המהנדס הישראלי יותר יקר מעמיתו באמריקהמאת: שלמה גרדמן תארו לכם שמחר, כן ממש מחר תפתחו את העיתון ותגלו שהחברה שאתם עובדים בה (חברה רב לאומית מוכרת בשם אינטל או מרוול או ברודקום) החליטה לסגור את מרכזי הפיתוח שלה בישראל ולעבור להודו. כשנשאל המנהל המקומי הבכיר מה הניע את חברתו לנקוט בצעד דרמטי כזה, הוא משיב כי חברתו חייבת לשמור על רמת הוצאות קבועה ועם הירידה הדרסטית בשער הדולר, אין ביכולתם להמשיך ולשאת בעלות המשכורות הגבוהה של המהנדסים הישראלים. |
|
המהנדס הישראלי יותר יקר מעמיתו באמריקהמאת: שלמה גרדמן תארו לכם שמחר, כן ממש מחר תפתחו את העיתון ותגלו שהחברה שאתם עובדים בה (חברה רב לאומית מוכרת בשם אינטל או מרוול או ברודקום) החליטה לסגור את מרכזי הפיתוח שלה בישראל ולעבור להודו. כשנשאל המנהל המקומי הבכיר מה הניע את חברתו לנקוט בצעד דרמטי כזה, הוא משיב כי חברתו חייבת לשמור על רמת הוצאות קבועה ועם הירידה הדרסטית בשער הדולר, אין ביכולתם להמשיך ולשאת בעלות המשכורות הגבוהה של המהנדסים הישראלים. ואכן עלות המהנדסים בישראל גבוהה כיום אפילו במונחים אמריקאיים [בין 16,000 ₪ ( 4,700 $ ) למהנדס מתחיל ל-30,000 ₪ ( 8,800 $ ) למהנדס מנוסה +30% הטבות סוציאליות]. העלייה ברמת המשכורות ביחד עם ירידת שער הדולר, יצרו מצב בו עלות השכר הממוצעת של מהנדס בעמק הסיליקון, ( 120,000-130,000 דולר בשנה), זולה יותר מעלות השכר של מהנדס ישראלי. (סביר להניח כי עלות השכר של מהנדס העובד בדנבר או באטלנטה, נמוכה יותר, וכך גם עלות השכר של המהנדסים במזרח). התרחיש שתיארתי כאן אינו בלתי אפשרי. ככל ששער הדולר ממשיך לצנוח והמהנדסים במזרח הופכים למיומנים ומנוסים יותר, גדלים הסיכויים שחברה זו או אחרת תחליט להעביר את מרכזי הפיתוח שלה מהמזרח התיכון למזרח הרחוק. הבעיה לא נגמרת באותה החברה. לפעולות מסוג זה יש השפעה מידבקת וכאשר חברה אחת נוקטת יוזמה ראשונה להעביר את מרכז הפיתוח שלה, אחרות רואות כי טוב וממהרות לפעול כמוה. עלות השכר הפוגעת בפעילותן של חברות רב לאומיות, עלולה לפגוע גם בחברות צעירות בתחום השבבים. עלויות השכר הגבוהות מכבידות גם עליהן, וכשמשקיעי ההון סיכון מחשבים את העלות הנדרשת לפתח שבב בישראל, הם עלולים להגיע למסקנה כי עדיף להם להשקיע במדינות אחרות, בהן עלות כח האדם נמוכה יותר והעלות הכוללת, עד שהחברה הופכת לרווחית, נמוכה משמעותית. זאת ועוד. סקר מגמות שכר של חברת אתוסיה שפורסם לאחרונה ב- Chiportal מצביע על גידול בביקוש לעובדי הייטק ועל כוונות להעלאת שכר ברמה של 4-5%. העליה ברמת השכר נובעת בין השאר מתחרות הקיימת בין החברות הגדולות לסטארטאפים. החברות הגדולות מעלות את שכר העובדים כדי לעודד את העובדים להישאר בחברה. הסטארטאפים "מיישרים קו", מעלים את שכר עובדיהן וחוזר חלילה. הגידול בביקוש למהנדסים ועובדי הייטק הוא מבורך, אך העובדה כי יש אנו צפויים לעליות שכר נוספות נובע מעודף ביקוש על היצע . עליות השכר ביחד עם המחסור בעובדים,שיפור בפריון העובדים במזרח וצפי לגידול בעליות בישראל עלול להביא למעבר מאסיבי של חברות אל מחוץ לישראל. תהליך זה ינחית מכה אנושה על תעשיית השבבים המקומית. אלפי מהנדסים יאבדו את מקום עבודתם, תעשיית ההייטק תפסיד הכנסות במליארדי דולרים והכלכלה הישראלית תיפגע . אז מה ניתן לעשות כדי לשמר את התחרותיות של תעשיית ההייטק הישראלית? את התחזקות השקל מול הדולר לא נוכל כנראה לשנות, אך יש פעולות אחרות שבהחלט נוכל לנקוט בהן. שלמה גרדמן |
|
{loadposition content-related} |