"ממצאי המחקר מראים כי כלבים הגיבו לרמזי רטט באופן טוב יותר מפקודות קוליות" אמר פרופ' אמיר שפירא, מנהל המעבדה לרובוטיקה במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המחקר הנוכחי מראה תוצאות מבטיחות שפותחות את הדרך לקראת שימוש בטכנולוגיית מגע לתקשורת עם כלבים".
כלב לבוש האפוד המשופר, באמצעותו ניתן לאמן את הכלב לשבת, לשכב, לשוב למאלף או להביא אובייקט בהתאם לרטט | צילום: יונתן עטרי |
ניתן לאמן כלבים להגיב לפקודות רטט כשהם לובשים אפוד אשר פותח על ידי צוות חוקרים בינתחומי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר הוצג בכנס World Haptics ב-12 ביולי בטוקיו, יפן. טכנולוגיית מגע (Haptic) מדמה את חושי המגע והתנועה, מה שעוזר במיוחד בפעולה מרחוק או סימולציית מחשב, שבה המשתמש אינו מסוגל לתקשר עם אובייקטים פיזיים ישירות, אלא בעקיפין.
טכנולוגיה זו עשויה להיות שימושית עבור מתן פקודות מרחוק לכלבים העוסקים בחיפוש והצלה, לכלבים המשמשים עזר למטופלים עם מוגבלויות ולכלבי שירות נוספים.
"ממצאי המחקר מראים כי כלבים הגיבו לרמזי רטט באופן טוב יותר מפקודות קוליות" אמר פרופ' אמיר שפירא, מנהל המעבדה לרובוטיקה במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המחקר הנוכחי מראה תוצאות מבטיחות שפותחות את הדרך לקראת שימוש בטכנולוגיית מגע לתקשורת עם כלבים".
האפוד מכיל ארבעה מנועי רטט קטנים הממוקמים על גבו של הכלב ובצדדיו, כבר זמין מסחרית. המנועים מאפשרים לאמן כלבים להגיב לסוגי רטט שונים הנשלחים באמצעות שלט אלחוטי רחוק. המאלף יכול לעורר פקודות שונות על ידי שליטה באזור הרטט ובמשכו. בסרטון ההדמיה, טאי, לברדור רטריבר/רועה גרמני, מגיב לכמה פקודות שונות כמו: "הסתובב", "למטה", "אליי" ו"אחורה".
שילוב האפוד עם מכשירי אימונים הקיימים בשוק כיום עשוי להיות מוצלח ולחזק את מערכת התגמול המשמשת לאילוף. "שילוב מכשירים יאפשר לנו לקדם את הפוטנציאל של אימון כלבים אוטונומי באופן חלקי או מלא כדי להעריך התנהגות כללית, היענות לפקודות ואת האפקטיביות של כלבים מתוגמלים עבור התנהגות רצויה" ממשיך פרופ' שפירא.
מחקרים עתידיים יבדקו את טכנולוגיית האפוד בגזעים, גילאים וניסיון הדרכה שונים וישלבו התקנים מתקדמים יותר בכלבי חיפוש והצלה, בכלבי עבודה צבאיים ובכלבי שירות.
יואב גולן, דוקטורנט במחלקה להנדסת מכונות ובן סרוטה, בעל תואר שני מהמחלקה למדעי המוח, החלו את המחקר כפרויקט מסכם בקורס "חישה ותפישה של מגע" שהועבר על ידי ד"ר אילנה ניסקי, מרצה בכירה במחלקה להנדסה ביורפואית, חברה במרכז זלוטובסקי למדעי העצב וראשת המעבדה לרובוטיקה ביורפואית. צוות המחקר כלל גם את ד"ר אורן שריקי, ראש המעבדה לפסיכיאטריה חישובית במחלקה למדעי הקוגניציה והמוח.
המחקר נתמך על ידי הקרן ע"ש לאונה והארי הלמסלי למיזם ABC Robotics – מחקר ברובוטיקה חקלאית, ביולוגית וקוגניטיבית.
{loadposition content-related} |