הרחבת הפיקוח הסיני תכלול 12 מתוך 17 יסודות נדירים, תחולה חוץ־טריטוריאלית ורף קלטים של 0.1%—בעוד וושינגטון וקנברה חותמות על ציר מינרלים חלופי וטראמפ מאיים במכסי 100%
סין מרחיבה את שליטתה בשרשראות הערך של היסודות הנדירים: משרד המסחר הסיני (MOFCOM) הודיע ב־9 באוקטובר 2025 על הרחבת בקרות היצוא על חומרים, טכנולוגיות ומוצרים דו־שימושיים, ובמרכזן הכללת חמישה יסודות נדירים נוספים—הולמיום, ארביום, תוליום, אירופיום ויתריּבּיום—ברשימות הפיקוח החל מ־8 בנובמבר. בכך עולים ל־12 מתוך 17 מספר היסודות הנתונים לרישוי יצוא, כאשר התקנות מעגנות פרק זמן טיפול רשמי של 45 ימי עבודה לבקשות. לצד זאת נרשם חידוש בעל חשיבות מערכתית: תחולה חוץ־טריטוריאלית החל מ־1 בדצמבר, שלפיה יחולו כללי היצוא הסיניים גם על מוצרים שיוצרו מחוץ לסין אם הם מכילים חומרים ממקור סיני או שיוצרו באמצעות “טכנולוגיות סיניות” בשלבי כרייה, התכה והפרדה, התכת מתכת, ייצור מגנטים או מחזור. כמו כן, נקבע רף חומרי נמוך במיוחד: מוצרים הכוללים מטרות התזה או חומרי מגנט קבוע שמיוצרים מחוץ לסין יחויבו ברישיון אם ערך קלטי REE שמקורם בסין מגיע ל־0.1% או יותר ממחיר המוצר הסופי.
הסכם בין ארה"ב לאוסטרליה
ההכרזה עוררה תגובה מיידית בוושינגטון. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים להטיל מ־1 בנובמבר מכס נוסף של 100% על סחורות מסין אם בייג’ינג לא תחזור בה, ובמקביל חתם ב־20 באוקטובר עם ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי בבית הלבן על מסגרת להסכם מינרלים קריטיים ורכיבי REE. לפי ההצהרות, הצדדים התחייבו להזרים השקעות כרייה ועיבוד בהיקפים משמעותיים ולהציב רצפת מחיר לענף—מהלך שכוּוני לחזק את כריית העומק והעיבוד באוסטרליה ולהפחית תלות בסין. המהלך משתלב ברצף צעדי דיפלומטיה כלכלית וביטחונית של וושינגטון מול בייג’ינג ומדגיש את מרכזיותם של יסודות נדירים במאבקי טכנולוגיה, תעשייה וביטחון.
ברשימות הפיקוח הסיניות נכללים לא רק היסודות עצמם כמתכות, תחמוצות ותרכובות, אלא גם קטגוריות יישומיות רגישות: מטרות התזה (sputtering targets) למגוון יסודות והסגסוגות שלהם, וכן חומרי מגנט קבוע מסוג סמאריום־קובלט (SmCo) ומגנטים ניאודימיום־ברזל־בורון (NdFeB) המכילים תוספי דיספרוזיום או טרביום—לרבות חלקים, רכיבים ותתי־ההרכבות שבהם הם משולבים. ברמה הביטחונית הודגש כי בקשות ליצוא ללקוחות קצה צבאיים, ליישומי נשק להשמדה המונית או לגורמי טרור “לא יאושרו ככלל”. בנוסף נקבע כי פריטים לשימוש בייצור שבבים מתקדמים—לוגיקה ברוחב 14 ננו־מטר ומטה, זיכרון 256 שכבות ומעלה—וכן ציוד, בדיקה וחומרים לתהליכים אלה, ורכיבי AI בעלי זיקה פוטנציאלית לשימושים צבאיים—ייבחנו באישור פרטני.
האקורדיאון של סין
הדפוס מהסבב הקודם באפריל מלמד כי אין מדובר באמברגו גורף אלא בהידוק ניהול זרימות היצוא: חודשים של בלימה אדמיניסטרטיבית זמנית ולאחריה “שחרור לחץ” עם הוצאת רישיונות בהיקפים גדולים. גם כעת, סביב 8 בנובמבר, צפויים צווארי בקבוק בשל הצטברות בקשות ורצון השוק להקדים משלוחים—למרות עיגון 45 ימי הטיפול בתקנות. על רקע יכולת האכיפה המוגבלת בתרחישים חוץ־טריטוריאליים עד רמת 0.1% תכולת קלטים, חברות רב־לאומיות עם פעילות משמעותית בסין חשופות במיוחד: אי־ציות עשוי לגרור קנסות כבדים, שלילת רישיונות ואף השעיית פעילות לפי חוקי היצוא הסיניים, ומכאן התמריץ ליישר קו עם דרישות מסמוך מקצה לקצה.
עבור חברות תעשייה ברחבי העולם המשמעות המעשית היא מעבר למודוס אופרטיבי חדש. ראשית, נדרש תכנון רישוי מדוקדק: מיפוי עצי חומר (BOM) עד לרמת תחמוצות ותרכובות, בניית “כריות זמן” ללוחות זמנים של רכש בין נובמבר לדצמבר, והיערכות להנפקת מכתבי ציות (Compliance Notification Letter) לאורך השרשרת. שנית, נדרש גיוון “אפשרי־יישום” ולא “אידיאלי”: שילוב ספקים חלופיים היכן שניתן, צמצום תוספות TB/Dy באמצעות אופטימיזציית תכן, וסטוקפיילינג ממוקד לרכיבים קריטיים. שלישית, התאמות גיאוגרפיות: במקרים מסוימים לוקליזציה עמוקה יותר של ייצור בסין עד לרמת מוצר סופי עשויה לצמצם צורך ברישיונות ביניים; במקביל, השקעה ביכולות מחזור REE שאינן נשענות על טכנולוגיה סינית יכולה להקטין חשיפה עתידית לכללי התחולה החוץ־טריטוריאליים.
