מומחה למינהל עסקים מלידס אומר שכסף, בתוספת האיומים על שרשראות האספקה, אולי יהפכו את הייצור בארה"ב ליותר קל לעיכול – אבל הדרך ארוכה ויקרה.
חבילה פדרלית של 52 מיליארד דולר לתמרוץ ייצור שבבים בארה"ב הפיחה מרץ במגזר ההייטק, אבל מומחי תפעול לא משוכנעים שזה יהיה הסוף של המחסור הדרמטי שיצר בעיות בכל שרשרת האספקה.
גורומורתי רווישנקר, מנהל הסגל של תוכנית התואר השני בשרשראות אספקה בבית הספר למנהל עסקים לידס, אומר שהרעיון של החזרת פעילות הייצור מחו"ל לארצות הברית צובר עניין בהרבה תעשיות, לא רק שבבים.
"השקעה מסוג זה בארה"ב היא לא משהו שיקרה מהר, או בלי מחשבה רבה" אמר רווישנקר. "זה נראה טוב בתקשורת להגיד שמחזירים את הייצור לארה"ב, אבל לא קל לבצע את זה. אי אפשר לנטוש את ההשקעות והשותפויות שיצרת ברחבי העולם, וגם כשמודיעים על המהלך יעברו עוד חמש או שש שנים עד שיהיו מוצרים".
מה שמכונה חוק השבבים והמדע מיועד לתמוך ביכולת של ארצות הברית לייצר שבבים תוך קריאת תגר על הדומיננטיות של סין בתחום הזה. הוא ייצור ליצרני השבבים זיכויי מס בשווי 20 מיליארד דולר על השקעות, יחד עם הקצאת יותר מ-10 מיליארד דולר למחקר ופיתוח. הנשיא ג'ו ביידן אמור לחתום על החוק בתחילת השבוע הזה.
שבבים המיוצרים בארה"ב מהווים כעשרה אחוז מהשוק הגלובלי, ירידה לעומת 38 אחוז ב-1990, בעיקר בגלל העלויות הנמוכות יותר של שבבים מיובאים. אבל המשבר בשרשרת האספקה שגרמה המגיפה, וגם ההתדרדרות באקלים הפוליטי, משנים את החשבון לחברות, שצריכות להביא בחשבון את האפשרות של שיבושים באספקה לצד העלויות הזולות יותר של ייצור השבבים בחו"ל.
אבל החדשות הטובות הן שהשבבים לא הולכים לשום מקום בקרוב. כשביידן דחק בחברות הנפט להגביר את תפוקת בתי הזיקוק, היה לתעשייה טיעון נגדי טבעי: אמריקה מתרחקת מצריכת דלקי מאובנים, אז למה להוציא מיליארדי דולרים כדי להפעיל מתקנים חדשים שיפעלו זמן קצר?
"זאת הפרמיה שהחברות צריכות להביא בחשבון כשהן שוקלות מפעל בארה"ב", אמר רווישנקר – במיוחד כשהמחיר של מפעל חדש לייצור שבבים יכול בקלות לעלות על 10 מיליארד דולר".
