• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    מטלורגיה. אילוסטרציה: depositphotos.com

    בעידן שבבי ה־AI, צוואר הבקבוק הבא הוא לא רק הייצור אלא המדידה

    סימנס. המחשה: Image by dmkoch from Pixabay

    סימנס ו-TSMC משלבות בינה מלאכותית בתכנון שבבים לדורות הייצור הבאים

    אנתרופיק תשתמש בדטה סנטרים של גוגל בעקבות השקעה בת 40 מיליארד דולר של גוגל באנתרופיק.אילוסטרציה: depositphotos.com

    גוגל תשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic ומעמיקה את הקרב על תשתיות הבינה המלאכותית

    MARVEL LOGO לוגו מארוול

    מארוול רכשה את Polariton כדי להאיץ את המעבר לקישוריות אופטית של 3.2 טרה־ביט לשנייה

    רובוט מבנה בפס הייצור של UCT ישראל. צילום יחצ

     UCT ישראל תציג ב־ChipEx2026 פתרונות בקרת זרימה לגזבוקס (Gas Box) בתהליכי ייצור שבבים מתקדמים * ראיון עם המנכ"ל יהודה סלהוב

    מטה חברת קיידנס, סן חוזה קליפורניה מקור: אתר החברה

    קיידנס וגוגל משלבות את Gemini בתכנון שבבים בעזרת סוכני AI

  • בישראל
    מקס ודזירה בלנקפלד. צילום: דוברות הטכניון

    הטכניון משיק פרס בין-לאומי לחדשנות פורצת דרך בתחומי האווירונוטיקה והחלל

    רכב Volkswagen ID. Buzz אוטונומי המשמש בפרויקט הרובוטקסי של MOIA, פולקסווגן ואובר, המבוסס על טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של מובילאיי. קרדיט: Volkswagen/MOIA

    מובילאיי מעלה תחזית ומאיצה את פרויקט הרובוטקסי עם פולקסווגן ואובר

    בניין הייטק בהרצליה פיתוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

    דוח IVC–לאומיטק: ההייטק הישראלי חזר לגייס, אך הצמיחה בתעסוקה נבלמה

    לוגו טאואר. צילום יחצ

    טאואר מייצרת בארה״ב שבבי רדאר של Axiro למערכות ביטחוניות מתקדמות

    חיישן InnovizTwo בעת השקתו ב־2021. החיישן החדש InnovizTwo ULR מבוסס על אותה משפחת מוצרים, אך מציע טווח זיהוי של עד קילומטר. קרדיט: אינוויז

    אינוויז חושפת חיישן LiDAR לטווח של עד קילומטר

    מובילי הפרויקט בטכניון, מימין לשמאל - פרופ' תומאס שולטהייס, פרופ' תמר סגל-פרץ, פרופ' עדו קמינר, ד"ר דביר הריס, ד"ר ליה אנגל וד"ר לוסי ליברמן. (צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)

    הטכניון יקבל מענק של כ־17 מיליון שקל לרכישת מערכות מתקדמות למיקרוסקופיה קריוגנית

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    מטלורגיה. אילוסטרציה: depositphotos.com

    בעידן שבבי ה־AI, צוואר הבקבוק הבא הוא לא רק הייצור אלא המדידה

    סימנס. המחשה: Image by dmkoch from Pixabay

    סימנס ו-TSMC משלבות בינה מלאכותית בתכנון שבבים לדורות הייצור הבאים

    אנתרופיק תשתמש בדטה סנטרים של גוגל בעקבות השקעה בת 40 מיליארד דולר של גוגל באנתרופיק.אילוסטרציה: depositphotos.com

    גוגל תשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic ומעמיקה את הקרב על תשתיות הבינה המלאכותית

    MARVEL LOGO לוגו מארוול

    מארוול רכשה את Polariton כדי להאיץ את המעבר לקישוריות אופטית של 3.2 טרה־ביט לשנייה

    רובוט מבנה בפס הייצור של UCT ישראל. צילום יחצ

     UCT ישראל תציג ב־ChipEx2026 פתרונות בקרת זרימה לגזבוקס (Gas Box) בתהליכי ייצור שבבים מתקדמים * ראיון עם המנכ"ל יהודה סלהוב

    מטה חברת קיידנס, סן חוזה קליפורניה מקור: אתר החברה

    קיידנס וגוגל משלבות את Gemini בתכנון שבבים בעזרת סוכני AI

  • בישראל
    מקס ודזירה בלנקפלד. צילום: דוברות הטכניון

    הטכניון משיק פרס בין-לאומי לחדשנות פורצת דרך בתחומי האווירונוטיקה והחלל

    רכב Volkswagen ID. Buzz אוטונומי המשמש בפרויקט הרובוטקסי של MOIA, פולקסווגן ואובר, המבוסס על טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של מובילאיי. קרדיט: Volkswagen/MOIA

    מובילאיי מעלה תחזית ומאיצה את פרויקט הרובוטקסי עם פולקסווגן ואובר

    בניין הייטק בהרצליה פיתוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

    דוח IVC–לאומיטק: ההייטק הישראלי חזר לגייס, אך הצמיחה בתעסוקה נבלמה

    לוגו טאואר. צילום יחצ

    טאואר מייצרת בארה״ב שבבי רדאר של Axiro למערכות ביטחוניות מתקדמות

    חיישן InnovizTwo בעת השקתו ב־2021. החיישן החדש InnovizTwo ULR מבוסס על אותה משפחת מוצרים, אך מציע טווח זיהוי של עד קילומטר. קרדיט: אינוויז

    אינוויז חושפת חיישן LiDAR לטווח של עד קילומטר

    מובילי הפרויקט בטכניון, מימין לשמאל - פרופ' תומאס שולטהייס, פרופ' תמר סגל-פרץ, פרופ' עדו קמינר, ד"ר דביר הריס, ד"ר ליה אנגל וד"ר לוסי ליברמן. (צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)

    הטכניון יקבל מענק של כ־17 מיליון שקל לרכישת מערכות מתקדמות למיקרוסקופיה קריוגנית

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מדורים בינה מלאכותית (AI/ML) כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לרופאים לפענח תמונות רפואיות?

כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לרופאים לפענח תמונות רפואיות?

מאת אבי בליזובסקי
15 ספטמבר 2024
in בינה מלאכותית (AI/ML), מאמרים טכניים
איור המדגים את הפרשנות של DISCOVER. שלוש מפות חום המדגישות את תכונות העובר (במרכז) המשמעותיות ביותר לחיזוי ה-AI של איכות העובר. קרדיט: עודד רותם

איור המדגים את הפרשנות של DISCOVER. שלוש מפות חום המדגישות את תכונות העובר (במרכז) המשמעותיות ביותר לחיזוי ה-AI של איכות העובר. קרדיט: עודד רותם

Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטה חישובית המסבירה כיצד מערכות בינה מלאכותית מקבלות החלטות קליניות באמצעות פירוק תמונות רפואיות לרכיבים משמעותיים

הנדסה לאחור של בינה מלאכותית. שיטה חישובית שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מאפשרת פירוק של תמונות רפואיות לרכיבים בעלי משמעות קלינית. הבנת מנגנון ההחלטה של מודלי בינה מלאכותית (AI) עשויה להשפיע על יישומים נרחבים בהבנה של תהליכים ביולוגיים ובעולם הרפואה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications.

“למידה עמוקה” באמצעות רשתות עצביות מלאכותיות היא שיטה חישובית מבוססת בינה מלאכותית המסוגלת ללמוד תבניות של קשרים המורכבים מנתונים באופן ישיר על ידי חיקוי של תהליך הלמידה במוח האנושי. החיסרון המרכזי בשימוש בשיטות מבוססות AI מהסוג הזה הוא חוסר היכולת להבין ולהסביר מה עומד מאחורי ההחלטה של הרשת העצבית. המגבלה הזו נובעת מכך שתהליך האימון של הרשת נערך באופן אוטומטי, ישירות מהנתונים, ללא התערבות אנושית. חסרון זה מהווה חסם משמעותי בפני שימוש רחב יותר בתחומים כגון ביולוגיה ורפואה בהם ההסבר לא פחות חשוב מהיכולת של המכונה לקבל החלטה נכונה. 

הדוקטורנט עודד רותם בהנחיית פרופ’ אסף זריצקי, מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתח שיטה חישובית שמאפשרת להנדס לאחור את ה-AI באמצעות פירוק תמונה לרכיבים בעלי משמעות סמנטית שבאמצעותם ה-AI מקבל את ההחלטה. בשיתוף פעולה עם חברת ההזנק הישראלית AIVF, החוקרים הדגימו את היכולת של הטכנולוגיה לאפיין את התכונות של העובר שהיו המשמעותיות ביותר ל-AI על מנת לקבל החלטה.

בכדי לוודא שניתן להפעיל את הטכנולוגיה בהקשרים מעבר לעולם ההפריה החוץ גופית, החוקרים הדגימו פרשנות של החלטת ה-AI גם עבור דימות MRI במוחות של חולי אלצהיימר ואף בתמונות שצולמו ע”י מצלמה רגילה  בכדי לפרש איך ה-AI מבחין בין כלבים לחתולים ובין גברים ונשים.

צוות המחקר השתמש במאגר תמונות עשיר של אלפי עוברים מתהליך הפריה חוץ גופית שנאסף בחברת AIVF. דימות העוברים נערך באמצעות מיקרוסקופ אור, ומומחים להתפתחות העובר (אמבריולוגים) בחברה בחנו ודירגו כל עובר על סמך מספר תכונות כגון: גודל העובר ושרשרת תאים העוטפת אותו בשלבי ההתפתחות המוקדמים. החוקרים הוכיחו שה-AI מצליח במשימה של חיזוי איכות העובר עם ביצועים דומים למומחה האנושי, אך ה-AI לא הציע לחוקרים רמזים לגבי מהן תכונות העובר שהובילו להצלחת החיזוי.

“אמנם למידה עמוקה מאפשרת לזהות דפוסים נסתרים בנתוני הדמיה ביו-רפואיים שהעין האנושית לא מזהה, אך כדי להיות מסוגלים לאפיין ולקבל החלטות קליניות או מדעיות, עלינו לפתור את התעלומה ולגלות מה ה-AI זיהה, לפרש את המשמעות הביולוגית או הקלינית של ההסבר, ולהחליט לפי הפרשנות את הצעדים הבאים בטיפול או במחקר”, הסביר פרופ’ זריצקי.

בשלב הבא, פיתחו החוקרים שיטה חדשה בסגנון “דיפ-פייק”, שמאפשרת, למשל, להחליף בתמונה פנים של אדם אחד באדם אחר. השיטה, הנושאת את השם  DISCOVER”, מבוססת על רשת עצבית נוספת המסוגלת ליצור תמונות סינטטיות של עוברים באופן מבוקר. יצירת התמונות מבוססת על הגדרה של רכיבים מסוימים ברשת, כך שכל רכיב מצד אחד יהיה משמעותי בחיזוי איכות העובר ומצד שני יקודד חלקי תמונה בעלי משמעות. כל רכיב כזה מקודד חלקי תמונה ייחודיים תחת ההנחה שהם יתרגמו לתכונה חד משמעית ושונה בין רכיב לרכיב. שינוי הדרגתי של הרכיבים הללו, כל רכיב בנפרד, מאפשר יצירת תמונות של עוברים אשר כל אחד מהם שונה מתמונת האמת בתכונה אחת שחשובה לתהליך ההחלטה של ה-AI. באופן הזה ניתן להציג למומחה את אותו העובר במספר אופנים שונים, כך שבכל תמונה “מוגברת” באופן מלאכותי תכונה אחת, בעוד יתר התמונה נשארת ללא שינוי. בכך השיטה מאפשרת למומחה לפרש את אופן הפעולה של ה-AI ואף לציין כמה חשיבות קיבלה כל תכונה בהחלטה. 

באמצעות יצירת סדרת תמונות “מזויפות” של עוברים שמעולם לא התקיימו במציאות, הצליחו החוקרים לזהות שינוי בגודל העובר ובשרשרת התאים העוטפת את העובר – בהתאם לאופן ההחלטה של האמבריולוג בקליניקה. מעבר לכך, החוקרים הצליחו לזהות תכונה חדשה שה-AI זיהה כתכונה המייצגת עובר איכותי ללא הנחייה אנושית –  מבנה מסוים של חלל פנימי בעובר המכיל חומרים מזינים למסה הפנימית של התאים המתואר קלינית כ-“צפיפות הבלסטוציסט”.

“אמבריולוגים מכירים היטב את חשיבותן של תכונות ביולוגיות מסוימות בקביעת איכות העובר, אך לעיתים קרובות העין האנושית מוגבלת ביכולתה למדוד ולהעריך אותן באופן מדויק”, הסבירה דניאלה גלבוע, מנכ”לית חברת AIVF ואמבריולוגית קלינית בהכשרתה. “דוגמה מצוינת לכך היא צפיפות הבלסטוציסט, תכונה בעלת חשיבות רבה באיכות העובר שאינה נמצאת בשימוש קליני נרחב מכיוון שקשה מאוד למדוד ולכמת אותה בעין אנושית בעת בחינת העובר במעבדה. כעת, עם ההסבר הויזואלי של DISCOVER, ניתן לזהות ולנתח תכונות ביולוגיות חשובות מעין אלה באופן מדויק ואובייקטיבי יותר. כתוצאה מכך, אנו יכולים לשפר משמעותית את תהליך בחירת העובר בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להשרשה מוצלחת ברחם, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה של טיפולי הפוריות.”

“היכולות של DISCOVER לזהות ולהגביר באופן מלאכותי דפוסי תמונה שחשובים ל-AI כדי לאפשר פרשנות, ניתנים לשימוש גם בתחומים של דימות ביולוגי, רפואי ובתחומים אחרים בהם הבינה המלאכותית היא כלי מסנן”, ציין עודד רותם, הדוקטורנט שהגה ופיתח את השיטה. ד”ר גלית מזוז פרלמוטר, מחברת BGN, חברת המסחור של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, גם ציינה את הפוטנציאל הגלום בשיטה החישובית: “הפיתוח של פרופ’ זריצקי וצוות המעבדה בעל חשיבות יישומית עבור תחומים שונים בעולם הרפואה”.

בצוות המחקר השתתפו תמר שוורץ, רון מאור, ישי טאובר, מאיה צרפתי-שפירו, דניאלה גלבוע ופרופ’ דניאל זיידמן מחברת AIVF, וכן פרופ’ מרכוס מסגר ממרפאת הפוריות IVI בולנסיה אשר בספרד.

מחקר זה נתמך על ידי קרן Rosetree Trust ועל ידי המועצה הישראלית להשכלה גבוהה באמצעות מרכז המחקר למדעי הנתונים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

למאמר המדעי

Tags: אוניברסיטת בן גוריוןבינה מלאכותית
אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

נוספים מאמרים

מטלורגיה. אילוסטרציה: depositphotos.com
בינה מלאכותית (AI/ML)

בעידן שבבי ה־AI, צוואר הבקבוק הבא הוא לא רק הייצור אלא המדידה

אנתרופיק תשתמש בדטה סנטרים של גוגל בעקבות השקעה בת 40 מיליארד דולר של גוגל באנתרופיק.אילוסטרציה: depositphotos.com
בינה מלאכותית (AI/ML)

גוגל תשקיע עד 40 מיליארד דולר ב־Anthropic ומעמיקה את הקרב על תשתיות הבינה המלאכותית

מנכ
בינה מלאכותית (AI/ML)

אנבידיה מסכמת שנת שיא עם הכנסות של 216 מיליארד דולר

עובדי חברת VAST Data. צילום יחצ
בינה מלאכותית (AI/ML)

ואסט דאטה גייסה לפי שווי של 30 מיליארד דולר, על רקע הביקוש הגובר לתשתיות AI

Next Post
שבבים. המחשה: depositphotos.com

סין הכריזה על שתי פריצות דרך בתחום שבבי המוליכים למחצה

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • קיידנס וגוגל משלבות את Gemini בתכנון שבבים בעזרת סוכני AI
  • מארוול רכשה את Polariton כדי להאיץ את המעבר…
  • אינוויז חושפת חיישן LiDAR לטווח של עד קילומטר
  • הטכניון יקבל מענק של כ־17 מיליון שקל לרכישת מערכות…
  •  UCT ישראל תציג ב־ChipEx2026 פתרונות בקרת זרימה…

מאמרים פופולאריים

  • 2026 – שנת המפנה לכיוון ה- EDGE-AI
  • האם ה Vibe Coding – יגיע גם לעולם השבבים?
  • מאחורי הקלעים של Terravino: כך נראית עבודת השיפוט…
  • כיצד בינה מלאכותית משפיעה על החלטות המנהלים בחדר…
  • AI – זה אולי נוח אבל גורם לעייפות המוח

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2026 יערך ב-12-13 במאי, 2026. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2026 will be held on May 12-13, 2026. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס