• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

    אינטל נסוגה מהסכם הייצור עם טאוור: הליך גישור והעברת פעילות ל-Fab7 של טאואר ביפן

    סין שולטת בשרשרת האספקה בתחום השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    שרשרת האספקה הסינית לשבבים מאיצה עצמאות: התקדמות בפוטורזיסטים ועלייה בדירוג יצרני ציוד

    חוק השבבים האירופי. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אירופה משיקה את NanoIC: תשתית פיילוט של 2.5 מיליארד אירו לשבבים מתחת ל־2 ננומטר

    ביקוש גבוה לשבבי זיכרון אילוסטרציה: depositphotos.com

    דלוייט: תעשיית השבבים ב־2026 שוברת שיאים והסיכון הוא תלות־יתר ב-AI

    מכירות השבבים העולמיות שברו שיא ב־2025: 791.7 מיליארד דולר, והתחזית ל־2026 מתקרבת לטריליון

    מכירות השבבים העולמיות שברו שיא ב־2025: 791.7 מיליארד דולר, והתחזית ל־2026 מתקרבת לטריליון

    אילון מאסק. המחשה: depositphotos.com

    SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא

  • בישראל
    גבי וייסמן, מנכ"ל נובה צילום יחצ

    נובה מסכמת את 2025 עם שיא בהכנסות וברווח; הכנסות הרבעון הרביעי עלו ל־222.6 מיליון דולר

    ניקש ארורה (קרדיט: פאלו אלטו נטוורקס).

    פאלו אלטו נטוורקס משלימה את רכישת סייברארק ומבססת את אבטחת הזהויות כמרכיב מרכזי בעידן ה-AI

    גיא אזרד, מנהל אסטרה לאבס בישראל. צילום יחצ מתקופתו כמנכ"ל מארוול

    Astera Labs האמריקאית מרחיבה את נוכחותה הגלובלית ופותחת מו"פ ישראלי חדש

    הדמיה של מרכז נתונים לבינה מלאכותית בנגב עם אמצעי אנרגיה הכוללים גם כור גרעיני קטן. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

    כור גרעיני קטן לפארק שבבים בנגב במסגרת פקס סיליקה? הדיון האנרגטי שמציף את מגבלות ה־AI

    לוגו טאואר. צילום יחצ

    טאואר סמיקונדקטור ו־Nvidia משתפות פעולה בפיתוח רכיבים אופטים לדאטה־סנטרים של בינה מלאכותית

    מטה סולאראדג' בהרצליה. צילום - דוד שי, מתוך ויקיפדיה

    SolarEdge מתחילה לייצא לאירופה ממירים מתוצרת ארה״ב, ומרחיבה את דריסת הרגל בשוק

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

    אינטל נסוגה מהסכם הייצור עם טאוור: הליך גישור והעברת פעילות ל-Fab7 של טאואר ביפן

    סין שולטת בשרשרת האספקה בתחום השבבים. אילוסטרציה: depositphotos.com

    שרשרת האספקה הסינית לשבבים מאיצה עצמאות: התקדמות בפוטורזיסטים ועלייה בדירוג יצרני ציוד

    חוק השבבים האירופי. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אירופה משיקה את NanoIC: תשתית פיילוט של 2.5 מיליארד אירו לשבבים מתחת ל־2 ננומטר

    ביקוש גבוה לשבבי זיכרון אילוסטרציה: depositphotos.com

    דלוייט: תעשיית השבבים ב־2026 שוברת שיאים והסיכון הוא תלות־יתר ב-AI

    מכירות השבבים העולמיות שברו שיא ב־2025: 791.7 מיליארד דולר, והתחזית ל־2026 מתקרבת לטריליון

    מכירות השבבים העולמיות שברו שיא ב־2025: 791.7 מיליארד דולר, והתחזית ל־2026 מתקרבת לטריליון

    אילון מאסק. המחשה: depositphotos.com

    SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא

  • בישראל
    גבי וייסמן, מנכ"ל נובה צילום יחצ

    נובה מסכמת את 2025 עם שיא בהכנסות וברווח; הכנסות הרבעון הרביעי עלו ל־222.6 מיליון דולר

    ניקש ארורה (קרדיט: פאלו אלטו נטוורקס).

    פאלו אלטו נטוורקס משלימה את רכישת סייברארק ומבססת את אבטחת הזהויות כמרכיב מרכזי בעידן ה-AI

    גיא אזרד, מנהל אסטרה לאבס בישראל. צילום יחצ מתקופתו כמנכ"ל מארוול

    Astera Labs האמריקאית מרחיבה את נוכחותה הגלובלית ופותחת מו"פ ישראלי חדש

    הדמיה של מרכז נתונים לבינה מלאכותית בנגב עם אמצעי אנרגיה הכוללים גם כור גרעיני קטן. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

    כור גרעיני קטן לפארק שבבים בנגב במסגרת פקס סיליקה? הדיון האנרגטי שמציף את מגבלות ה־AI

    לוגו טאואר. צילום יחצ

    טאואר סמיקונדקטור ו־Nvidia משתפות פעולה בפיתוח רכיבים אופטים לדאטה־סנטרים של בינה מלאכותית

    מטה סולאראדג' בהרצליה. צילום - דוד שי, מתוך ויקיפדיה

    SolarEdge מתחילה לייצא לאירופה ממירים מתוצרת ארה״ב, ומרחיבה את דריסת הרגל בשוק

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מדורים בינה מלאכותית (AI/ML) צבי אור-בך, MonolithIC 3D: סין עשויה לנצח בתחום הבינה המלאכותית – שדה הקרב של העתיד; עליבאבא הגדילה ביצועי AI פי אלף

צבי אור-בך, MonolithIC 3D: סין עשויה לנצח בתחום הבינה המלאכותית – שדה הקרב של העתיד; עליבאבא הגדילה ביצועי AI פי אלף

מאת אבי בליזובסקי
13 מרץ 2022
in בינה מלאכותית (AI/ML), עיקר החדשות
רובוטים בתערוכת CES אסיה 2018 בשנחאי. אילוסטרציה: depositphotos.com

רובוטים בתערוכת CES אסיה 2018 בשנחאי. אילוסטרציה: depositphotos.com

Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

בראיון ל-CHIPORTAL הוא מסביר שהפלא נעשה באמצעות שיכוב שבב הזיכרון על המעבד כלומר שבב תלת ממד המשתמש בארכיטקטורה תלת ממדית שונה. הוא גם מזהיר שאם המערב לא יתעשת, סין תשתמש ביתרון שלה ב-AI כנשק להכנעת המערב

סין עשויה לנצח בתחום מיחשוב הבינה המלאכותית שהיא שדה הקרב של העתיד. כך אומר צבי אור-בך, MonolithIC 3D: בראיון ל-CHIPORTAL בעקבות מאמר שכתב בעיתונות המקצועית בו הוא מזהיר שאם המערב לא יתעשת, סין תשתמש ביתרון שלה ב-AI כנשק להכנעת המערב.

הוא מצטט מאמר שפורסם במסגרת כנס 2022 IEEE International Solid-State Circuits Conference ובו כותבים החוקרים העובדים בחברת עליבאבא (ALIBABA# נאסד"ק: BABA) כי השתמשו בשבב 55 ננומטר אך הצליחו להשיג שיפור רב בביצועי בינה מלאכותית על פני מעבד 14 ננומטר של אינטל רק באמצעות שיכוב הזכרון מעל המעבד וחיבור היברידי ביניהם. "אם אכן הדברים שנכתבו במאמר נכונים הרי שהם יגיעו לעליונות בתחום הבינה המלאכותית, וזה התווך שבו בעצם תתנהל המלחמה הבאה."

אור-בך מצטט את מנכ"ל אפלייד מטיריאלס גארי דיקרסון שאמר: "המנוע הטכנולוגי של עשר השנים הבאות הוא הבינה המלאכותית. האם אנחנו מוכנים להזדמנות הכי גדולה של ימי חיינו?" דיקרסון נוסע בעולם ומדבר עם יצרני שבבים וקובעי מדיניות על שאלה של 10 טריליון דולר: איך נלכוד את ההזדמנות הכלכלית של הבינה המלאכותית, שתשנה כמעט כל תעשייה ומוסד בשנים הקרובות? למעשה, הבינה המלאכותית היא מטרה נעה כי דרישות המחשוב גדלות פי שניים כל שלושה וחצי חודשים."

בשיחה עם Chiportal מסביר אור-בך: "במלחמה העתידית מי שיהיה לו AI חזק יותר ינצח. אם ההפרשים אדירים כמו שהמאמר מראה יכולה להיות לכולנו בעיה גדולה אני לא יודע כמה הסינים התקדמו מעבר למאמר ועברו לכיוון יישומי יותר אבל אני כן יודע לומר שהמאמר מראה על יתרון של פי אלף בביצועי AI. ואת כל זה עשו עם שבב של 55 ננומטר מול שבב של 14 ננומטר. אם העבודה הזו היא רק קצה הקרחון (משום שהסינים ממעטים לפרסם) אם לא נזוז מהר נהיה כולנו עבדים של הסינים."

הסינים ניגשו לבעיה בצורה שונה לגמרי ובארכיטקטורת תלת ממד שונה. ב-2017 הרציתי בכנס ChipEx והתרעתי על האפשרות להגדיל את ביצועי השבבים פי אלףביישומי AI באמצעות שימוש בארכיטקטורת תלת ממד. ההשג של הסינים לא מקרי, הוא אמיתי כמו שחזינו בעצמנו כבר לפני חמש שנים ואם המערב לא יתעשת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בנחיתות בתחום הבינה המלאכותית שיהיה קשה להדביק אותה."

"עד היום לא היתה סיבה מספיק חזקה להחליף את השיטה המסורתית של ייצור השבבים, משום שלפי חוק מור, כל דור מספק שיפור של 30% בביצועים. אבל בשנים האחרונות מדברים על כך שחוק מור מאט אם לא נעצר כליל. לסינים יש גם בעיה נוספת, כי המערב מונע מהם להשתמש גם בשבבים המתקדמים ביותר שכבר קיימים ולכן הם הלכו לתלת ממד וקיבלו שיפור ביצועים לא של 30% אלא של פי אלף בביצועי AI, ואני יודע לומר שזו רק ההתחלה." אומר אור-בך.

"ישנם עוד דרכים לשפר את ביצועי השבבים שאינם רק הקטנת הצומת כפי שהיה עד כה עם חוק מור. רק כדי לסבר את האוזן, כל המעגלים האלקטרוניים בעולם מורכבים משילוב של מוליכים – חוטי מתכת וטרנזיסטורים. בתחום של הטרנזיסטורים השתפרנו פי מיליון בעקבות חוק מור. חוטי המתכת לא השתפרו. להפך, ככל שהם יותר קטנים הם פחות טובים. תכנון חכם יכול לפצות קצת על איכות החוטים אבל לאורך זמן אי אפשר לפצות על החוטים. הדבר נכון עוד יותר כשמדברים על זיכרון."

"כיום אנו עובדים עם שני שבבים מעבד וזכרון שמתחברים דרך לוח והמידע מגיע משבב אחד לשני דרך רכיבי ה-I/O של כל אחד מהם. המצב הזה מגביל מאוד את הקישוריות העתידית ולמעשה את קצב שיפור ביצועי המיחשוב. ברגע שעליבאבא הלכו לקחו שבב מעבד ממפעל אחד ושמו שבב זכרון ממפעל שני והניחו אותו מעל מעל הראשון מדברים על צפיפות של 100 אלף חוטים למילימטר מרובע. זו חיבוריות גדולה יותר בסדרי גודל בין הלוגיקה לזכרון מאשר ניתן לעשות בצורה שעד היום עבדנו בה, קרי באינטגרציה של שני שבבים בנפרד."

לדברי אור-בך, הוא עושה נפשות לתובנה הזו בקרב תעשיית המיחשוב בעולם ובישראל בפרט. אני עדין מאמין שישראל יכולה להוביל בתחום הבינה המלאכותית כי זה עניין של ארכיטקטורה ולא של ייצור TSMC תייצר את מה שנבקש ממנה. יש בארץ את כל הידע הנדרש כדי להוביל אבל לא הצלחתי ליצר מומנטום. נפגשתי עם המדען הראשי (כיום רשות החדשנות) ואחרים אבל זה לא עזר.

אתה יכול לתת דוגמה של שימוש ב-AI כנשק?

"המלחמה העתידית לא תהיה כמו המלחמות בעבר המלחמה כרגע פרימיטיבית לחלוטין. דוגמה לכך להק של רחפנים שיפעלו באופן אוטונומי ויעשו את כל מה שנבקש מהם בלי להפעיל טנקים. דוגמה לכך היא הטור הארוך של טנקים רוסיים שזז לאט. זה קורה משום שלאוקראינים יש עליונות בתחום המל"טים. הם רכשו מל"ט טורקי והם מחסלים כל משורין או טנק רוסי שהם רואים. היום מדובר ברחפנים בודדים המופעלים מרחוק אבל אם אפשר יהיה להרים הרבה רחפנים ולשלוט עליהם באמצעות AI אפשר יהיה לפגוע מקומית בכל מי שרוצים. הכל עניין של שליטה ובקרה וכוחות מיחשוב שאם אתה חזק בהם אי אפשר לעצור אותך. כפי שציינתי במלחמות הבאות המנצחים יהיו אלו שיש להם יתרון בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד אם ההפרש הוא משמעותי, ואם אנחנו לא נעשה את זה מישהו אחר יעשה את זה, וזה לא תמיד דבר טוב." מסכם אור-בך.

בשנים האחרונות גוברת המתיחות ביחסי ארה"ב וסין וכתוצאה מכך ארה"ב מונעת מסין גישה לטכנולוגיות וציוד מתקדמים לייצור שבבים. (תהליך שחזר על עצמו גם מול הרוסים, בשבועות האחרונים בשל הפלישה לאוקראינה) זה כולל גישה לכלים מתקדמים כמו ליתוגרפיית EUV. בהתאם, דווח שרק TSMC, סמסונג ואינטל נשארו במרוץ בצומתי טכנולוגיה שגודלם פחות מ-10nm. לכן יש הגיון בכך שחברות סיניות ימקדו משאבים חלופיים בטכנולוגיות שבבים בשלות, אומרים האנליסטים.

זה יכול להסביר את האימוץ של הצמדה היברידית כטכנולוגיית ליבה על ידי חברות סיניות רבות. הצמדה היברידית מאפשרת להן להחליף את ההגדלה המימדית של הצמתים בהגדלה תלת מימדית ברמת המערכת.

באוגוסט 2018 YMTC השיקה רשמית את הארכיטקטורה פורצת הדרך שלה Xtacking בפיסגת זיכרונות הפלאש וזכתה בפרס "הטוב ביותר בתערוכה". במוצר ה-3D NAND שלה, היא משתמשת בשני קווי ייצור של שבבים, אחד בשביל הזיכרון הרב שכבתי 3D NAND ואחד בשביל המעגלים ההיקפיים (הבקרה של הזיכרון).

בספטמבר 2020 חברה סינית אחרת, IC League, פרסמה התוצאות של טכנולוגיית השילוב ההטרוגני על שבב(HITOC) שלה, פיתוח של שבב מוכוון בינה מלאכותית, במאמר שכותרתו "פריצת חומת הזיכרון של שבבי בינה מלאכותית עם מימד חדש".

וכאמור מהמאמר הנוכחי עולה כי הסינים (במקרה זה מהנדסי עליבאבא) הצליחו להגדיל ביצועים של שבבים קיימים רק באמצעות שיכוב הזכרון מעל המעבד במה שמכונה שבב תלת ממדי.

מתוך המאמר: "ב-HITOC, יש לנו שתי פרוסות, פרוסה לוגית ופרוסת זיכרון, מוצמדות ביחד (באמצעות הצמדה היברידית). בפרוסה הלוגית, יש מאגרים של יחידות עיבוד. מתחת למאגר הלוגי הזה בפרוסה השנייה נמצאים מאגרים של מערכי DRAM". התוצאות שדיווחה IC League היו שיפור כולל בסדרי גודל. ב-ISSCC 2022 עליבבא הציגה במאמר שיפור של יותר מפי אלף בהתקני מחשוב של בינה מלאכותית המשתמשים בהצמדה היברידית.

"מאמר זה מציג פריצת דרך חשובה מאוד בביצועים והפחתת הספק. חוקרי עליבאבא מסבירים כי" "בהשוואה למערכת המסורתית -CPU-DRAM, השבב שלנו (עליבאבא) משיג מהירות של 9.78× (כלומר כמעט פי 10, א.ב.). הם מדגישים כי ניתן לשפר עוד יותר את התפוקה ואת קיבולת הזיכרון על ידי הגדלת מספר בלוקי החיבור ההיברידיים או שימוש בטכנולוגיות תהליך מתקדמות יותר כדי לשרת מודלים המלצות מסובכים יותר."

"מבחינת יעילות אנרגטית, שהיא משמעותית ביישומים הקשורים לזיכרון, העבודה שלנו משיגה 184.11QPS/W (QPS – Queries per Second), מה שעולה על מערכת ה-CPU-DRAM ב-317.43×. במונחים של יעילות שטח, ההדבקה ההיברידית בצפיפות גבוהה משפרת את QPS/mm2 ב-660×." התוצאות הושגו תוך שימוש בצומת תהליך ישן יחסית של 55 ננומטר עבור ההיגיון והושוו למעבד Intel Xeon Gold המוביל ב-14 ננומטר".

Tags: שבבים תלת ממדייםצבי אור-בךבינה מלאכותיתעליבאבא
אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

נוספים מאמרים

הדמיה של מרכז נתונים לבינה מלאכותית בנגב עם אמצעי אנרגיה הכוללים גם כור גרעיני קטן. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE
בינה מלאכותית (AI/ML)

כור גרעיני קטן לפארק שבבים בנגב במסגרת פקס סיליקה? הדיון האנרגטי שמציף את מגבלות ה־AI

לוגו טאואר. צילום יחצ
בינה מלאכותית (AI/ML)

טאואר סמיקונדקטור ו־Nvidia משתפות פעולה בפיתוח רכיבים אופטים לדאטה־סנטרים של בינה מלאכותית

אילון מאסק. המחשה: depositphotos.com
בינה מלאכותית (AI/ML)

SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא

בינה מלאכותית ויצירתיות. אילוסטרציה: depositphotos.com
בינה מלאכותית (AI/ML)

מי יצירתי יותר במבחני “חשיבה מסתעפת” — בני אדם או מודלי שפה גדולים?

Next Post
מנכ"ל ARM רנה האס בכנס CHIPEX2019. צילום ניב קנטור

 זעזועים בצמרת arm: שלושה סמנכ"לים פוטרו והצטרפו לסיימון סיגרס שהוחלף

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • Astera Labs האמריקאית מרחיבה את נוכחותה הגלובלית…
  • מכירות השבבים העולמיות שברו שיא ב־2025: 791.7…
  • טאואר סמיקונדקטור ו־Nvidia משתפות פעולה בפיתוח…
  • כור גרעיני קטן לפארק שבבים בנגב במסגרת פקס סיליקה?…
  • אינטל נסוגה מהסכם הייצור עם טאוור: הליך גישור והעברת…

מאמרים פופולאריים

  • “עוגת חמש השכבות” של הואנג: בינה מלאכותית היא תשתית,…
  • מי יצירתי יותר במבחני “חשיבה מסתעפת” — בני אדם או…
  • דוח BestBrokers: תעשיית השבבים דורגה רביעית בתשואות…
  • מחשב קוונטי בלי בדיקות ביניים הורסות

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2026 יערך ב-12-13 במאי, 2026. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2026 will be held on May 12-13, 2026. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס