אורבוטק נרכשה בעבור 3.4 מיליארד דולר בידי KLA-Tencor ואילו NDS נרכשה בעבור מיליארד דולר בידי פרמירה
סך עסקאות האקזיט במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ב- 6.22 מיליארד דולר ב- 58 עסקאות, שתיים מהן גדולות ממיליארד דולר כל אחת. בשל שתי העסקאות הגדולות, ממוצע האקזיטים בחציון הראשון של השנה טיפס ל- 107 מיליון דולר בהשוואה ל- 31 מיליון דולר בחציון הראשון של 2017: אורבוטק נרכשה בעבור 3.4 מיליארד דולר בידי KLA-Tencor וחברת
• NDS נרכשה בעבור מיליארד דולר בידי פרמירה
בניכוי שתי עסקאות הענק, 56 עסקאות האקזיט הנותרות הסתכמו ב- 1.82 מיליארד דולר וממוצע האקזיטים נקבע על 32.5 מיליון דולר ומשקף ירידה חדה של 50% בהשוואה לממוצע האקזיט בחציונים הראשונים של השנים 2015 ו- 2016. בחציון הראשון של 2018 נרשמה ירידה בשיעור של 20% במספר עסקאות האקזיט, כאשר התהליך החל בתקופה המקבילה ב- 2015 אז הושלמו 72 עסקאות.
על-פי נתוני חברת המחקר IVC, סך סכומי העסקאות בטווח שבין 100-1000 מיליון דולר הגיע ל- 1.1 מיליארד דולר, וירד לשיעור של 30% ו- 35% מסכומי עסקאות האקזיט בטווח הזה, בהשוואה לחציונים הראשונים בשנים 2014 עד 2016.
אלון סהר, שותף בפירמת מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות': "חשוב להפנות את תשומת הלב ליחס, או לקשר, בין גיוסי ההון לבין עסקות המיזוג והרכישה או ההנפקות הציבוריות. בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החברות, המגייסות הון בהיקף משמעותי ועל פי שווי גבוה. בשנת 2016, 27 חברות גייסו הון בהיקף של 30 מיליון דולר ויותר; בשנת 2017 המספר עלה ל-41 חברות והחציון הראשון של 2018 שבר שיא נוסף בהקשר זה כאשר 26 חברות גייסו סכום העולה על 30 מיליון דולר. למול נתונים אלה, אנחנו רואים ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה בכלל (ובפרט בשווי העולה על 100 מיליון דולר) וירידה במספר החברות, אשר פועלות בכיוון של הנפקה בנאסד"ק. כדי להצדיק את ההשקעה, וכדי לעמוד בהחזרים סבירים למשקיעים, התעשייה תהיה חייבת לייצר מספר גדול בהרבה של עסקות מכירה או הנפקה בטווח מחירים של מאות מיליוני דולרים. הפער, בין מחיר החברות לצורך גיוס הון, לבין מספר ושווי ה-exit events, יכול לשמש כהסבר לירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה בשנים האחרונות. יותר ויותר חברות רוצות, או יכולות, להיבנות כחברות משמעותיות, תופעה ״המרחיקה״ את מועד ה-exit ומקטינה את מספר העסקות. יחד עם זאת, ביחס לחלק מהחברות, הפער בין מחירי הגיוס למחירי ה-exit יכול להפוך לבעיה קשה לגישור ויחייב ביצוע עסקות במחירים נמוכים ממחירי הגיוס. לנו לא נותר אלא לעקוב אחר היחס האמור שישפיע באופן מהותי על התעשייה כולה״.
דן שמגר, שותף בפירמת מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות': "בשנים האחרונות הפננו זרקור לעסקות מיזוג ורכישה על ידי חברות ישראליות. נמשיך לבחון נושא חשוב זה. יש לא מעט מקרים בהם חברות מקומיות משחקות באותו מגרש ומתחרות על ה-talent שאותו הן מבקשות לגייס, על הטכנולוגיה שאותה הן מפתחות, ועל הלקוחות. תחרות חשובה, אך לעיתים היא שמונעת מחברות בינוניות להפוך לגדולות. לא פעם, העיסוק בתחרות על הפעילות בהווה, לא מאפשרת לחברות המקומיות שאינן גדולות מספיק לתכנן ולהמציא את עצמן לטובת המחר. אם כתעשייה נרצה לבנות חברות גדולות יותר, ואם נרצה לגשר על הפערים שהציג עו"ד סהר, נהיה חייבים לראות יותר ויותר עסקות מקומיות ויותר שיתוף פעולה מקומי אל מול האתגרים שמחוץ לישראל. החברות הבינוניות חייבות לשים את הדגש על חיבור היעדים והמטרות בטווח הקצר והארוך בכדי לעלות מדרגה גם בפוטנציאל המיזוגים והרכישות, כדי להתמודד עם הפערים".
אקזיטים לפי סוג עסקה
באופן מסורתי, רוב עסקאות האקזיט בהיי טק הישראלי הן מסוג מיזוג ורכישה, הן במספר והן בסך הכולל, כך גם בחציון הראשון של 2018 שבו הושלמו 53 עסקאות (ללא שתי עסקאות הענק) בסכום כולל של 1.7 מיליארד דולר. כאשר סך עסקאות M&A נבחנות בנפרד עולה שמיעוט עסקאות אקזיט בטווח של 100-500 מיליון דולר גורם לירידה הכללית.
עסקאות מיזוג ורכישה בטווח זה מהוות את רוב העסקאות המשמעותיות והן אלו שמספקות את מירב ההחזרים על ההשקעה. מספר העסקאות בטווח זה יורד בשנים האחרונות. בחציון הראשון ב-2018 הושלמו רק שש עסקאות בהשוואה ל- 2015 אז הושלמו 13 עסקאות בטווח זה.
שלוש הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק ישראליות דווחו בחציון הראשון של השנה, בהשוואה לשמונה הנפקות ראשונות בחציון הראשון ב- 2017. סך ההון שגויס בהנפקות הראשונות עמד על 115 מיליון דולר בהשוואה ל- 247 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב- 2017.
"בדרך כלל, המחצית השנייה של השנה חלשה יותר בהשוואה לראשונה. עם סיכום פעילות האקזיטים בחציון הראשון נראה כי שנת 2018 תהיה שנת אקזיטים צנועה יותר בהשוואה לשנים קודמות", אומרת מריאנה שפירא, מנהלת מחקר ב- IVC Research Center: "עם זאת, למרות הביצועים החלשים בחציון הראשון של השנה, ניתן יהיה להדביק את הפער אם פעילות האקזיטים תגבר במחצית השנייה של השנה".
תרשים 2: מספר עסקאות אקזיט לפי היקף העסקה, H1/2014 – H1/2018
מכפילי האקזיט
בחציון הראשוןשל 2018, ירד מכפיל עסקת אקזיט ממוצעת (החזר על סך ההון שגוייס בידי החברות שהשלימו עסקת אקזיט בתקופה זו) בניכוי עסקאות הענק, ונקבע על 3.06 בהשוואה ל- 5.4 בתקופה המקבילה ב- 2014.
ההשוואה בין סכומי עסקאות האקזיט והסכום שהחברות הנרכשות גייסו מצביע כי העלייה הנמשכת בהיקפי סבבי ההשקעות בין השנים 2013-2016 לא בא לידי ביטוי בפעילות האקזיטים עד כה. החל משנת 2014 נצפתה ירידה במכפיל האקזיט הממוצע. ירידה חדה יותר נצפתה במכפיל האקזיט של עסקאות שהתבצעו בחברות שאינן מגובות הון סיכון.
אקזיטים לפי תחום וורטיקלים טכנולוגיים
בחציון הראשון של השנה, רוב עסקאות האקזיט בוצעו בחברות בתחומי מדעי החיים והתוכנה. חלקן של העסקאות מתחום מדעי החיים טיפס ל- 21% מכלל העסקאות בהשוואה ל- 6% בתקופה הדומה ב- 2014. שלוש עסקאות האקזיט הגדולות בחציון הראשון ב- 2018 הן חברות מהתחום, וכמו כן שלושת ההנפקות הראשוניות שהושלמו בתקופה הזו התרחשו בידי החברות: Sol-Gel, Entera Bio and Motus GI Medical.
כמו בחמשת השנים האחרונות, הורטיקלים הטכנולוגיים הבולטים בהם התרחשו עסקאות בששת החודשים הראשונים של השנה הם: סייבר, אדטק, AI ו- פארמה-טק. חברות AI בלטו במיוחד עם תשע עסקאות אקזיט בסך כ- 500 מיליון דולר.
| {loadposition content-related} |
