המחסור בשבבים העלה את קרנו של הענף גם בעיני משקיעים. מאמר מאת יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים, הבורסה לניירות ערך
מאת: יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים, הבורסה לניירות ערך
כולנו מכירים היטב את אפקט הפרפר בו משק כנפי הפרפר עשוי לייצר שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו. מנקודת מבטי, המציאות הנוכחית בשוק השבבים היא דוגמה טובה לאפקט זה.
העולם חווה לאחרונה מחסור יוצא דופן בשורה ארוכה של מוצרים כמו רכבים, טלפונים, קונסולות משחקים, מכונות כביסה ועוד. רשימת הממתינים למוצרים רבים מתארכת ומשפיעה ישירות על זמינותם ומחירם. המכנה המשותף של המוצרים הללו, היא העובדה שבכולם מוטמעים שבבי סיליקון המנהלים פונקציות מרכזיות באחסון, עיבוד גרפי, צריכת חשמל וכו'. על פי מחקר של גולדמן זאקס, 169 תעשיות שונות בארה"ב משתמשות בשבבים.
המחסור הכבד בשבבים אינו נחלתן הבלעדית של חברות קטנות ובינוניות ללא מוטת לחץ על יצרני השבבים הגדולים, והוא מכה בעוצמה גם בחברות גדולות בעלות כוח מיקוח ניכר, בימים של שגרה אל מול יצרני השבבים ענקיים ובראשם TSMC וסמסונג. חברת אפל הגדולה הודיעה כי המחסור בשבבים ישפיע על ייצור אייפד ומחשבי המק אשר יפגעו בכ- 3-4 מיליארד דולר בשורת המכר הרבעונית, וחברת סוני הודיעה על מחסור בשבבים שלא יאפשר לה לספק את הביקוש לסוני פלייסטיישן 5.
המחסור בשבבים משפיע לא רק על מוצרים עתירי טכנולוגיה, אלא מייצר מחסור גובר של מוצרי צריכה ביתיים ושל מוצרים תעשייתיים. תעשיית הרכב היא אחת התעשיות שצפויה להיפגע באופן הקשה ביותר ממחסור בשבבים. בתחילת משבר הקורונה ביטלו יצרני הרכב הזמנות שבבים גדולות וכאשר התברר שהביקושים צפויים לצמוח במהרה, אזי ספקי השבבים לתעשיית הרכב לא יכלו לספק את הדרישה, משום שהעבירו את הקיבולת העודפת לתחומי האלקטרוניקה.
בנוסף, מפעל שבבים יפני בשם Renasas Semiconductor, המייצר כ- 2/3 מהשבבים לתעשיית הרכב, חווה שריפה גדולה בחודש מרץ האחרון, אשר השפיעה על כל שרשרת האספקה. בעיית הייצור בתעשיית הרכב הביאה עמה עלייה במחיר מכוניות חדשות, המשלבות מספר עצום של שבבים וכפועל יוצא זינוק חד במחירי מכוניות משומשות. החשש הוא כי תעשיית הרכב היא הקנרית במכרה בכל האמור בשרשור המחסור בשבבים על סביבת המחירים העולמית. על פי חלק מההערכות בטווח הבינוני, צפוי לחץ המחירים להישמר, בעיקר בשבבים ברמה הגבוהה, האמורים לשרת טכנולוגיות כמו רכב אוטונומי ו- G5 ואילו בשבבים הפשוטים לחץ המחירים צפוי להתפוגג בהדרגה. ישנם סוגים רבים של שבבים ובעבר היה בדרך כלל מחסור בסוג ספציפי של שבבים ואולם אין זה המקרה הפעם.
חברות שבבים גדולות מעריכות כי לא מדובר במחסור זמני אשר ייפתר בקרוב, שכן לא מדובר פה בפתרון הכרוך בגיוס עובדים מסיבי, אלא בכזה הדורש השקעות הוניות גדולות הדורשות זמן הקמה נכבד, הנע בין שנתיים לשלוש שנים. בנתונים אלו, המחסור צפוי ללוות את הכלכלה העולמית לכל המוקדם עד שנת 2022. מנהלים בחברת אינטל העריכו לאחרונה כי ייקח שנתיים להקים מפעלים חדשים, אשר יוכלו לספק את הביקוש הגואה, ואינטל עצמה צפויה להשקיע כ- 20 מיליארד דולר בצמד מפעלים חדשים באריזונה שבארה"ב. TSMC, יצרנית שבבים ענקית נוספת, צפויה להשקיע 100 מיליארד דולר בהגדלת קיבולת הייצור ב- 3 השנים הקרובות.
משבר הקורונה עומד בלב השבבים, זאת משום שהסגרים והעבודה מרחוק הגבירו באופן חד ביקושים למחשבים ניידים, טלוויזיות, טלפונים חכמים, קונסולות משחקים ועוד.
בנוסף לשיבושים שיצר משבר הקורונה, אזי גם ליחסים הגיאופוליטיים בין ארה"ב לסין השלכות דרמטיות על תעשיית השבבים. חברות סיניות רבות אגרו שבבים מחשש לחרם של ארה"ב על חברות טכנולוגיה סיניות, אשר יגביל גישה של חברות סיניות לשבבים אמריקאים. להבנתי, המתיחות במאבק החימוש הטכנולוגי בין סין לארה"ב לא תיפסק בעתיד הנראה לעין ולפיכך ההשלכות על תעשיית השבבים צפויות להיות השלכות ארוכות טווח.
אינדיקציה בולטת להשלכות הגיאופוליטיות ארוכות הטווח היא העובדה שעוד ועוד מדינות מערביות חותרות לעצמאות בייצור שבבים על רקע הסיכון הגיאופוליטי הכרוך בריכוז הייצור בטאיוואן, דרום קוריאה וסין.
אם לא די בנזקי הקורונה ובמתיחות הגיאופוליטית, אזי הבצורת בטאיוואן פוגעת אף היא בייצור שבבים במדינה, שכן מפעלי השבבים הם צרכני מים גדולים. מזג האוויר הקפוא בדרום ארה"ב פגע אף הוא בשרשרת האספקה.
אפילו לקדחת הקריפטו הדורשת כוח מחשוב כבד לשם כריית המטבעות יש השפעה לא מבוטלת על הדרישה לשבבים.
בעוד הצרכנים בעולם ובישראל צפויים להמשיך ולסבול מהשיבושים הקשים בתעשיית השבבים ולשלם על כך במחירים גבוהים, בהיצע נמוך ובשרשור אינפלציוני ניכר, הנהנים הגדולים מכך כיום, הם כמובן המשקיעים בתעשיית השבבים.
מדד ה- SOX, (מדד השבבים המתפרסם בבורסת נאסדק), שהוא מדד היחס המוכר ביותר להשקעה בחברות השבבים עלה מתחילת 2021 בכ- 14%. זאת בהשוואה לעלייה של 7.7% של סקטור הטכנולוגיה במדד ה- 500 P&S. אם מסתכלים כשנה אחורה, מדד ה- SOX זינק בכ- 61%, בהשוואה לעלייה של כ- 39% בסקטור הטכנולוגיה במדד ה- 500 P&S (נכון ל- 9.6.2021).
המגמה החיובית במניות השבבים הגלובליות לא פסחה גם על החברות הרלוונטיות בבורסת ת"א, שחלקן נהנות מרוח גבית חזקה. מנפיקי קרנות סל מקומיים זיהו את הבהלה לשבבים בעולם וגיוונו אף הם את סל המוצרים הרלוונטיים למשקיעים בתל אביב.
הבורסה בישראל מהווה זירה בה יכולים המשקיעים להגיב למציאות הכאוטית שנוצרה בשוק השבבים וכך לגדר חלק מהסיכונים הפוטנציאליים ולתרגם את התובנות שלהם לאסטרטגיית השקעות רלוונטית.
