השבב שיטיס את תעבורת הנתונים בענן

כמו תמיד, גם במפגש זה של תעשיית השבבים, זכינו להכיר חברה חדשה יחסית בתעשיה, שהוקמה על בסיס רעיון של פרופ' דן שדות – מולטיפיי (multiphy) המפתחת שבבים המאפשרים קישורים מהירים (100 מגהביט לשניה ומעלה) בתוך מרכזי המחשבים.

"מולטיפיי קמה מתוך המעבדה לתקשורת נתונים באוניברסיטת בן גוריון." אומר שדות.

"כולנו יודעים שעולם השבבים לא יודע עדנה בשנים האחרונות בכל הנוגע למימון חברות הזנק. הדבר נכון גם בארץ ואפילו בעמק הסיליקון. קשה לגייס כסף בכלל ולחברת שבבים העוסקת בשכבה הפיזית מסובך עוד יותר. לעומת זאת יש דרישה הולכת וגוברת לשפר את סביבת מרכזי הנתונים כדי שישמשו למיחשוב ענן. הסבנו את המשימה ואת הפתרונות שלנו לכיוון דטה סנטרים לענן – מרחב שבו פועלות חברות הענק כגון גוגל ופייסבוק. השוק לשבבים למרכזי נתונים צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר ב-2020.

"החברה מונה קצת יותר מ-30 איש: רובם מהנדסים, בינהם גם בעלי תואר דוקטור וגם בוגרים טריים של המעבדה באוניברסיטת בן גוריון. יש לנו משרדים בפאלו אלטו, ונציגות בסין. "

"מולטיפיי מביאה את יכולות עיבוד האותות גם לתקשורת המהירה ולתקשורת האופטית. יש לנו דור ראשון שנמכר בארה"ב ובסין והשבב הבא יפתור בעיות של תעבורת נתונים בקצבים של  100 ו-400 ג'יגה ביט לשניה."

"בזמנו רוב התקשורת הזו היתה על כבלי נחושת והחלק האופטי היה זניח. מרגע שעברו ל-10 ג'יגה רוב התקשורת עברה לאופטיקה. הסיבים האופטיים הטרנס אטלנטיים מסוגלים היום לאפשר למרכזי נתונים מבוזרים להתנהג כאילו מדובר בדטה-סנטר אחד. ואולם פתרון טרנס אטלנטי בקצב של 100 ג'יגה לשניה עלה 50 אלף דולר. היום הוא כבר ירד לכ-10,000 דולר. המשתמשים – חברות כמו גוגל וסיסקו רוצים שפתרון כזה יעלה 100 דולר."

"כדי לרדת בשני סדרי גודל, אנחנו משתמשים בציוד מדורות קודמים שעולה מאות דולרים ליחידה – אך מסוגל להעביר 10-20 ג'יגה ביט. האות עובר בצורה מעוותת ואנחנו משתמשים בכל האמצעים כדי לפצות על כך באמצעות אלגוריתמיקה. הדבר דורש התמחות רב תחומית הכוללת אנשי תקשורת אופטית, אלגוריתמיקה ומפתחי שבבים שיוכלו להכניס את כל זה לתוך VLSI."

לסיכום אמר פרופ' שדות כי הפתרון שלהם יאפשר להכניס את כל המערכת, שכיום דורשת תשתית עצומה, לתוך שבב שעשרות ממנו יוכלו להיות בכל RACK.