האופטיים, והתקשורת עם הסניף ההודי נעשתה דרך לוויני תקשורת. לאחרונה החלה הודו לעודד את החברות הגדולות לבא ולהקיםFAB בתחומה ע"י מתן מענקים תחת תוכנית Special Incentive Package Scheme

בהודו קיימות 12 שפות רשמיות ועשרות לא רשמיות. כשריד לשלטון הבריטי ולאור הצורך לתקשר בבליל השפות, האנגלית היא שפה די שגורה בפי ההודים ולבטח בפי המהנדסים ההודים עובדה המקלה על העבודה עם ההודים בהשוואה לסין ומדינות אסיאתיות אחרות.

מאמר שלישי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primsesne

{loadposition content-related}
תגיות גלובליזציהדוד דהןהודו
דוד דהן

דוד דהן

נוספים מאמרים

סתיו שוורץ, שותף מנהל ב-Automobility (אוטומוביליטי) בכנס AutoSens/InCabin. מתוך LINKDIN
אוטומוטיב

הרכב כחוויית שירות

אילוסטרציה: depositphotos.com
מחקרי שוק

שוק היוניקורנים 2025: הבכורה בידי בינה מלאכותית וטכנולוגיה לארגונים

AI PC- המחשב האישי שמלמד שחמט. איור: אינטל
בינה מלאכותית (AI/ML)

ה-AI למד לדבר שחמט

השקעות

עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש

הפוסט הבא
45nm

קנין רוחני בעידן הגלובליזציה

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • ישראל מתבססת כמעצמת שבבים: 70 סטארטאפים פעילים, 45…
  • משה הלל מצטרף לחברת MIPS כמנהל פיתוח עסקי לשוק הישראלי
  • "אני נרגש עד עמקי נשמתי ומלא הכרת תודה" כך…
  • אינטל חונכת את מפעל Fab 52 באריזונה ופותחת עידן חדש…
  • פוקחים עין על ערנות הנהג

מאמרים פופולאריים

  • אריק שמר:"מאד מעניין אותי לפתור בעיות".…
  • הפנים הפחות מוכרות של דב מורן: מבחינתי המכירה של M…
  • גרפן 2026: האם הגענו לשלב בו יחליף את שבבי הסיליקון?
  • הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית
  • עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס