דו"ח חדש של הבנק העולמי: שיעור הנשים בקרב יזמי הייטק בשטחים הוא מהגבוהים בעולם; חברות ההייטק הפלסטיניות צומחות מהר יותר ממרכזי הייטק במדינות מתפתחות שונות. הדו"ח ממליץ על דרכים חדשות לפיתוח תעשיית ההיי-טק הפלסטינית
| מרינה ווסט. צילום: הבנק העולמי |
דו"ח חדש של הבנק העולמי, "המערכת האקולוגית של תעשיית הסטארט-אפ הטכנולוגית בגדה המערבית ובעזה", מגלה כי תעשיית ההייטק הפלסטינית עדיין נמצאת בתחילתה אבל צומחת במהירות. הדו"ח, המתבסס על סקר שנערך בקרב כ-400 יזמי הייטק בגדה המערבית וברצועת עזה, מראה כי מאז 2009 נוסדות מדי שנה בגדה וברצועה עשרות חברות סטארט-אפ נוספות, עם גידול של 34% במספר חברות ההיי-טק החדשות משנת 2009.
דו"ח הבנק העולמי מצא כי 23% מיזמי ויזמיות ההייטק הפלסטינים הינן נשים. מדובר בשיעור גבוה מאוד של נשים בהייטק בהשוואה בינלאומית. הדו"ח השווה בין תעשיות ההייטק בגדה המערבית ועזה לבין מרכזי הייטק בניו יורק, סינגפור, קולומביה, אקוודור, טנזניה, מצרים ולבנון – ומצא ששיעור הנשים בקרב יזמי ההייטק בגדה וברצועה גבוה ביחס לכל אותן מדינות, שנע בין 10% בקהיר ובסינגפור, 12% בניו-יורק לבין 15% בטנזניה ו-19% בלבנון.
סקר הבנק העולמי מצא שתהליך הקמת חברת סטארט-אפ בגדה וברצועה הינו מהיר בהשוואה למקומות אחרים: הקמת משרד הייטק (שכירת שטח וגיוס עובדים) אורכת בשטחים 15 ימי עבודה, לעומת 30 ימי עבודה בלבנון ובטנזניה; גיוס אשראי ראשוני אורך 15 ימי עבודה בשטחים לעומת 30 ימי עבודה בלבנון ו-90 בטנזניה; גיוס השקעות ראשוניות אורך בשטחים 33 ימי עבודה לעומת 120 יום בלבנון ו-125 יום בטנזניה. לפי הדו"ח, פועלים כיום ברשות הפלסטינית 20 אקסלרטורים וחממות טכנולוגיות המסייעים ליזמים הפלסטינים בתחילת דרכם.
הדו"ח מצא שיזמי הסטארט-אפ הפלסטינים הם בעלי השכלה גבוהה: לכ-85% מהם יש השכלה גבוהה ול-27% יש תארים מתקדמים. יחד עם זאת, מרבית יזמי ההייטק הפלסטינים הם צעירים – גילם הממוצע הוא 28, ובעלי ניסיון מוגבל בניהול. לפי הדו"ח, רק 21% מיזמי הסטארט-אפ הפלסטינים היו בעלי עמדה ניהולית בכירה לפני הקמת החברות.
"הבנק העולמי שם דגש רב באסטרטגיה הרב-שנתית שלו על יצירת סביבה נוחה יותר להשקעה פרטית שתביא בסופו של דבר לצמיחת שוק העבודה", אומרת מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה. לדברי ווס: "חשוב להבין כיצד פועלות סביבת העבודה והכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית. בדו"ח הבנק העולמי נמצא אחד המדגמים העשירים ביותר של נתונים על הנושא שנאספו עד כה, והוא מהווה בסיס למדיניות פעולה שתענה על הפערים העומדים בפני תעשיית הסטארט-אפ הטכנולוגית הפלסטינית. הממצאים שנמצאים בדו"ח דורשים גיוס של גורמים מאיצים לשדרוג הכישורים ורשתות הקשרים החברתיים של היזמים והחברות".
הדו"ח רואה בנגישות היזמים והעובדים להשכלה פורמלית ובנוכחותם של משקיעים זרים את הגורמים המשמעותיים ביותר להצלחתם של מיזמים טכנולוגיים בטווח הארוך. הדו"ח ממליץ להרחיב את החינוך הפורמלי באוניברסיטאות ובתוכניות מזורזות להכשרה מקצועית. הוא קורא לצמצם את הבידוד שבו נמצאים היזמים ולאפשר להם לחזק את הקשרים בין היזמים בגדה המערבית לאלה שברצועת עזה, וכן בינם לבין אלה שבירדן ובחברות ערביות אחרות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, כדי לחזק את מערכת הקשרים והסביבה הקהילתית שלהם. עוד ממליץ הדו"ח על תמיכה במנהלים ועל גיוס מנטורים בעלי ניסיון יזמי ועסקי ומעשי כמפתח לשיפור איכות התשתית התומכת בחברות הסטארט-אפ. הדו"ח קובע כי קיים מימון ראשוני מספיק לשלבים המוקדמים של המיזמים, אבל חסר מימון שיאפשר לחברות הסטארט-אפ לצמוח ולהתרחב.
הבנק העולמי השיק לאחרונה שורת פרוייקטים לסיוע למגזר העסקי וההייטק הפלסטיני. הפרוייקט לפיתוח יזמות במגזר הפרטי מציע תמיכה טכנית למשקיעים פרטיים כדי לגשר על המחסור שלהם בהון עצמי ולייצר קשרים עסקיים וקהילתיים בינם לבין קהילות במדינות שכנות; התכנית ליצירת מקומות עבודה הנתמכת על ידי הבנק העולמי מיועדת לפתח ולחזק את ההשקעה בשלבים המוקדמים באמצעות מענקים המסייעים לחיזוק הסביבה העסקית. ראו וידאו בו מרינה ווס עוסקת באסטרטגיה ודרכים חדשות ליצירת עבודות ברש"פ.
הדו"ח מזהיר מפני הנטייה לפתח את היזמות בגישה המתמקדת בהיצע ולא בביקוש ובצרכי השוק, המתקיימת בסביבה שבה יוזמות מתקיימות ממימון של תורמים ומימון ציבורי. גישה כזאת, מזהיר הדו"ח, משפיעה על סדרי העדיפויות של היזמים ועל יכולתם לעמוד באתגרים שמעמיד בפניהם השוק. שינוי בגישה של המגזר העסקי שימקד אותו בביקוש יקדם יזמות ברת-קיימא לטווח ארוך יותר.
"בהכירם את מגבלות הסביבה הפוליטית והמוסדית, מאמצי מדיניות צריכים להוביל להרחבת מיזמים חדשניים ברמה האזורית, וליצירת הזדמנויות להעשרת הידע והניסיון של היזמים לצורך התחברות לרשתות ולשווקים גלובאליים", אומר עבד אל-ווהאב ח'טיב, מומחה למגזר הפיננסי ומנהל שותף של פרויקט "מימון למקומות עבודה".
פרטים נוספים:
| {loadposition content-related} |
