אחת הסוגיות המדירות שינה ממנהלים רבים היא שמירה על קניין הרוחני? סוגיה זו חשובה ודורשת לא מעט תשומת לב ניהולית באופן כללי אך קל וחומר בעבודה עם סין, הודו, ומדינות מתפתחות אחרות. .
| שבבים לאחר ההייצור. איור: אינטל |
אחת הסוגיות המדירות שינה ממנהלים רבים היא שמירה על קניין הרוחני? סוגיה זו חשובה ודורשת לא מעט תשומת לב ניהולית באופן כללי אך קל וחומר בעבודה עם סין, הודו, ומדינות מתפתחות אחרות. אקדים ואומר שלמרות החשש הגדול מפני הפרת זכויות קנין רוחני עלינו להבין שאין בסוגיה זו בכדי למנוע עבודה באופן גלובלי ולעמוד בקצב שהעולם צועד בו.
הודו יותר ידידותית וממוסדת בכל הקשור לקניין רוחני- בהודו קיימים משרדי פטנטים על פי דיווח של משרד טכנולוגיות המידע בבנאגלור סניפים הודים של חברות גלובליות כמו סיסיקו ואינטל הגישו מעל 1,000 פטנטים לבמשרד הפטנטים בארה"ב כמתמחים במיקור חוץ די ברור להודים שפגיעה ברוטלית בזכויות קניין רוחני תגדע את הענף שהודו יושבת עליו אבל לא על עובדה זו עלינו לסמוך את עתידנו.
סין ידועה לשמצה בכל הקשור להפרת קניין רוחני. תוך מספר ימים מועתקים באופן כמעט זהה מותגים ומוצרים והחוק הסיני אין בו די בכדי לשמור על זכויותיהם של חברות זרות. המערכת המשפטית והתרבות שהיא שרידים לא כל כך עתיקים למשטר קומונסטי אינן תומכות בהגנה קניינית על פטנטים וסמלים מסחרים והגרוע מכל- זה פשוט חלק מהתרבות להפר זכויות יוצרים.
ההבדל בין דרום קוריאה ויפן של לפני עשר ועשרים שנה הוא ביכולת לגדל קנין רוחני. ביפן ודרום וקוריאה פיתחו קניין רוחני בבית ובכך המודעות והאיטרס לשמירה על זכויות הקניין רוחני היום הן גבוהות. סין עדיין לא בנקודה של פיתוח קניין רוחני באופן עצמאי בממדים גדולים. יחד עם זאת חברות רבות ואנשי ממשל בסין מעונינים שהמדינה תזוז בכיון מיסוד ההגנה על קנין רוחני. די ברור לסין שיהיה קשה להגיע ולהיות אחת המדינות המובילות בלא מתן יחס רציני לסוגיה זו. ניכר היום שמנהלים בחברות רבות הפנימו את חשיבות הענין בעיקר מכיוון שרבים מהם גדלו ועבדו בארה"ב וברצונם לקחת את החברות הסניות להנפקה בנסד"ק.
בביקורי בסין והודו מארחי הקדישו זמן לא מבוטל להציג בפני את מערכת ה ITואת הדרך בה הם מגנים על קנין רוחני שנכנס לחברה. חששם העיקרי הוא מהמהנדסים העובדים בחברה ולכן אופן העבודה ממודר מאוד ולעובדים אין גישה לאיטרנט ועל מנת לגשת לרשת האיטרנט לחיפוש מידע, על העובד לגשת למחשב אחר המחובר לרשת החיצונית. כמו כן למחשבי המהנדסים אין דיסק או חיבור USB והקניין הרוחני שנרכש, לרוב נגיש רק לאנשים הרלוונטים. בשיחה עם אותם מנהלים ביקשו ממני לא פעם להעביר מודלים מוגנים של קניין רוחני, ולו בכדי למנוע מצב של גניבה שלא בשליטתם.
מצד אחד הגלובליזציה מציעה ודורשת עבודה עם מדינות כמו הודו וסין מצד שני הסיכונים אינם פשוטים הסתגרות בדלת אמותניו לא תוביל לפתרון יש למצא את הדרכים לעבוד באופן גלובלי ויחד עם זאת לשמור על החלקים הרגישים וחשובים לנו.
מאמר רביעי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primesense
