אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות הופיע לראשונה באירוע ציבורי מאז נכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים. היה זה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה שנפתח אתמול בירושלים
"אם לא נגדיל את מספר המועסקים בתחומי החדשנות וההיי-טק בכל המגזרים במשק, הכלכלה הישראלית תגיע למבוי סתום", כך מזהיר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, בעקבות דו"ח החדשנות השנתי של הרשות, שפורסם אתמול (ב').
לדבריו, "ישראל רשמה הישגים גלובליים: מקום ראשון בעולם בהשקעה, במחקר, בפיתוח ובהשקעות הון־סיכון כשיעור מהתמ"ג; גידול נטו של 600 חברות הזנק חדשות בשנה; יותר מ־300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב־לאומיות – דוגמת אינטל, גוגל, IBM ואפל; מקום שני בעולם במדד החדשנות של הפורום הכלכלי העולמי. עם זאת, הישגים אלה לא מחלחלים לענפים אחרים במשק: שיעור העובדים בהיי־טק מתוך כלל השכירים במשק עומד כבר יותר מעשור על כ־8 אחוזים בלבד. השכר הממוצע בהיי־טק עומד על 21 אלף שקלים, בעוד השכר הממוצע במשק כולו הוא פחות ממחצית מזה (9,800). תעשיות הייצור בישראל אינן חדשניות מספיק ומתקשות להתחרות מול העלויות הנמוכות במזרח, ולא תמיד עומדות ברף האיכות והחדשנות של התעשייה במערב. אם לא נפעל להזניק אותן קדימה – הפער בין 'כלכלת ההיי־טק' ל'כלכלה המסורתית' ילך ויגדל".
הוא ציין כי ההישגים של תעשיית ההיי-טק הישראלית נובעים בעיקר מהערך הטכנולוגי שלהם, במסגרת פעילות של מרכזי מו"פ שאינם יצרניים או סטארט-אפים, והערך הכלכלי נוצר מחוץ לישראל. כוונתו היא לאקזיטים ולפעולות של מיזוגים ורכישות של חברות ישראלית, שבדרך כלל מוציאים את הקניין הרוחני שלהן מהארץ.
לפיכך, הדו"ח מציב יעד שאפתני של הוספת חצי מיליון מועסקים בתעשיות מוטות חדשנות בתוך עשור, על ידי שורה של צעדים שיחברו בין כלכלת ההיי-טק לכלכלה המסורתית. המשימה הראשונה היא הזרמת חצי מיליון עובדים לתחומי ההיי-טק והחדשנות לתקופה של 10 השנים הקרובות, כאשר המסר הוא שצריך להתחיל מיד.
בין היתר צריך לתת מענה למחסור הכרוני במהנדסים שקיים בענף ההיי-טק עצמו – מחסור שמונע צמיחה מהירה יותר של חברות.
מעבר לזה, הדו"ח מדבר על תוכניות שכבר קיימות ותוכניות חדשות שנועדו להכניס אוכלוסיות חדשות לתעשיית החדשנות, בין אם על ידי עידוד מוסדות הכשרה שיכשירו עובדים למקצועות כמו פיתוח תוכנה אשר שלא דורשים תואר אקדמי אבל יכולים לסייע בתחומים מסוימים, זאת לצד עידוד החדשנות במערכת החינוך, פרויקט ארבע-חמש יחידות במדעים, ועוד.
התוספת של כוח האדם תזרום אל תעשיות מסורתיות שסובלות מפיגור עצום בכל מה שקשור לניהול חכם ויעיל של המפעל בהיבטי ה-ICT שלו: Big Data, האינטרנט של הדברים, מובייל ועוד.
| {loadposition content-related} |
