שלמה פשקוס רפרנט באגף התקציבים במשרד האוצר: המעסיקים יצטרכו להתרגל להיצע העובדים הקיים ולא לבכות על מה שאין

פשקוס אמר את הדברים במהלך פאנל במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים בשבוע שעבר בת”א. חלק ראשון בסדרה

המעסיקים יצטרכו להתרגל להיצע העובדים הקיים ולא לבכות על מה שאין. כך אמר שלמה פשקוס, רפרנט באגף התקציבים בפאנל שהתקיים במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי שנערך בשבוע שעבר בת”א

לאחרונה הוציא משרד האוצר דו”ח לפיו הצמיחה בהייטק הואטה ובמקום להיות הקטר של הכלכלה הישראלית הוא הפך לבלם. לשם כך זימן מועדון השבבים הישראלי פאנל בהשתתפות שחר בר-אור מנכ”ל סנדיסק ישראל, איציק תורג’מן מנהל החדשנות של קרן רש”י, אלי הורוביץ מנכ”ל קרן טרמאפ ושלמה דושי מנכ:”ל שיתופים ומולי אדן, לשעבר בכיר באינטל והיום פעיל למען החינוך למקצועות המתמטיקה והמדעים.

מנחה הפאנל, שלמה גרדמן אמר בפתיחת דבריו כי הכלכלן הראשי של משרד האוצר הציג לפני חודש וחצי סקר וטען שההייטק במשבר. כי חסר עובדים מיומנים ואף עלה הרעיון לייבא מהנדסים מהודו.

איציק תורג’מן: המנוע המניע את ההייטק הוא כוח האדם, שהאוניברסיטאות אמורות לספק, כוח האדם שלנו לא מספק את המנוע הזה עבור ההייטק הישראלי והרבה פרויקטים יוצאים לחו”ל. המחסור הולך וגדל, ניתן לסגור אותו באמצעות הכנסת ערבים וחרדים להייטק, וגם לשפר את שיעור הנשים העובדות בתחום. נכון לעכשיו הבעיה חמורה

שחר בר-אור: אנחנו במשבר כפול פעם אחת בתור מהנדס עם מספרים לא ניתן  להתווכח, המצמיחה של הייטק נמוכה לשאר המשק. וגם אני רואה סביבי ביום יום מנהל את האתרים של סנדיסק בישראל מנהל פיתוח של מוצר – לפני מספר שנים העברתי 20 משרות להודו. יש כלל אם משרה פתוחה יותר מחצי שנה היא נסגרת אוטומטית ואני מסביר למה 15 משרות צריכות להיסגר אוטומטית.

שלמה פשקוס, אגף התקציבים באוצר מסכים עם הביקורות הללו אך אומר כי התמונה מורכבת וצריך להסתכל עליה משתי זוויות. “זווית אחת – חיובית, סביבת המימון בישראל הטובה אי פעם. מדינת ישראל בשנים האחרונות אחרי הגל של הצמחה של חברות גדולות כגון צ’קפוינט הפעם יש חברות בנוניות שיכולות דברים בעולם של אינטרנט גם בתחום -B2C בו ישראל היתה חלשה צמחו חברות כמו גט טקסי. לא נכון שההייטק נעצר, הוא רק צומח בקצב דומה לשאר המשק.

משנות התשעים מדברים על ההייטק כקטר המשק, ואכן ב-15 השנים הראשונות היתה צמיחה מהירה, היא הגיע לאיזשהו ‘פלאטו’ ובשנים האחרונות אנו שומרים על קצב דומה לקצב צמיחת התוצר, 12% מהתל”ג מגיעים מההייטק. הבעיה המרכזית היא כוח האדם, כוח אדם הוא לא רק בעיה של היצע אלא גם בצד הביקוש – התעשיה תצטרך ולא תהיה לה ברירה להתאים את עצמה להיצע הקיים ולא לבכות על ההיצע שאין” פשקוס הוסיף כי לא בכל התפקידים נדרשים מהנדסים מצטיינים, אפשר להעסיק בהם מהנדסים בדרגת ביניים, לדוגמה בוגרי המכללות..

אלי הורוביץ – “כשהקמנו את הקרן הלכתי לדבר עם דניאל זייפמן שאמר כי כאשר עבר למכון מניהול מכון את מקס פלנק והסטודנטים שלו במכון ויצמן הרבה יותר טובים לא כי הם יודעים לעשות מדע יותר טוב אלא מתייחסים לאור אדום כאל המלצה. תיזהר שאתה מתקן את החינוך שלא תתקן גם את זה כי זה היתרון היחסי.

שלמה דושי מנכ”ל שילובים, חברה לתועלת הציבור :”קודמי דיברו על ההווה אני רוצה לדבר על העתיד בהקשר של הדבר הזה. ולהתלות על מה שיהודה אמר על ההשפעות של מהנדס נוסף הן עצומות. עם זאת הדור הבא מעודד יותר. מאז הוחל בפרויקטים לעידוד החינוך למתמטיקה ומדעים, הכיתות מתמלאות. המגמה שאנחנו רואים היא מגמה די מדהימה ובכיתות י’ יש אפילו קפיצת מדרגה. אולם לשמחה זו מלוות שתי בעיות ראשית מספר המורים יצטרך לגדול משמעותית ושנית, המערכת האקדמית צריכה לייצר תוכנית שתאפשר לה להגדיל את ההיצע כי אחרת אנו עובדים בניוטרל.

מולי אדן, לשעבר בכיר באינטל אומר כי ניתן לפתור את הבעיה בקלות –”הטכניון דורש סכומים מגוחכים על מנת להוסיף עוד 100 מהנדסים. אכן נדרשת תוכנית כוללת, אין דבר גרוע יותר מלהכין ילד ל-5 יחידות ולא יהיה לאן להתקבל.