ענקית השבבים החדשה
בשנה החולפת (2015 ) חווינו כמה מיזוגים ורכישות משמעותיות ביותר בשוק השבבים כולל רכישת חב' פריסקייל ע"י NXP, רכישת ברודקום ע"י אווגו, רכישת סנדיסק ע"י וסטרן דיגטל ורכישת פירצ'יילד עי ON Semiconductor. כל הרכישות הללו לא ישפיעו על שוק השבבים כפי שמנסה לעשות חברה סינית אחת שאולי אפילו לא שמעתם את שמה.
מדובר ב-) Tsinghua Unigroup בעברית: צ'ינגווה( אשר אינה מסתירה את כוונותיה להפוך לאחת משלושת החברות הגדולות ביותר בשוק השבבים. מאחר ומדובר בחברת השבבים הגדולה ביותר בסין שמאחוריה עומדת ממשלת סין והיו"ר שלה Zhao Weiguo מכריז כי "כסף איננו בעיה", כדאי מאד לשים לב למה שהיא עושה ואומרת.
ענקית השבבים החדשה
בשנה החולפת (2015 ) חווינו כמה מיזוגים ורכישות משמעותיות ביותר בשוק השבבים כולל רכישת חב' פריסקייל ע"י NXP, רכישת ברודקום ע"י אווגו, רכישת סנדיסק ע"י וסטרן דיגטל ורכישת פירצ'יילד עי ON Semiconductor. כל הרכישות הללו לא ישפיעו על שוק השבבים כפי שמנסה לעשות חברה סינית אחת שאולי אפילו לא שמעתם את שמה.
מדובר ב-) Tsinghua Unigroup בעברית: צ'ינגווה( אשר אינה מסתירה את כוונותיה להפוך לאחת משלושת החברות הגדולות ביותר בשוק השבבים. מאחר ומדובר בחברת השבבים הגדולה ביותר בסין שמאחוריה עומדת ממשלת סין והיו"ר שלה Zhao Weiguo מכריז כי "כסף איננו בעיה", כדאי מאד לשים לב למה שהיא עושה ואומרת.
כבר בשנת 2013 יצאה צ'ינגווה למסע רכישות של שתי חברות פאבלס סיניות. חברת RDA Microelectronics נרכשה ב900 מליון דולר ואילו חברת Spreadtrum Communications, Inc נרכשה ב- 1.78 מילארד דולר. שתי החברות מפתחות שבבים לשוק המכשירים הניידים ובמיוחד לטלפונים החכמים. בשנת 2014 חתם מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ" הסכם עם חברת צ'ינגווה שבמסגרתו סוכם כי צ'ינגווה והחברות הבנות שלה יסייעו לאינטל לחדור לשוק המובייל הסיני ואילו אינטל התחייבה להשקיע 1.5 מילארד דולר בחברת Spreadtrum והפכה לבעלת 20% מהחברה . אך אלו היו רק ניצנים ראשונים לכוונותיה של צ'ינגווה. בשנת 2015 יצאה צ'ינגווה למסע רכש בינלאומי . בתחילת השנה רכשה 51% מפעילותה של חברת HP בסין בתמורה ל-2.3 מילארד דולר. ביולי השנה הגישה הצעה לרכישתה חברת מיקרון בתמורה ל- 23 מילארד דולר אך עסקה זו לא יצאה לפועל. כשלון העסקה נתן לצ'ינגווה להבין כי הממשל האמריקאי אינו מרוצה מנסיונות ההשתלטות של צ'ינגווה על חברות מפתח אמריקאיות והיא ביצעה מהלך מתוחכם יותר. באוקטובר 2015 ניסתה צ'ינגווה להשקיע 3.8 מילארד דולר בחברת וסטרן דיגיטל וע"י כך להפוך לבעלת 15% מחברת האחסון האמריקאית. כמה שבועות אח"כ הודיעה וסטרן על רכישת חברת סאנדיסק ב-19 מליארד דולר. מטרתה של צ'ינגווה היתה להיות קרובה לטכנולוגית הפלאש האמריקאית מבלי ליצור רתיעה אצל האמריקאים המפחדים מהשתלטות הסינית על שוק השבבים אך גם מהלך זה נהדף בסופו של דבר.
ואם לא די בכך, התחרתה צ'ינגווה גם על רכישת חברת PMC – Sierra אך בסוף הפסידה לחברת Microsemi. כך קרה גם בעסקה שנסגרה בדצמבר האחרון על רכישתה של Fairchild. אחרי שנודע כי חברת On Semiconductor עומדת לרכוש את חברת Fairchild ב-2.5 מילארד דולר הגישה צ'ינגווה הצעה גבוה יותר. אך לאחר כשבועיים הודיעה ON על השלמת עסקת Fairchild.
במקביל לנסיונות הרכישה של החברות האמריקאיות הצליחה צ'ינגווה לרכוש 25% בשלוש חברות טיוואניות ChipMOS , SPIL ו- Powertech Technologies הפעילות בשוק ה Test & assembly תמורת 2.7 מילארד דולר.
כל הרכישות הללו בוצעו ע"י חברה שמחזורה השנתי כ- 2 מילארד דולר ולכן ברור שמאחורי הרכישות המאסיביות עומדת ממשלת סין ששמה לה למטרה להפוך את סין למעצמת שבבים עולמית. ממשלת סין כבר הבינה לפני כמה שנים כי שוק השבבים רק הולך וגדל והפיכתה של סין לשחקן מרכזי בשוק זה תסייע לכלכלת סין מחד ותוריד את תלותה ביבוא השבבים מאידך. רק כדי להבין את משמעות השבבים לסין נאמר שכבר היום מייבאת סין שבבים בהיקף כספי יותר גדול מיבוא הנפט ולכן ממשלת סין רואה בשליטה בשוק השבבים אמצעי חשוב להבטחת בטחונה הכלכלי של סין.
לדעתי משאבים כספים לבד לא יובילו את סין לעצמאות עסקית בתחום השבבים והיא חייבת גם להשקיע בפיתוח דור מהנדסים שיוכל לדאוג לפיתוח טכנולוגיות החדשניות בחברות השבבים הסיניות. אחד המהלכים המעניינים שנעשו בכיוון זה בעת האחרונה הוא חתימה על הסכם לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בין אונב' Tsinghua (הקשורה אף היא לחברת צ'ינגווה) לבין חברת אפל בעת ביקורו של טים קוק באוניברסיטה באוקטובר האחרון. כיום עדיין נשלט שוק יצור השבבים ע"י חברות אמריקאיות וטיוואניות. מעניין לראות מה יהיה נתח השוק של סין בשנת 2025?