פארק משותף לחברות סיניות וישראליות נפתח בצ'אנגז'ו

מנהל שיתופי הפעולה באסיה ברשות החדשנות אבי לובטון, מספר בראיון ל-CHIPORTAL על הגישה החדשה לשיתופי פעולה בפארק תעשייתי משותף לחדשנות בסין. מטרת המרכז, לסייע לחברות הייטק להתגבר על הקושי בחדירה לשוק הסיני. היוזמה תפעל בפארק ההייטק בעיר צ'אנגז'ו בפרובינציית ג'יאנגסו, הנחשבת לשחקן מרכזי בפיתוח תעשיית ההייטק בסין.

לאחרונה הוקם בסין פארק משותף לחדשנות המשותף לסין ולישראל. מטרת המרכז, לסייע לחברות הייטק להתגבר על הקושי בחדירה לשוק הסיני. היוזמה תפעל בפארק ההייטק בעיר צ'אנגז'ו בפרובינציית ג'יאנגסו, הנחשבת לשחקן מרכזי בפיתוח תעשיית ההייטק בסין.

היוזמה תספק לחברות ישראליות מכל התחומים את האפשרות להקמת מטה בפארק, מרחב למשרדים ומעבדות; מענקים ייחודיים; סיוע בשמירה על קניין רוחני, בגיוס כוח אדם מקומי ובניהול לוגיסטי; ליווי מקצועי וגישור תרבותי. חבילת תמריצים ייחודית זו ומגוון השירותים המקצועיים הניתנים בפארק יסייעו לחברות המתאימות ליוזמה בקיצור זמן הכניסה לשוק הסיני.

בשיחה עם אתר הידען מסביר אבי לובטון, מנהל מחלקת שת"פ אסיה ברשות החדשנות: "זו יוזמה ממשלתית משותפת לישראל ולסין, היוזמה נחתמה באמצע 2014, למעשה הסכם טרילטרלי, כלומר הוא גם בין שתי הממשלות אך יש לו גם צד שלישי: ממשלת ג'יאנגסו, הפרובינציה שבה ממוקם האתר.

אומרים שקשה לעבוד מול הסינים האם זה נכון?
"אחת התובנות שהיו לנו כשהתחלנו לעבוד מול הסינים כדי לקדם שיתופי פעולה, בפרט עם חברות ממשלתיות גילינו שזה קשה מאוד. גם אם חברה מצאה פרטנר בסין, קשה לחדור לשוק הסיני. זה תהליך ארוך וכרוך במציאת המקום הנכון, המשרד, האנשים המקומיים, פרטנר טוב, יש צורך לרשום את החברה כחברה בת סינית, אם רוצים למכור בסין וצריך כמובן לרשום את הקניין הרוחני. במקרה של חברות. אם המיזם עוסק בתחום מדעי החיים, מזון ותרופות יש צורך גם לקבל את אישור ה-CFDA המקבילה הסינית ל-FDA האמריקנית."

"כאמור תהליך החדירה של חברה זרה, לאו דווקא ישראלית, וכשמודבר במו"פ משותף המצב מסובך עוד יותר.עד כה אכן סייענו בעידוד מו"פ תעשייתי בין חברות ישראליות וסיניות לפרויקטים משותפים, כאשר כל חברה מקבלת את חלקה במימון מהממשלה שלה. אבל הסתבר שזה לא מספיק. גם אחרי שלכאורה יש לך שידוך טוב וכשכל אחד מהצדדים יודע מה הוא צריך לעשות, עדיין הדרך משם להצלחה מסחרית לא פשוטה ולכן היוזמה אמורה לסייע לחברות הייטק ישראליות להתגבר על הקשיים הללו. הצלחנו להגיע למודל שבו חברה ישראלית שרוצה לשים רגל בסין, פיזית, ללא שום מחויבות לגבי הקניין הרוחני שלה יכולה לעשות זאת דרך המיזם הזה."

אילו שירותים מספק הפארק?
"החברה תוכל לקבל מגוון של תמיכה/שירותיים מהפארק הזה שיעזרו לה להתקדם ולחדור לשוק הסיני ביתר קלות. החל מהדברים הבסיסיים ביותר, משרדים ראויים, לקבל אפילו שטחים לטובת מעבדה או הפיתוח וכמובן חדרי ישיבות ואודיטוריום אבל בנוסף אל אלה מקבלים גם שירותים מקצועיים. האצר יעמיד לרשות החברות הישראליות מספר מומחים בתחומים שונים שעשויים לעזור לחברות להקלט ולהתקדם יותר בקלות במרחב הסיני, לדוגמה רישום כ-WOFE (Wholly Own Foreign Enterprise)."

"בנוסף יוענק לחברות שיתמקמו באתר שירותי רישום קניין רוחני ו-CFDA, קשר לערוצי שיווק, ואף סיוע בהבאת עובדים מקומיים וקיום ראיונות איתם, ומדובר בכל רמות העובדים. העובדים הישראלים יוכלו להיעזר בשירותי האתר כדי להוציא ויזה לצרכי עבודה ולקבל את התמריצים הכספיים כגון הלוואות בתנאים יותר נוחים מהשוק, מענק כניסה חד פעמי של 150 אלף יואן (כ-86 אלף שקלים), סובסידיות בהעסקה של עובדים הן סינים והן ישראלים, עלויות נמוכות של השכרת המשרדים והנדלן וכיוב."

מה הייחודיות של העיר צ'אנגז'ו?
"המחוז שבו נמצאת העיר יושב במרכז החוף המזרחי של סין. העיר עצמה נמצאת במרחק שעת נסיעה משנחאי שהיא מרכז עסקים עצום."

האם גם חברות שבבים יוכלו להינות משיתוף הפעולה הזה?
"לובטון: "איננו מגבילים את ההשתתפות לחברות מכל התחומים. כל חברה שתרצה לפעול, להתנהל משם ולקבל משרד למטה ולמרכז פיתוח יוכל לעשות זאת. החברה תצטרך להתאים המקום לצרכיה, מתעשיה מסורתית ועד הייטק מלא, למעט דברים שאסורים על פי החוק הסיני."