כך אמר אתמול יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה אלישע ינאי בפאנל שהתקיים במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי; יואב שלוש, יו"ר משותף של איגוד תעשיות טכנולוגיות מתקדמות – IATI: חייבים לשנות את המודל הדורש אקזיטים; קובי בן צבי, מייסד וינטגרה וכיום יו"ר VisIC: יש לעודד יזמות סדרתית
פאנל במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי, 23/12/13. מימין: קובי בן צבי, יואב שלוש, אלישע ינאי. צילום: שמואל אוסטר |
"במקום להשקיע ברומניה ובלאס וגאס, צריכים לאפשר לקרנות הפנסיה הישראליות להשקיע בהייטק". כך אמר אתמול אלישע ינאי, יו"ר חב' ביפר ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בפאנל שעסק בסוגיית החסמים לבניית חברות גדולות בתחום ההייטק בכלל והשבבים בפרט במסגרת המפגש הרבעוני של מועדון השבבים הישראלי. בפאנל השתתפו גם יואב שלוש, מנהל שותף בקרן אביב, יו"ר משותף של איגוד תעשיות טכנולוגיות מתקדמות- ;IATI וקובי בן צבי, מייסד וינטגרה וכיום יו"ר VisIC
מנחה הפאנל, שלמה גרדמן הציג בפני חברי הפאנל את השאלה, אם יש בישראל כ-4,000 חברות הייטק, איך זה שאין לנו יותר מ-5 חברות הייטק בעלות מחזור של מעל מיליארד דולר?
אלישע ינאי: "הפכתנו להיות למדינת סטארט-אפ. זה נחמד, יפה אבל לא מביא יצוא אלא רק אקזיטים. תעשיית ההייטק קמה רק זכות כוח האדם, לאחר ששינינו בשנת 96 את המודעות של המערכת האקדמית ובמקום אלף בוגרים יש לנו 8,000. מחציתם הולכים לסטארטאפים, חברות גדולות נעלמות גם בעולם – נוקיה, בלקברי, פולראויד, מוטורולה לא כמו שהיתה. אלסינט תדיראן טלרד. ההייטק הישראלי בדעיכה. בשנה שעברה המכירות הגיעו ל- 25 מיליארד ואנו בדרך למטה. מזה למעלה מעשור לא צומחות חברות גדולות. מדובר בחצי אחוז של השוק העולמי שמגיע ל-5 טריליון דולר, מה יקרה אם ניקח אחוז מהשוק?
מי שמשקיע אלו קרנות הפנסיה של קליפורניה וניו יורק. יש למעלה מ-1.1 טריליון דולר בקרנות פנסיה ישראליות כגון פסגות והראל. במקום להשקיע ברומניה ולאס וגאס בכל ההרפתקאות של אנשים כמו דנקנר וזיסר, מאיפה יש להם החוצפה שלא להשקיע באותן 4,000 חברות הייטק שהם חברות שהוקמו על ידי הילדים של כולנו. מדובר בכספי הפנסיה שלהם ושל הוריהם."
"אנחנו פועלים ביחד לנסות להזיז כמה דברים. צריך לדאוג לשער הדולר אבל העיקר להגדיל את התעשיות הגדלות שם עוסקים גם אנשי ייצור, שינוע, טכנאים. בנוסף, חייבים לתמוך באינטל שתקים מפעל נוסף. אינטל אחראית לבד על 20% מהיצוא שלנו."
שלוש: "צריך להגיד תודה שאין לנו נוקיה ישראלית, אבל יש לנו חברות טובות ובריאות. כל מה שצריך הוא שוק מספיק גדול. גם אם מתחילים בנישה, צריך לדעת לעבור כל פעם לנישה יותר גדולה. כשמקימי צ'ק פוינט יצאו לדרכם הם לא ידעו ששוק יהיה כזה גדול אבל הם גדלו איתו."
באשר למודל האקזיטים, לדברי שלוש, ניתן לשנות את המצב ולעודד הנפקות, ואז המשקיעים הראשונים וקרנות הון הסיכון מממשים את השקעותיהם, והחברה יכולה להתפתח עצמאית. החברות הטובות סיפקו את הערך לאחר ההנפקה הראשונית.
קובי בן צבי: "אף פעם לא חשבתי שהקשר עם הממשלה הוא החשוב. הממשלה צריכה לאפשר לגופים מוסדיים להשקיע בגורמים שלכאורה הם בעלי סיכון גבוה, אך התבררו כפחות מסוכנים ממה שנחשב לסיכון נמוך. המחשבה לא צריכה להיות איך אנחנו בונים את חברות הענק. באופן טבעי אם יהיו עשרות ומאות חברות בריאות של 100 מיליון ייצאו מהן גם חברות גדולות. אני לא מבין למה אין יותר מיזוגים בין חברות ישראליות וחבל כי רואים חברות כמו ברודקום וסיסקו שגדלו בזכות רכישות. על הממשלה לספק חינוך טכנולוגי טוב, ולאפשר להשקיע קצת יותר כספים בחברות הללו ולהמשיך לייצר חברות מתוך העשרות שקמות, וחלקן ממשיכות וחלקן נעלמות. יש לנו חברות כגון קמטק, מלנוקס, איזיצ'יפ שהן חברות יפות שיכולות לשורד הרבה שנים."
גרדמן: "הרבה חברות ישראליות נכנסות לנישה למה לא לוקחים חברות ישראליות מעניינות בתחומים שיש בהם סינרגיה ויוצרים כוחות גדולים?
שלוש: "אלווריון עשו זאת לא הצליח. הזדמן לי להיות בהנהלות של סייטקס ואינדיגו אם היו עושים את זה היו הופכים את ישראל למרכז העולמי של תחום הדפוס אבל לחבר שני ישראלים בחדר זה לא מסתדר. לזרים זה מכובד למכור. בסוף הריב היה על 2 סנט למניה שזה היה כיסוי לבעיות של אגו ושליטה. באה HP קנתה את סייטקס ואינדיגו ומוכרת כיום את 2 המותגים. לזכותם ייאמר שהם מייצרים בארץ. זה מראה לנו את גודל הפספוס."
אלישע ינאי: "יש דוגמאות למיזוגים גם בארץ. אלביט קנתה את אלאופ, תדיראן קשר, אלישרה. הפתרון צריך להיות הקמת קרן יוזמה שניה, שתספק 1.5-2 מיליארד דולר. יש צורך בכסף עם סבלנות. למעט מאוד אנשים יש סבלנות להשקעה ארוכת טווח. יש ציבור קצר שרוצה להתעשר מייד ולא אוהב להנפיק. כדי לבנות חברות גדולות צריך כוח אדם – בפרט להשקיע בהסבת ערבים וחרדים, וכן צריך לנצל את בני 45 פלוס יוצאי מוטורולה, אלביט, התעשיה האווירית וכדומה, שיעזרו לחברות קטנות מנסיונם ויאפשרו להן לגדול."
שלוש: "שוק ההייטק חסום עם מגבלות כוח אדם ומגבלות הון. למשל אין הרבה נשים. בכל ההייטק בעולםה השתתפות של נשים היא 10-15%. בנות חושבות שהן לא תוכלנה להיות אמא טובה ולהיות בהייטק. מביאים בנות למשרדים של גוגל לייצר את הרצון הראשוני. באשר לטיב הלימודים, היום מנהלי בתי ספר מקבלים עידוד לפי מספר מסיימי הבגרות וזה גורם להם להעביר תלמידים ב-3-4 יחידות, צריך לערוך שינוי קטן: להחליט שבוגר 5 יחידות שווה פי 3-4 מבוגרי שלוש יחידות ואז מקבלים 50% יותר מועמדים לפקולטות הלרונטיות."
בהמשך עסקו חברי הפאנל בשאלה האם יש משבר בחברות הרב לאומיות שגורם לצמצום מספר העובדים בהם, בעוד ינאי התמקד בסוגית שער הדולר, בן צבי אמר שמדובר במחזוריות, וכי למפוטרים יש מקומות עבודה חלופיים בחברות שצומחות, ועובדה שעדיין חסרים מהנדסים. יואב שלוש דיבר על הצורך של מנהלים בקדנציה בחו"ל כדי להתפתח, וכך יהיה מאגר טוב לניהול חברות גדולות. ינאי דיבר על הצלחת המנהלים בזכות הסינון הטבעי שנובע מהיות ישראל מדינה קטנה, ולכן אין טעויות גדולות מדי.
לסיום דיבר שלוש בשבחו של היזם הסדרתי שהוא מכרה זהב, כאשר קרנות הון סיכון נמשכות לאנשים שהצליחו.
{loadposition content-related} |