בית משפט של האיחוד אירופי ביוון דחה את עתירתה של אינטל כנגד חיובה בקנס בשנת 2009, בגין התנהגות מונופליסטית, הקנס הגדול ביותר במשפט שעסק בהגבלים עסקיים.
בית משפט של האיחוד אירופי ביוון דחה את עתירתה של אינטל כנגד חיובה בקנס בשנת 2009, בגין התנהגות מונופליסטית, הקנס הגדול ביותר במשפט שעסק בהגבלים עסקיים.
אינטל יכולה לעתור עדיין לבית הדין האירופי לצדק. החברה טרם מסרה תגובה על הצהרת הבית המשפט הכללי של האיחוד האירופי שדחה את הערעור ב-12 ביוני.
במשפט המקורי במאי 2009 נקבע כי אינטל שילמה ליצרני מחשבים ובהם דל, לנובו, HP ו-NEC בתנאי שירכשו מאינטל את כל או כמעט את כל מעבדי ה-X86. בנוסף, אינטל שילמה למשווקת הPC האירופית סאטורן תשלום כדי למכור בבלעדיות אך ורק מחשבים אישיים המכילים מעבדים של אינטל, נקבע בפסיקה.
במשפט המקורי גם נקבע כי אינטל שילמה לאייסר, Hp ולנובו כדי לבטל את השקת מעבדים מבוססי AMD או להטיל מגבלות על הפצת מחשבים מבוססי AMD. בזמן המשפט המקורי, אמרו כמה OEM-ים ל-EE TIMES כי לפחותחלק מהתשלומים נקעו בהסכמי שיווק משותפים שהיו נהוגים באינטל ובמיקרוסופט. התשלומים היו משמעותיים והועבר מעט לפני סיכום הרבעון, דבר שסייע ליצרניות ה-PC הפועלות במרווח דק מאוד, אמר אז נציג מ-HP ל- EE TIMES. בראיון בשנת 2013, טען בכיר לשעבר באינטל http://www.eetimes.com/document.asp?doc_id=1318827 כי חלק מההסכמים החלו עוד בתקופה שבה חטיבת ה-PC עדיין היתה בידי יבמ.
אינטל ערערה על חלק מהטענות הללו בערעור, וטענה כי יש לבטל את הקנס או לפחות להפחיתו משמעותית. בית המשפט האירופי דחה את הטענה ואמר כי חיבור כל המקרים הללו הביא לפגיעה בתחרותיות וכי ההסכמים הללו אחראים לכך שחלקה של אינטל בשוק מעבדי הX86 הגיע באותם שנים ללמעלה מ-70%.
| {loadposition content-related} |
