כך אומר ערן בלאיש, מנהל מוצר בסיוה, לקראת כנס Chipex2015 בו ירצה, והחברה גם תציג הדגמות למוצרים חכמים המבוססים על שבב שפיתחה בתערוכה.
חיישנים הם כידוע חלק בלתי נפרד מתעשיית האלקטרוניקה מזה עשורים רבים. בשנים האחרונות החלו חיישנים רבים להתחבר לאינטרנט ולדווח על נתוניהם, כאשר באיזשהו מקום בענן מתבצעים חישובים על הנתונים – שיכולים להיות כל דבר, מאיכות מוצר בקו הייצור, חיישני טמפרטורה, ובקרוב מוני חשמל ומים, שלא לדבר כמובן על יישום נפוץ כבר היום – רישות ערים שלמות במצלמות אבטחה.
בכך נפתח עידן חדש המכונה "האינטרנט של הדברים" Internet of Things" – IoT. מיליארדי התקנים כאלה צפויים להיות מחוברים לרשת. חברת סיסקו מעריכה כי כעת (2015) פעילים ברחבי העולם באינספור יישומים, והמספר יוכפל עד שנת 2020
כאמור, האינטרנט של הדברים הוא הנושא המרכזי בכנס ChipEx2015 שיתקיים ב-6 במאי 2015 בגני התערוכה בת"א. אחד המרצים בכנס הוא ערן בלאיש, מנהל שיווק מוצר בחברת סיוה.
סיוה תציג בביתנה בין היתר מעבד אותות DSP המיועד להקתני IoT. בשיחה עם chiportal ואתר הידען מסביר בלאיש כי יש הבדל גדול בין התקנים "טפשים" שכל מה שהם יודעים זה להתחבר לאינטרנט ולהעביר את הנתונים שלהם לענן לבין התקנים חכמים.
ניקח לדוגמה נורה חכמה שנשלטת על ידי טלפון חכם. זו למעשה משימה פשוטה שכן מי שמפעיל את הנורה ומחליט האם להדליקה או לכבותה הוא אדם המשתמש ביישום בטלפון. אבל מה יקרה אם נוסיף לנורה הזו יכולת עיבוד וזיהוי קול ותמונה? ניתן יהיה להפעיל אותה באמצעות ממשק קולי, מצלמה תוכל לבדוק האם יש מישהו בחדר כדי לפעול רק כאשר אדם נדרש לתאורה, ויתרה מכך, יכולת עיבוד מקומית תוכל לאפשר לנורה לדעת אפילו מיהו אותו אדם ולמעשה לשמש גם כמצלמת אבטחה.
העולם עובר לכיוון הזה. ב-CES האחרון הציגו חברות רבות ובהן אינטל, יבמ ועוד, כלי רכב ללא נהג שיודעים לנווט ולעקוף מכשולים בעזרת עיבוד תמונה, וכמובן, מערכות עיבוד תמונה לרכבים, בשלב זה כדי לסייע לנהג למשל בבלימת חרום, ובהמשך – ישמש כבסיס לנהיגה האוטונומית.
כדי ליישם תכונות אלה נדרש שימוש בעיבוד אותות בתוך ההתקן שידע לזהות פקודות קוליות (עיבוד קול), זיהוי המצולמים (עיבוד תנועה). מעבד אותות הרבה יותר יעיל בביצוע היישומים הללו, יש לו יכולת חישובית והוא גם חסכוני בצריכת האנרגיה. להתקנים כדוגמת שעון חכם הפועל על סוללה מאוד קטנה ואפילו התקנים עוד יותר מינימליסטים, רמת צריכת האנרגיה ויכולת העיבוד הם קריטיים.
יישומים יותר משוכללים יאפשרו להפוך כל מיקרופון לחיישן שיודע היכן הוא נמצא – בהליכה, בנסיעה, בקולנוע (כולל זה שנמצא בטלפון הסלולארי). מערכות אבטחה יוכלו לזהות תבניות של שבירת זכוכית או בכי של תינוק ולהתריע מבלי לשלוח את הנתונים לניתוח בענן. החיבור ועצם ההעברה של הנתונים הם צרכני אנרגיה גדולים.
בהדגמה בביתן החברה תציג סיוה שעון חכם המבוסס על ה-DSP של החברה, ואשר כולל חמש תכונות על מעבד אחד: עיבוד פקודות קוליות, זיהוי פנים, , נגן מוזיקה, תקשורת בלוטות' ויכולת להיתוך חיישנים. בין היתר ניתן להפעיל את השעון בפקודות קוליות, ולשמוע מוזיקה שמועברת באמצעות הבלוטות' לרמקולים או לאוזניות, אבל התכונה אולי הכי מעניינת – שעון שנדלק רק כאשר הוא מזהה פנים, כדי לחסוך זמן סוללה, במילים אחרות, השעון מחכה שיסתכלו עליו ורק אז המסך שלו נדלק.
בינואר הודיעה חברת סיוה, כי קונסורציום חברות בהובלתה זכה למענק מתוכנית המו"פ Horizon 2020 של האיחוד האירופי. המענק ניתן עבור פרויקט FANCI (Face and body Analysis Natural Computer Interaction), המשלב יישומי ממשק אדם-מכונה על פלטפורמה טכנולוגית אחת המיועדת למגוון רחב של מוצרים.
הפרויקט, אותו מרכזת סיוה, משלב טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פרצופים, הבעות פנים, קריאת מצבי רוח, תנועות עיניים ותנועות גוף – על גבי תשתית טכנולוגית אחת. בשלב הראשון, מיועדת טכנולוגיה זו בעיקר לכלי רכב, ותאפשר להבין את התנהגות הנהג לפי הבעות פנים, תנועות העיניים או הגוף.
| {loadposition content-related} |
