פרס וולף בפיסיקה יוענק במשותף לשלושה חוקרים מגרמניה "על הפיתוח של מיקרוסקופיה אלקטרונית מעוּטת-אבֶּראציה, המאפשרת הבחנה באטומים אינדיבידואליים בדייקנות של פיקומטרים, ובכך הובילה למהפכה במדעי החומרים."
פרופ' מקסימיליאן היידר מזוכי פרס וולף לפיסיקה לשנת 2011 |
פרס וולף בפיסיקה לשנת 2011 יוענק לפרופ' מַקְסִימִילְיָאן הַיידֶר ((Maximilan Haider ממכון קרלסרוה לטכנולוגיה, לפרופ' הַארָלְד רוֹז (Harald Rose) מהאוניברסיטה הטכנית של דרמשטט ולפרופ' קְנוּט אוּרְבָּן ( Knut Urban) ממרכז המחקר יוליך ואוניברסיטת אאכן, "על הפיתוח של מיקרוסקופיה אלקטרונית מעוּטת-אבֶּראציה, המאפשרת הבחנה באטומים אינדיבידואליים בדייקנות של פיקומטרים, ובכך הובילה למהפכה במדעי החומרים."
כידוע, המיקרוסקופ האלקטרוני המודרני הוא כלי שימושי במיוחד בתעשיית השבבים, ומפתחיו זוכים להכרה גם אם באיחור רב מאז עבדו על הפרויקט.
המיקרוסקופ האלקטרוני הוא אחד מכלי המחקר הנפוצים ביותר היום בכל תחומי מדעי הטבע ובמגוון רחב של טכנולוגיות, מהמחקר הבסיסי עד לתעשיות חיוניות. בשל השימוש באלומות אלקטרונים במקום בקרני האור ששימשו את המיקרוסקופים האופטיים הקלאסיים אמור היה המיקרוסקופ האלקטרוני, שהומצא עוד בתחילת
המאה העשרים, להבחין בעצמים בעלי גודל של אטום בודד – אילולי תופעת האברציה, הפגיעה ביכולת ההבחנה הברורה בשל מבנה ה"עדשות" האלקטרומגנטיות במיקרוסקופ האלקטרוני. אילולי האברציה ניתן היה להגדיל עצמים פי מיליון יותר מהמיקרוסקופ האופטי. בפועל הייתה יכולת ההבחנה גרועה בהרבה. מאז שהחלו שלושת חתני הפרס לעבוד יחד ב-1950, עלה בידם לייצר אופטיקה אלקטרונית מעוטת-אברציה החודרת לממדים אטומיים ותת-אטומיים. עבודתם קיבלה השראה מפיתוחה של גישה אופטית חדשה שפותחה על-ידי פרופ' הרלד רוז. בהסתמכו על גישה זו, הצליח פרופ' מקסימיליאן היידר להרכיב את הטיפוס הראשון של מיקרוסקופ אלקטרונים מועט-אברציות. פרופ' קנוט אורבן פיתח את פס הייצור הראשון של מיקרוסקופים אלקטרוניים בעלת יכולת הבחנה בממד אטומי. הוא גם פיתח את הבסיס התיאורטי והמעשי הנדרש להרחבת פעולתם של המיקרוסקופים האלקטרוניים לממדים תת-אטומיים, כך שניתן לקבוע את מיקומם של אטומים בודדים עד כדי דיוק של מֵאִית מגודלו של אטום המימן. לדעת ועדת השופטים, חולל מחקרם של שלושת הזוכים מהפכה במדעי החומרים.
שר החינוך, מר גדעון סער, המשמש גם כיו"ר מועצת קרן וולף, בירך את הזוכים בפרסים ואמר כי "ב- 33 השנים שבהן הוא מחולק הביא פרס וולף כבוד רב למדינה ולעשייה המדעית בארץ ובעולם. לפרס מוניטין גבוה מאד בקהילייה המדעית, ומסתבר גם שזכייה בפרס עשויה גם לנבא זכייה עתידית בפרס נובל – אחד מכל שלושה ממקבלי פרס וולף מהארץ ומהעולם זכו בהמשך בפרס נובל, ובהם פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה 2009 , שזכתה שנתיים קודם לכן גם בפרס וולף."
פרסי וולף מוענקים מאז 1978 ועד היום "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלא הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". במדע התחומים הם: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיסיקה, רפואה, ובאמנות ברוטציה שנתית – אדריכלות, מוסיקה, ציור ופיסול. עד השנה קיבלו את הפרס היוקרתי 262 מדענים ואמנים מ-23 מדינות, ובהם 18 זוכים מישראל. קרן וולף נוסדה ע"י ד"ר ריקארדו וולף, יהודי יליד גרמניה, שבין 1961- 1973 כיהן כשגריר קובה ישראל. בנוסף מעניקה הקרן מלגות ופרסים לסטודנטים ולחוקרים מצטיינים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
{loadposition content-related} |