"הפטנט והמוצר לא חד הם. הפטנט הוא סחורה עוברת לסוחר. היום ניתן לקבל הלוואה יפה מאוד כנגד שיעבוד של הפטנטים"

כך אומרת עו"ד נעמי אסיא שהשתתפה במפגש מועדון השבבים הישראלי

ראו ידיעה נפרדת מהיום: אוניברסיטת בוסטון תובעת את אפל על הפרת פטנט בתחום מוליכים למחצה

הפטנט והמוצר לא חד הם. הפטנט הוא סחורה עוברת לסוחר. היום ניתן לקבל מחברת פורטרס הלוואה יפה מאוד כנגד שיעבוד של הפטנטים"  כך סיפרה עו"ד נעמי אסיא עוסקת שנים רבות בתחום הקניין הרוחני בהרצאתה במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים לפני כשבועיים.

"כולם שומעים על פטנטים:  מרוול תשלם 1.7 מיליארד דולר לאוניברסיטת קרנגי מלון, צורן לפני שנמכרה נתבעה על הפרת פטנטים. לפני מספר חודשים פרסמתי ספר שנקרא על פטנטים מלאכים וטרולים המספק זוית ראיה חדשה למסחר פטנטים ומתאר את חויותיו של עורך דין עם הממציאים וההייטקים עם העגיל באוזן.

"בראשית העידן החדש הזה של הפטנטים בתוך גל המשפטים והתביעות נגד הפרה. יחד עם ההון העצום הנדרש לכל הפרוצדורות, קראו לזה טרול פטנטים ואכן בעשור האחרון עלה מאוד מספר תביעות הפטנטים והסכומים הנדרשים עבור הפרתם. האם הטרול, אותו רוכש פטנטים הוא ערפד המוצץ את דם הממציא? או שמא זה אביר עטור בשריוןה מציל את הממציא משיני המצוקה ומאפשר לו להמשיך ליצור בבטיון?

אומר מייסד IV שרכשה 39 אלף פטנטים חברתי מוצגת באופן מוטעה כטרולים אבל זה גם מה שאמרו בשנות השבעים על תעשית התוכנה. כשם שהפרידו את התוכנה מהחומרה והתוכנה הפכה לתעשיה בפני עצמה, כך ההמצאות יעבדו אם הם יופרדו מהייצור והמוצר. לדף הפטנטים יש ערך רב בפני עצמו.

"כמו שטענו שהעולם זקוק לקרנות הון סיכון, היום העולם זקוק לקרנות הון המצאות.  יש היום מודלים עסקיים חדשים והרבה כסף שמוכנים לתת כנגד פטנטים טובים. פטנטים טובים – אחד מהפרמטרים – העיקרי- פטנט שמופר ושאפשר לתבוע חברות אחרות. יש גם רבה חברות שמוכרות את הפטנטים כשהם כבר לא בcore BUSINESS שלהם."

"מיקרוסופט רושמת כ-3,000 פטנטים בשנה, יבמ כ-5,000. מכירת הרשיונות מביאה לכ-25% מההכנסה השנתית של יבמ, והכסף יורד כמעט ישר לשורה התחתונה בלי מהנדסים, בלי חומרה. בארץ מגישים הרבה פטנטים בערך 7,000 בשנה  41% מתוכם בתחומי אלקטרוניקה ו-IT. ב-2010 היו יותר מ-2,500 תביעות הפרה בארה"ב וזה גולש ליפן, לגרמניה ועוד."

"נוהגים לחלק את הפטנטים לשלושה  סוגים: סוג A – פטנטים טכנולוגיים גנריים שיכולים לחסום שוק משמעותי ויכולים להיות גם סטנדרט. סוג B הם פנטטים מוטי סטנדרטים ושאפשר יהיה לעשות להם רישוי. סוג C – לא בליבת העסקים אבל בהחלט טוב שיהיה. אנחנו תמיד ממליצים אם אפשר לסווג נכון את הפטנטים ולראות אויפה התחרות האמיתית שלהם, םלפני שאתם רושמים פטנטים אתם יצריכים לראות איפה התחרות ואיך אתם יכולים לאכוף אותם."

"תמיד חייבים לרשום את הפטנטים במינסטרים של הטכנולוגיה שלכם, עם CLAIM רחבים. איפה להגיש –  לא צריך להגיש בכל העולם. זה די בזבוז כסף – בכמה וכמה שווקים לכן אנחנו אומרים סוג A  ו-B צריכים לחסום את השווקים העיקריים וגם לא להתפרע – איפה שאתם מוכרים או איפה שאתם חושבים שתחמכרו והיכן שנמצאת התחרות הגדולה שלכם. אנו ממליצים לרשום את הפטנטים בארה"ב ובישראל. הרישום בישראל נועד בעיקר כלפי כל אותם הסובבים אותנו – עובדים, קבלנים וכו'."