כך אומר שון מגווייר,שותף בקרן Sequoia Capital ולשעבר בכיר בתחום הטכנולוגיה הביטחונית בארצות הברית,, בכנס DefenseTech Summit
שון מגווייר מנתח את מלחמת הדיסאינפורמציה הממושכת נגד ישראל בשיחה פתוחה עם אבי אייל בכנס International DefenseTech Summit של מפא"ת וסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב
מגווייר, שותף בקרן Sequoia Capital ולשעבר בכיר בתחום הטכנולוגיה הביטחונית בארצות הברית, הציג סקירה מקיפה של מלחמות הדיסאינפורמציה הגלובליות המכוונות נגד ישראל לאורך עשורים. את השיחה הנחה אבי אייל, מייסד-שותף ושותף מנהל ב-Entrée Capital, והיא עסקה בהתפתחות זירת הלחימה התודעתית ובמעמדה האסטרטגי של ישראל.
עוד ציין כי מלחמת הדיסאינפורמציה נגד ישראל החלה כבר בשנת 1968, עם פתיחת מבצע גלובלי של הקג״ב שמטרתו הייתה לערער על הלגיטימציה של הציונות ולהציג את ישראל כתוקפן בעקבות ניצחונה במלחמת ששת הימים.
מגווייר אמר כי “רוב האנשים לא מבינים שהקג”ב השקיע 85 אחוז מהמשאבים שלו בדיסאינפורמציה”. לדבריו, התשתית שנבנתה אז “מעולם לא פורקה, רק הופעלה מחדש”.
הוא הצביע על איראן, קטאר וסין כגורמים שהמשיכו או חידשו את המאמצים הללו בעשורים האחרונים. מגווייר ציין במיוחד את אל-ג’זירה של קטאר ככלי תעמולה ארוך טווח, שלדבריו בנה אמינות באמצעות דיווח חדשותי מדויק במשך שנים לפני שעבר לייצר השפעה בנושאים שקטאר ביקשה לקדם.
לדבריו, ישראל השקיעה מעט מדי בבניית כלים ותשתיות ללחימה במלחמת התודעה. באמצעות מה שכינה “פירמידת הצרכים של ההגנה”, טען כי רק כעת, לאחר שהגיעה ליכולות ביטחון פיזיות וקינטיות מתקדמות, ישראל יכולה להשקיע בהיקף הנדרש ביכולות השפעה, AI ותשתיות כוח רך.
מגווייר אמר כי “העתיד של מלחמת התודעה הוא בינה מלאכותית. אם ישראל לא תבנה מנועים משלה, הגנתיים והתקפיים, היא תמצא עצמה בנחיתות במלחמה שאינה רואה, אבל כבר נמצאת בה”.
הוא קרא לישראל:
•לבנות יכולות ארוכות טווח ללוחמת תודעה
•להשקיע בתשתיות נרטיב בדומה לאופן שבו התפתחה אל-ג’זירה
•להימנע מעודף תקשורת מאוחר מדי במהלך לחימה, ולהתמקד בעיצוב דעת הקהל מוקדם, ובעיקר בשבועיים הראשונים של כל עימות
מגווייר הדגיש כי בזירות הלחימה המשתנות, התפיסה הציבורית הופכת קריטית ממש כמו כוח אש.
“טילים אפשר ליירט. נרטיבים – אם לא מטפלים בהם – אי אפשר”, אמר.
השיחה ננעלה בקריאה לישראל לאמץ ראייה אסטרטגית ל-10 עד 20 שנה קדימה בכל הקשור ללחימה בדיסאינפורמציה, ולהתייחס אליה בעדיפות תקציבית ובדחיפות הדומה לזו של ההגנה הקינטית.
