הלמ"ס: שני שלישים מהסטודנטים להנדסה לומדים אחד מארבעת התחומים: חשמל, תעשיה וניהול, מחשבים והנדסת מכונות

הלמ”ס: שני שלישים מהסטודנטים להנדסה לומדים אחד מארבעת התחומים: חשמל, תעשיה וניהול, מחשבים והנדסת מכונות

עליה של 10% בשיעור הלומדים הנדסה בקרב מסיימי תיכון ב-20 שנה * אחוז הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים הוא 24.7% לגברים ו-7.2% לנשים

טקס חנוכת מבנה חדש במעונות הטכניון, יוני 2017. צילום: דוברות הטכניון

באחוז הלומדים הנדסה בקרב מסיימי תיכון חלה עלייה של 0.6 נקודות האחוז, ממחזור תשנ”ז (1996/97) למחזור תשס”ז (2006/07) (מ-6.1% ל-6.7%, בהתאמה).

מבין מסיימי תיכון בתשס”ז (2006/07) הלומדים לתואר ראשון בהנדסה: אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים (10.0% לעומת 3.8%, בהתאמה) ואחוז הערבים נמוך מאחוז היהודים (2.3% לעומת 7.9%, בהתאמה).

אחוז הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים הוא 24.7% לגברים ו-7.2% לנשים. אחוז זה נמוך מאחוז המצטיינים והמצטיינות בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית שלמדו הנדסה לתואר ראשון (35.7% ו-18.7%, בהתאמה). אחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי היה נמוך מאחוז בוגרי החינוך הממלכתי-עברי (7.0% לעומת 9.5%, בהתאמה).

המצטיינות בחלק הכמותי בבחינה הפסיכומטרית נוטות ללמוד מדעי הרוח והחברה (36.3%) ולא הנדסה (18.7%) או מדעים (24%).

אחוז המצטיינות הלומדות הנדסה גבוה משמעותית מחלקן של הנשים הלומדות הנדסה (פי 2.5).

בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-עברי הממלכתי-דתי, והערבי, אחוז הגברים המצטיינים בבחינה הפסיכומטרית הכמותית שלמדו לתואר ראשון בהנדסה היה דומה (36%-35%).

סטודנטים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך וגבוה נוטים פחות ללמוד הנדסה יחסית לסטודנטים מאשכול חברתי-כלכלי בינוני.

גברים בוגרי החינוך הממלכתי הינם הקבוצה שנוטה יותר מכולם ללמוד הנדסה (13.5%). לעומת זאת, נשים ערביות הינן האוכלוסייה שממעטת מאוד להשתתף בלימודי הנדסה (1.2%).

למחצית (49.3%) ממקבלי תואר ראשון בהנדסה מהאוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד עם תואר אקדמי, לעומת 35.1% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות.

אחוז המסיימים תואר שני בהנדסה במסלול המחקרי נמצא במגמת עלייה, מ-12.4% בתש”ע ועד ל-15.7% בתשע”ו.

בשנת 2015, אחוז מקבלי תואר ראשון בהנדסה בישראל (12.4%) היה מעט נמוך מממוצע ה-OECD (13.4%).

המקצועות השכיחים ביותר בתחום הנדסה במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות היו: הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות והנדסת מחשבים – מדעי המחשב. במקצועות אלה למדו כשני-שלישים מכלל הסטודנטים בתחום. מספר הסטודנטים במקצוע הנדסת מכונות גדל מ-3,445 בתשס”ט ל-4,812 בשנת תשע”ו, גידול של 40% בשבע שנים. במקצוע הנדסת מחשבים, מספר הסטודנטים גדל מ-3,262 בשנת תשס”ט ל-4,922 בשנת תשע”ו (גידול של 50%). עיקר הגידול במקצוע זה התקיים במכללות האקדמיות, שם לומדים רוב הסטודנטים להנדסת מחשבים. במכללות האקדמיות גדל מספר הסטודנטים מ-2,373 בתשס”ט ל-3,673 בתשע”ו (גידול של 64%). בשנים אלו חל גידול גם במקצועות הנדסת בניין והנדסה אזרחית. לעומת זאת, במקצוע הנדסת תעשייה וניהול חלה ירידה משמעותית במספר הסטודנטים (10%) ובמקצוע הנדסת חשמל חלה ירידה פעוטה (1%).

השתתפות בלימודי הנדסה בקרב מסיימי תיכון

6.7% ממסיימי התיכון במחזור תשס”ז (2006/07) למדו לתואר ראשון בהנדסה.1[2] זאת לאחר עלייה של 0.6 נקודות האחוז ממחזור תשנ”ז (1996/97). בקרב מסיימות תיכון במחזור תשס”ז, אחוז הלומדות הנדסה היה 3.8% אחוז לעומת 10.0% בקרב הבנים (פי 2.6 לערך). הפערים בין גברים לנשים בהשתתפות בלימודי הנדסה לא השתנו באופן ניכר ממחזור תשנ”ז לתשס”ז – פי 2.7 לעומת פי 2.6, בהתאמה. הפערים המגדריים חזקים במיוחד בקרב בוגרי החינוך הערבי ובקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (ראו תרשימים 1 ו-2).

אחוז הלומדים הנדסה בקרב כלל מסיימי תיכון יהודים במחזור תשס”ז גבוה באופן ניכר מאשר בקרב ערבים (7.9% מול 2.3% בהתאמה), פער זה קיים לגבי גברים ונשים כאחד.

בוגרי החינוך הממלכתי-עברי למדו הנדסה בשיעור הגבוה באופן ניכר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי דתי. פער זה גדול במיוחד בהתייחס לנשים. בעוד בקרב בוגרות החינוך הממלכתי-עברי (מחזור תשס”ז) שיעור הלומדות הנדסה הוא 5.7% בקרב בוגרות החינוך ממלכתי-דתי שיעור זה עמד על 3.4%.

בין הקבוצות השונות, ההשתתפות בלימודי הנדסה בקרב גברים בוגרי החינוך הממלכתי-עברי הוא הגבוה ביותר (13.5% בתשס”ז) ובקרב נשים ערביות הוא הנמוך ביותר (1.2% בתשס”ז) וזאת למרות גידול ניכר בשיעורן מאז תשנ”ז.

{loadposition content-related}