משה הלל, מנכ"ל טקסס אינטסרומנטס ישראל: "לישראל יש יתרון יחסי בתחום הגנת המולדת שהושג במחיר יקר"

הלל היה המנחה של מושב "בטחון המולדת" בכנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה בו הוצגו פתרונות של חברות כמו מגל ואלביט הבנויות על חיישנים וניתוח המידע המתקבל מהם להגנה על מתקנים רגישים, אצטדיונים נמלים וערים

לחברות הישראליות יש יתרון מובהק בשוק הצומח של הגנת המולדת (Homeland Security). הן יכולות לספק פתרונות שיענו על התגברות הטרור נגד אוכלוסיה אזרחית", כך אמר ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, במושב שעסק בתחום, במסגרת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שהתקיים בשבוע שעבר בת"א.

"המושג ביטחון המולדת נולד אחרי פיגועי 11 בספטמבר וכולל מגוון רחב של איומים", אמר פרי. "ארגוני המחבלים הולכים ומתפתחים, ולכמה מהבולטים שבהם יש יכולות של כוחות צבא סדירים של מדינות מתקדמות. השאלה הבסיסית היא איך מגינים על מדינות, ובמיוחד על אוכלוסיות אזרחיות, מפני גופים עוינים שלא לובשים מדים, לא נעים בטנקים ולא מפעילים מטוסי קרב או מסוקים".

לצד הטרור הקיברנטי הזכיר פרי את איום הנשק הגרעיני בידי ארגוני טרור ואת המגוון העצום של איומי הטרור הקונבנציונאלי – מתאבדים, מכוניות תופת, טרור ימי, חטיפות ועוד.

לדבריו, "נדרשים אמצעים למניעת חדירות של פעילי טרור. בכלל זה ניתן למנות שיקוף, אמצעים ביומטריים ואמצעים בתחום הטכנולוגיה הסמי-צבאית: אבטחה היקפית של מתקנים רגישים, לרבות טכנולוגיה שאמורה להתגבר על העייפות האנושית והנטייה של בני אדם להיכנס לשגרה, כגון כלי רכב, כלי שיט ומגוון אדיר של מזל"טים ומל"טים, תחום שישראל מובילה בו".

"הלוחמה עוברת אל האוכלוסייה האזרחית", סיכם פרי. "הקו שעובר בין הציוד שיש לכל צבא לבין אלה המופקדים על ביטחון המולדת נעשה צר יותר ויותר. המצב הזה יוצר הזדמנויות לתעשייה הישראלית".

"השאלה: האם ננצל את היתרונות שלנו"
משה הלל, מנכ"ל טקסס אינטסרומנטס (Texas Instruments), שהנחה את המושב, אמר ש-"לישראל יש יתרון יחסי בתחום שהושג במחיר יקר. עם זאת, יש בעיה גדולה בדרך למימוש: השאלה היא האם נצליח למנף את הניסיון בן עשרות השנים והטכנולוגיות, לנצל את היתרון הזה לעסקים גדולים והכי חשוב – לאורך זמן, לא רק לסיבוב אחד או שניים, אלא לעשרות שנים."

נסים הדס, מנכ"ל אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, אמר ששוק הגנת המולדת מקבל כיום תקציבים שהופנו בעבר לשוק הביטחוני. "יש הבשלה של צרכים ופתרונות, וכן מעורבות גדולה של גורמים לא ביטחוניים מסורתיים", הוסיף.

הוא ציין ש"יש לקדם שיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות הוותיקות למאות החברות המתמחות בתחום ולהגיע יחד לשוק, שמחציתו בארצות הברית ובאירופה".

פרויקט אבטחת משחקי כדורגל בגבון
איתן ליבנה, מנכ"ל מגל, הציג את הפתרונות של החברה בהגנה היקפית על מתקנים. הוא סיפר, כי לאחר שפיתחה את גדר המערכת בגבולות ישראל, החברה מייצאת את הידע לכל העולם.

כדוגמה לכך הביא ליבנה פרויקט גדול של מגל: אבטחת משחקי הכדורגל בגביע אפריקה בגבון. מגל התבקשה באפריל 2011 לנהל את הפרויקט, שבמסגרתו הייתה החברה צריכה לדאוג לאבטחתם של 17 אתרים, בהם כפרי מגורים, אצטדיונים, נמלי תעופה וכן ליווי הנבחרות באוטובוסים

שוקי שחרור, מנהל אפיון מבצעי באלביט אבטחה, הציג אף הוא מערכת למניעת חדירות גבול, שהוטמעה בברזיל. אלוף (מיל') אהרון זאבי-פרקש, לשעבר ראש אמ"ן וכיום יושב ראש ומנכ"ל FST21, הציג את מערכת בקרת הכניסה תוצרת החברה, שמאפשרת כניסה לפי זיהוי פנים. מערכת שכזאת מותקנת בבית אבות בארצות הברית ומערכת נוספת – במודיעין עלית, שם היא מאפשרת כניסה מבוקרת של עובדים. {loadposition content-related}