אירופה משיקה תשתית נסיונית לשבבים מתחת ל־2 ננומטר בהשקעה של 2.5 מיליארד אירו

התשתית החדשה בלוון (בלגיה) תאפשר ניסוי ותיקוף תהליכי ייצור וציוד “בדרך מהמעבדה למפעל”, כולל EUV מתקדם ו-High-NA, כחלק מחוק השבבים האירופי

אירופה הכריזה על פתיחת NanoIC — קו הפיילוט הגדול ביותר שהוקם במסגרת חוק השבבים האירופי — במתחם imec בעיר לוון שב־בלגיה. המתקן, בהיקף השקעה כולל של 2.5 מיליארד אירו, נועד לאפשר פיתוח ותיקוף של טכנולוגיות ייצור שבבים “מעבר לצומת שני ננומטר”, ולהאיץ את המעבר ממחקר תשתיתי לייצור תעשייתי.

לפי האיחוד האירופי, 700 מיליון אירו מגיעים מתקציב האיחוד, 700 מיליון נוספים מממשלות לאומיות ואזוריות, והיתרה — מתעשייה, כולל שותפים מובילים בתחום ציוד הייצור. לפי דיווח Reuters, מדובר במודל “שיתופי” שמעדיף תשתית פיילוט בקנה־מידה קרוב לתעשייה על פני הקמת מפעל ייצור המוני, ומיועד לצמצם סיכונים טכנולוגיים וכלכליים בדרך לדור הבא של השבבים.

למה קו פיילוט ולא “מפעל ענק”

קו פיילוט אינו מפעל שמוציא לשוק מיליוני רכיבים בשבוע. היתרון שלו הוא אחר: הוא מאפשר לחברות, מעבדות ומפתחי ציוד לבחון תהליכים חדשים — חומרים, שלבי ייצור, מודולים וכלי מדידה — על רצף תהליכי מלא, ובקנה־מידה שמדמה את המציאות התעשייתית. כך אפשר לגלות “נקודות שבירה” מוקדם יותר, לשפר תשואות, ולתקף שיטות לפני שמחליטים על השקעות עתק במתקני ייצור המוני.

ב־imec מציינים שהשקת NanoIC מלווה גם בהרחבת חדר נקי חדש בשטח של כ־2,000 מ״ר, כחלק מתוכנית רחבה להקמת “ערכת כלים” מתקדמת שתשרת פיתוח מערכות־על־גבי־שבב (SoC) מתחת ל־2 ננומטר. (imec)

EUV מתקדם ו-High-NA בדרך: התשתית שמקרבת את אירופה לחזית

אחד המרכיבים המרכזיים בקו הפיילוט הוא ליתוגרפיית EUV (אולטרה־סגול קיצוני) — הטכנולוגיה שמאפשרת לצייר תבניות זעירות במיוחד על פרוסות שבבים. בהודעת imec נאמר שהמתקן יכלול גם סורק High-NA EUV מהדור הבא של ASML, שאמור להגיע באמצע מרץ 2026. (imec)

למה זה חשוב? כי מעבר לצמתים מתקדמים דורש לא רק “רעיון טוב”, אלא גם יכולת הנדסית לבצע אותו שוב ושוב ברמת דיוק קיצונית. תשתית שמרכזת ציוד מתקדם, צוותי תהליך ומודלים להדמיה מאפשרת “להוריד סיכון” (de-risk) לדורות הבאים — ולחסוך שנים של ניסוי־וטעייה כשהטכנולוגיה עוברת לשלב התעשייתי.

גישה פתוחה, שותפות כלל־אירופית, וחיבור לאקו־סיסטם של חוק השבבים

NanoIC פועל במודל של גישה פתוחה (open access): סטארט־אפים, חברות קטנות־בינוניות, מוסדות מחקר ותאגידים גדולים יכולים להגיש בקשות שימוש בתשתית — כחלק מהרעיון לחזק שרשרת אספקה אירופית, למשוך כישרונות, ולהעמיק ריבונות טכנולוגית.

הפרויקט נשען על רשת שותפים מחקריים ברחבי היבשת, ובהם CEA-Leti, Fraunhofer, VTT, CSSNT ו־Tyndall National Institute.

NanoIC הוא אחד מחמישה קווי פיילוט שמקודמים תחת “Chips for Europe”; לפי הנציבות, חמש התשתיות יחד מייצגות השקעה משולבת של 3.7 מיליארד אירו (האיחוד + מדינות). בסוף ינואר 2026 נחנך קו הפיילוט FAMES, וכעת מצטרף NanoIC כצעד נוסף בהפיכת “מצוינות מחקרית” ליכולת תעשייתית.

בסיכומו של דבר, NanoIC לא “מחליף” מפעלי ייצור מתקדמים, אבל הוא מנסה לפתור את אחת הבעיות הקשות של התעשייה: איך להפוך רעיונות מתקדמים בתהליכי ייצור — לתהליכים יציבים, משתלמים וברי־שכפול, בזמן שהמרוץ העולמי לשבבים מתחת ל־2 ננומטר הופך יקר ומהיר יותר.