מרוץ החיים ועתיד התעשיה
קצב החיים המהיר ובעיות היום יום לא מותירים לרבים מאיתנו את האפשרות להקדיש זמן או מחשבה להסתכלות על הנעשה סביבנו. לפני כמה שבועות כאשר השתתפתם בטקסי הסיום בבתי הספר של ילדיכם האם תהיתם כמה מהילדים שלכם ושל שכניכם יצטרפו לתעשיית ההייטק או האם בתי הספר היסודיים והתיכונים עושים מספיק כדי לעודד את ילדינו המוכשרים להצטרף לתעשיה שבה תלויה הכלכלה שלנו ובעצם משפיעה על כל אזרח במדינה?
מרוץ החיים ועתיד התעשיה
קצב החיים המהיר ובעיות היום יום לא מותירים לרבים מאיתנו את האפשרות להקדיש זמן או מחשבה להסתכלות על הנעשה סביבנו. לפני כמה שבועות כאשר השתתפתם בטקסי הסיום בבתי הספר של ילדיכם האם תהיתם כמה מהילדים שלכם ושל שכניכם יצטרפו לתעשיית ההייטק או האם בתי הספר היסודיים והתיכונים עושים מספיק כדי לעודד את ילדינו המוכשרים להצטרף לתעשיה שבה תלויה הכלכלה שלנו ובעצם משפיעה על כל אזרח במדינה?
אם הייתם עושים הפסקה קצרה במירוץ החיים הייתם מגלים כי תעשיית ההייטק הישראלית סובלת מכמה בעיות שסממנים ראשונים לתחלואיה כבר נראים היום ואם לא נדאג לטפל בה בהקדם עתיד התעשיה שגרמה לעולם להכיר בישראל כמדינת הסטארטאפ מוטל בספק. שתי הבעיות המשמעותיות ביותר בתעשיה הן מקורות מספקים להון כספי והון אנושי. הפעם אתמקד בנושא ההון האנושי.
תעשיית ההייטק הישראלית מושתת על עובדים מוצלחים שהוכשרו במוסדות האקדמים הטובים בארץ ובעולם. ההכשרה והרקע האקדמי שלהם איפשרו להם לפתח את המוצרים המתקדמים בעולם ולנצל את הידע שצברו לשכלול ופיתוח הדורות הבאים של מוצרים דיגיטלים חדשנים. וכשאנחנו חושבים על הדור הבא של מוצרים חדשנים עלינו לחשוב גם על דור המהנדסים הבא. כאן לצערי המצב הוא די עגום. גם ב-2013 רק כ-50% מבני ה-18 בישראל יסיימו את לימודיהם בתיכון עם בגרות ואם תשאלו כמה מהם מסיימים עם בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית (חמש יח"ל מתמטיקה, חמש יח"ל תחום מדעי נוסף, ועוד חמש יח"ל תחום מדעי/טכנולוגי נוסף) תגלו כי הם מסתכמים ב- 6 אחוזים זעומים. כלומר במדינת הסטארטאפ הידועה רק 6% מבני ה-18 מסיימים את בית הספר התיכון עם ידע שיאפשר להם להמשיך ללימודים גבוהים במקצועות כגון מדעי המחשב, אלקטרוניקה, רפואה, ביוטכנולוגיה וכדומה.
ובמספרים, מתוך 116,000 ילדים שנולדו ב-1995 רק כ-7,000 יסיימו השנה את לימודיהם עם בגרות ריאלית. לא ברור כיצד בתעשיה הזקוקה לכ-10,000 מהנדסים חדשים מדי שנה יוכשרו המהנדסים הדרושים כאשר נתוני הפתיחה מצביעים על 7,000 מועמדים. זאת ועוד, בשנים הבאות תזדקק התעשייה לעוד כמה אלפי מהנדסים וללא פעולות אקטיביות מהותיות אין שום סיכוי שנצליח להדביק את הביקוש. זו אולי אחת הסיבות שכבר היום יש נטיה גוברת לצרף לתעשיה מהנדסים מהמגזרים החרדי והערבי אך גם אם זה יקרה לא יצליח ההיצע להדביק את הביקוש.
חברה אחת הפועלת באינטנסיביות לתיקון הבעיה היא אינטל. עובדי אינטל בהובלת נשיא החברה בישראל מולי אדן, יזמו שורה של פעיליות שמטרתן להביא לשינוי מהותי במצב הקיים. מהנדסים רבים באינטל מעורבים בפרויקט "חושבים חיובי" המאפשר לתלמידי תיכון לשפר ציוניהם במקצועות הריאלים במטרה לאפשר להם לסיים לימודיהם עם בגרות ריאלית. מהנדסים אחרים ביקרו ב-29 בתי ספר אצל 3,500 תלמידי תיכון בכדי לעודד אותם ללמוד מדעים וטכנולוגיה ולמעלה מ-10,000 מבקרים הוזמנו לבקר במשרדי אינטל, מרביתם תלמידים.
אינטל אף יזמה ביחד עם מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך תוכנית חדשה בשם "אנחנו המחר" המתפרשת על פני ארבע שנים ונועדה להגדיל את שיעור התלמידים המסיימים תיכון עם לימודי מתמטיקה, מדעים, וטכנולוגיה מוגברים. המטרה היא להגדיל ל-14% (בתוך ארבע שנים) את שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית ולהקטין את המחסור של כ-2,500 בוגרי מדעי המחשב והנדסת מחשבים ואלקטרוניקה הנוצר מדי שנה.
מולי מקדיש לנושא זמן ותשומת לב מרובים ולאחרונה כשנפגשנו סיפר לי כי הצליח להשיג תקציב של 20 מיליון שקלים אותו תשקיע אינטל בארבע השנים הקרבות במטרה לקדם את החינוך המדעי-טכנולוגי. התוכנית יצאה לדרך במהלך 2013 בפיילוט הפועל ב-29 חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים, בהשתתפות כ-3,500 תלמידי תוכנית העתודה המדעית-טכנולוגית במחוז דרום ובמחוז חיפה. בשנה הבאה עתידה התוכנית להתרחב, ולהגיע לכ-60 בתי ספר.
זו רק דוגמא למה שניתן לעשות. ואתם, גם אם הנכם עובדים בחברה גדולה ורב לאומית או בחברה קטנה וצעירה מוזמנים להירתם למשימה החשובה ולסייע לעתיד התעשיה.
